ט ו ל י ל ה
New member
חוזרת בעוד שבוע לעבודה - אמא'לה
כן, אני עוד לא מאמינה שאני כותבת את זה. אני חוזרת לעבודה אחרי שבעה חודשים בבית ולא קל לי. האמת, שאם לא היו אילוצים כלכליים (מאילוצים חוקיים יכולתי להישאר עוד חודשיים בבית) הייתי נשארת בבית. נגה נשארת עם אבא שלה, מה שקצת מרגיע. אני אעבוד רק 5-6 שעות ביום - אבל זה לא קל לי ונראה לי שהשבוע לא אשן אף לילה - אפשר לחשוב שאני ישנה לילות שלמים ככה... הבעיה היא שנגה עוד לא לקחה בקבוק אף פעם. מוצקים רק התחלנו עכשיו. אני יודעת שיהיה בסדר אבל מתה מפחד. אני יודעת שסביר להניח שיהיה לה מצוין ואולי גם לי בעבודה יהיה מצוין ועשיתי את הצעד הנכון אבל כרגע קשה לי לראות את הצד הטוב שבזה. אז כן, נגה נשארת עם אבא שלה בעיקר כדי לחסוך מטפלת, חוץ מזה שהוא מטפלת לא רעה בכלל (בשירה הוא טיפל ארבעה חודשים מגיל שנה ו-3) בצהריים אני אחזור, אקח את שירה בדרך מהגן והאבא ילך לעבודה - לא יהיה קל. מה גם שאני חוזרת לעבודה כי האבא לא הצליח ממש לפרנס בחודשים האלה. אחנו עושים כל מיני צעדים כדי שיפרנס אבל זה זוחל ולכן גם אני חוזרת מה שגורם לי להרבה תסכול סמוי. האבא מצייר. ציורים שהוזמנו ממנו אבל זה לוקח לו פי שניים זמן ועד שנראה את הכסף... התחלנו עם ציורים לחדרי ילדים אבל מחפשים איפה למכור אותם... החלטנו להדפיס ציורי ילדים על חולצות אבל כל הבירורים שוברים אותנו ועכשיו כשאחזור לעבודה לא יהיה לנו זמן לעשות את זה... אני יודעת שיום אחד נתפרנס ממנו בכבוד אבל בינתיים מרגישה שנוטשת את הקטנה שלי (אני יודעת שתגידו שזה לא ככה) וזה קשה לי.
כן, אני עוד לא מאמינה שאני כותבת את זה. אני חוזרת לעבודה אחרי שבעה חודשים בבית ולא קל לי. האמת, שאם לא היו אילוצים כלכליים (מאילוצים חוקיים יכולתי להישאר עוד חודשיים בבית) הייתי נשארת בבית. נגה נשארת עם אבא שלה, מה שקצת מרגיע. אני אעבוד רק 5-6 שעות ביום - אבל זה לא קל לי ונראה לי שהשבוע לא אשן אף לילה - אפשר לחשוב שאני ישנה לילות שלמים ככה... הבעיה היא שנגה עוד לא לקחה בקבוק אף פעם. מוצקים רק התחלנו עכשיו. אני יודעת שיהיה בסדר אבל מתה מפחד. אני יודעת שסביר להניח שיהיה לה מצוין ואולי גם לי בעבודה יהיה מצוין ועשיתי את הצעד הנכון אבל כרגע קשה לי לראות את הצד הטוב שבזה. אז כן, נגה נשארת עם אבא שלה בעיקר כדי לחסוך מטפלת, חוץ מזה שהוא מטפלת לא רעה בכלל (בשירה הוא טיפל ארבעה חודשים מגיל שנה ו-3) בצהריים אני אחזור, אקח את שירה בדרך מהגן והאבא ילך לעבודה - לא יהיה קל. מה גם שאני חוזרת לעבודה כי האבא לא הצליח ממש לפרנס בחודשים האלה. אחנו עושים כל מיני צעדים כדי שיפרנס אבל זה זוחל ולכן גם אני חוזרת מה שגורם לי להרבה תסכול סמוי. האבא מצייר. ציורים שהוזמנו ממנו אבל זה לוקח לו פי שניים זמן ועד שנראה את הכסף... התחלנו עם ציורים לחדרי ילדים אבל מחפשים איפה למכור אותם... החלטנו להדפיס ציורי ילדים על חולצות אבל כל הבירורים שוברים אותנו ועכשיו כשאחזור לעבודה לא יהיה לנו זמן לעשות את זה... אני יודעת שיום אחד נתפרנס ממנו בכבוד אבל בינתיים מרגישה שנוטשת את הקטנה שלי (אני יודעת שתגידו שזה לא ככה) וזה קשה לי.
