חוזרת לאותה הנקודה..
שלום לכולם , אני הגעתי לגיל 30
אני משחזרת את העשור האחרון שעבר כל כך מהר
עבדתי 6 שנים בדלק אחרי הצבא ואז עוד לא סיימתי לעבוד שם מיד התחלתי לעבוד כקופאית בסופר מזה שנה וחצי.
השנים עברו נורא מהר..
אבל ישנם דברים אחרים שלא עברו ודי מציקים לי
עוד שעבדתי בדלק סבלתי מבעיות חברתיות .
תמיד היה לי קושי ב : למצוא חברים
היה לי קושי לפתח שיחה מעניינת עם צד השני, ובכלל לא הייתי מעורבת במה שמתרחשת אלא מאזינה מהצד ולא מביעה את דעתי -שלא הייתה לי. אולי לא מספיק התעניינתי בצד השני
גם סבלתי מביטחון עצמי ירוד ...
לפני שנתיים וקצת הופיעה לי לראשונה בחיי מישהי שאני הגדרתי לחברה אמיתית. לא רק מישהי שאני מדברת ומתכתבת איתה בהודעות.
כשהיא הופיעה בחיי שהיום בת 22 וחצי שמחתי מאוד..
בהתחלה התקשתי להתחבר אליה בגלל שהיא סבלה מעודף משקל , ואני שכל חיי הייתי בדיאטות התקשתי לקבל אותה.
עם הזמן למרות עודף המשקל התחלתי ממש לחבב אותה.
ככל שעבר הזמן הזנחתי את עצמי-את הדיאטה.
כי היה לי שגרת יום קבוע לפניה . פתאום מגיעה מישהי שמדברצ איתי שעות על גבי שעות בטלפון, ואם לא מדברים בטלפון אז נפגשים ועד שעות הקטנות של הלילה .
בלי לשים לב הפכתי להיות קציצה ששוקלת 90 קג
בניגוד אלי היא רק השתבחה מאז שהכרתי אותה מבחינת מראה חיצוני-עדשות , פסים בשיער ולבוש נראית כמו רוסייה. אומנם עדיין שמנמונת , אבל זוכה להתחלות מבנים לעומתי שהיו גם הערות פוגעניות לגבי איך שאני נראית. בהתחשב בעובדה שלפני שהכרתי אותה השתתפתי בתחרות יופי מקומית ובבום אני נראית אחרת לגמרי
מה שאהבתי אצלה זה הביטחון העצמי, הכריזמה שהיא הקרינה.
מה שאהבתי בה והערצתי היום אני סולדת ממנה..
ככל שעבר זמן פתאום היא התחילה להראות לי מי היא באמת..
כשהכרתי אותה והתחלנו לצאת ישבנו עם בנים.
היא הסתירה ממני תקופה של חודש שהבחורים שהיא מכירה לי אלא ערבים..בסופו של דבר עליתי על זה .
לקחתי את זה קשה , אבל פחדתי לאבד אותה .
ידעתי שמה שמחבר ביננו אלא היציאות מלבד האוזן קשבת. הרי אם אין יציאות בשלב מסויים כבר אין מה לחפור יותר מדי בטלפון.
במשך שנתיים האלה הכרנו מלא ערבים בעיקר בסופי שבוע.
האמת שלא נהנתי בכלל . רק הייתי מרוצה מזה שאני מעבירה את הזמן..
אבל הרבה פעמים הרגשתי לא מועילה בישיבות.
ישבתי עם עצמי, התקשתי להעביר את הערב בסבבה כזה. הייתי שותקת כל הערב. בסוף הישיבה הבנים האלה רצו פוצי מוצי.
אני לא חיפשתי שום מגע איתם ותמיד ישבתי בצד.
לא פעם "הידידים" כפי שהיא מגדירה אותם היו אומרים לה לא להביא אותי לישיבה אלא להביא חברה אחרת.
תמיד אני הייתי הבעייתית בסיפור
לה לא היה בעייה עם מישהו מוצא חן בעייניה להתחבק ולהתנשק ואילו אני ראיתי בזה איסור . אין אצלי דבר כזה להתנשק ישר ובטח שלא עם ערבי. חייב אצלי להיות חיבור רגשי עמוק.
היו פעמים שהצעתי לה ללכת איתי למועדון , אבל היא שללה את זה בטענה שזה עולה כסף (משם למדתי בשנתיים האלה שהיא טיפוס קמצן. לא רק בקטע של יציאות היו עוד הוכחות.. )
כמו כן , היא אמרה שבשביל מה לצאת איתי למועדון בשביל שאני ידבר איתה על העבודה ואהיה עם פרצוף דכאוני?
שרדתי את הקשר הזה עם יציאות שרק העבירו לי את השעמום בבית
אבל ככל שעבר הזמן התחילו להופיע הסדקים בקשר.
לפני שנה כשהיה לי יום הולדת היא קנתה לי סוכריות כאלה שאפילו בחינם לא הייתי רוצה לאכול עם כמה בלונים.
זה נורא העליב אותי ביחס להשקעה שאני נתתי לה מארז של ביוטי, מחזיק מפתחות עם המזל שלה עם נרתיק לאיפור ועם כל מיני שעלו לי בסביבות ה100 שח אפילו יותר.
היא מההתחלה באה לי בגישה "מי קונה מתנות בימינו"
אחרי שעברנו שנה ביחד .היינו חברות ממש קרובות כמו אחיות.
הסובבים בעבודה קראו לנו בנות זוג מרוב שהיינו צמודות.
למרות הקרבה שלנו היא התחילה בהדרגתיות להיות אגרסיבית אלי
פתאום שונה מהילדה שהערצתי
היא התחילה לשדר לי שהיא כאילו מתנשאת מעליי כזה.
גם שהכרתי אותה גיליתי שהיא טיפוס עצבני , אבל איתי היא הייתה אחרת. איתי היא הייתה עדינה ביחס לבנים נגיד שישבנו איתם.
פתאום היא כל הזמן עצבנית עליי , מרימה עליי את הקול , משפילה אותי . אם אני באה ואומרת ל משהו שמפריע לי אני זאת שאשמה שאני מעצבנת אותי . היא החכמה ואני הטיפשה.
תמיד במריבות היד שלה הייתה נטויה לצדק . היא תמיד ידעה איך לגרום לי להבין שהביקורתיות שלה היא זאת שנכונה.
ועדיין בתוך תוכי הרגשתי שזה כבר לא אותה החברה שהתחברתי אליה מההתחלה. מה שחיבר ביננו מההתחלה זה היה קודם היחס החם שלה וכך שהייתה נחמדה.
פתאום אני קולטת אותה רבה עם ההורים שלה , עם ידידים עם כולם.
ראיתי מהצד שהיא הטיפוס הבעייתי פה. לא ייתכן שכולם אשמים שמעצבנים אותה והיא ה-בסדר..
סבלתי בשקט , היו פעמים שרצתי לנתק איתה את הקשר , אך היא לא נתנה לי החזיקה אותי קצר.
שרדתי הרבה מצבים איתה עד שהופיע לה חבר לפני 3 חודשים.
באחת הישיבות שלנו היא התחברה לאחד הערבים האלה ונרקם בינהם קשר רומטני
פתאום כל הישיבות היו איתו ועם בני הדודים שלו.
הוא ניסה לסדר לי אותם בישיבות ואני לא רציתי אז הוא רצה לשלוח אותי לטיפול שלא ייתכן שאני לא רוצה קשר עם הבני דודים או החברים שלו בגיל 30 -ובטח שאני לא ירצה מישהו מהעם שלהם.
ספגתי בשקט
אחרי זה נסענו לאילת איתו ועם הבני דודים.
שם הוא ניהל הכל לאן הולכים ולאן לא. הדעה שלי התבטלה.
היה קטע שהוא התחיל לרדת עליי ולמרות שרציתי שיפסיק הוא המשיך..
אחרי זה היינו בטבריה פעמיים.
שם היחס שלו כלפיי החריף
בגלל שאני לא מפתחת אפילו שיחה עם הבני דודים שלו ואני עושה באסות מבחינתו אז מותר לו לקרוא לי שרמוטה בלי סוף.
בפעם השנייה שהיינו בטבריה הייתי ממש לא רצוייה
הם לא רצו. אני שחשבתי שהמצב ישתפר התעקשתי ואז הם הציבו לי תנאי לשלם 200 שח על כל הסלטים , הוודקה ועל האש. חברה שלי שילמה לו על רכב להשכרה . לי לא היה כסף פרט ל-50 שח אחרונים שהיו לי ולקחתי איתי.
היה דיון ארוך ליד הבית שלה מה עושים במצב כזה . הם ממש הציבו לי את התנאי רק שגרמו לי להגיע עם כל התיק הכבד שסחבתי עם בקבוקי מים שלא להתייבש (שהם אגב שתתו לי חצי ואף אחד לא דאג לספק מים מלבד בקבוק אחד שלא יספיק בחום הזה)
הם ממש לחצו עליי והסברתי לחברה שאין לי את ה-200 שח
היא כנראה שבגלל זה הסכימה שאני יבוא איתם לטבריה כי לו לא היה כסף כי בתקופה הזאת הוא לא עבד.
היא הוכיחה לי שוב רמת הקמצנות שלה , שהיא יודעת שאני לא רצוייה שם ושאני מבאסת אותם אבל בגלל שהיא לא מעוניית לשלם גם 200 שח שהיא לקחה מאמא וגם לשלם עוד 200 שח נוספים היא התפשרה שאני יבוא. הלוותה לי 200 שח שאני חייבת לה.כמובן שגם את ה-50 שח הוא אילץ אותי לתת לו..
שם בטבריה הוא התנהג אלי בצורה ממש מגעילה, הרים עליי פעמיים כזה את היד.
הם שלושתם התיזו עליי מים לתוך האוזן ללא רחמים שהייתי בתוך הים ובגללם הלכתי לרופא לעשות שטיפה.
גם היא התנהגה עליי מגעיל ביותר והגנה עליו .
לא נתנה לי להנות והם כן נהנו עם מזרון ים
בכסף שהלוותי ממנה הם קנו בירות ולא ממש התחלקו איתי, ואף היא שיקרה שאין נגמר..בקיצור היה חרא
מאותה הרגע הוחלט גם מהצד שלו שאני לא רצוייה וגם מהצד שלי שאינני מעוניינת לראות אותו..
הוא טיפוס מגעיל עם רמה נמוכה , לא יודע לדבר בצורה נחמדה.
מין מצא את מינו לא פלא שהיא איתו. שניהם עצבניים..
אני מרגישה שמאז שהיא הכירה אותו , ירדתי לה בסדר עדיפויות לתחתית..
מאז אני גם אמרתי לה בכל שיחת טלפון על כך שמאז שיש לה אותו , היא מרוחקת יותר..הצעתי לה פעם שנילך לישיבות עם בנים אחרים כי הרי הרגילה אותי ככה לאורך השנתיים.
היא אמרה שהיא לא רוצה לבגוד בו.
לפני שבועיים הוא התחיל לעבוד באילת עד יום חמישי וחוזר לסוף שבוע לבית. פתאום צצו לה כל הידידים והיא הציעה לי לשבת וכמובן שסירבתי. אמרתי לה בפנים אההה פתאום את לא בוגדת בו הא?
אז היא עונה לי מה לעשות כשהוא כאן אין לה צורך באף אחד כי הוא ממלא לה את הזמן ועכשיו משעמם..
החלטתי שאין יותר ישיבות עם אף אחד מ"הידידים" . אמא שלי מעורבת בסיפור יודעת מהכל והיא רוצה שאתנתק ממנה.
לפני שבוע עובדת בסופר שלנו כבת 50 התפטרה ושמרה איתה על הקשר. הם נפגשו כמה פעמים. היא ניסתה אפילו להכיר לה את הבת שלה שאגב גם היא יוצאת עם ערבים.
העובדת לשעבר חיממה אותה נגדי
כשהיה לי יום הולדת מחזר בעבודה קנה לי מתנה מושקעת ב150 שח שיתפתי את אמא שלי
אמא התחילה לרדת עליה שאיזה מן חברה היא שהיא לא קונה לי כלום..ידעתי בתוך תוכי שבמיוחד עכשיו שאנחנו מרוחקות. מאז שהייתי בטבריה לפני כ-3 שבועות לא נפגשתי איתה כמעט רק שיחות טלפון מעיקות. גם לעבודה היא לא ממש מגיעה כדי שיפטרו אותה.
אמא לחצה עליי כל יום לכן שלחתי לה הודעה כשהיא הייתה בבית של העובדת לשעבר.
שלחתי לה הודעה " מתי את קונה לי מתנה.."
הודעה כזאת גם רשמתי לה ביום הולדת עצמו שבטח היא גם לא קנתה לי שום מתנה והתירוץ שלה היה שאני לא מרוצה משום דבר ועניתי לה שדווקה מאוד אהבתי את המתנה של המחזר , כי לא אהבתי את המתנה של שנה
שלום לכולם , אני הגעתי לגיל 30
אני משחזרת את העשור האחרון שעבר כל כך מהר
עבדתי 6 שנים בדלק אחרי הצבא ואז עוד לא סיימתי לעבוד שם מיד התחלתי לעבוד כקופאית בסופר מזה שנה וחצי.
השנים עברו נורא מהר..
אבל ישנם דברים אחרים שלא עברו ודי מציקים לי
עוד שעבדתי בדלק סבלתי מבעיות חברתיות .
תמיד היה לי קושי ב : למצוא חברים
היה לי קושי לפתח שיחה מעניינת עם צד השני, ובכלל לא הייתי מעורבת במה שמתרחשת אלא מאזינה מהצד ולא מביעה את דעתי -שלא הייתה לי. אולי לא מספיק התעניינתי בצד השני
גם סבלתי מביטחון עצמי ירוד ...
לפני שנתיים וקצת הופיעה לי לראשונה בחיי מישהי שאני הגדרתי לחברה אמיתית. לא רק מישהי שאני מדברת ומתכתבת איתה בהודעות.
כשהיא הופיעה בחיי שהיום בת 22 וחצי שמחתי מאוד..
בהתחלה התקשתי להתחבר אליה בגלל שהיא סבלה מעודף משקל , ואני שכל חיי הייתי בדיאטות התקשתי לקבל אותה.
עם הזמן למרות עודף המשקל התחלתי ממש לחבב אותה.
ככל שעבר הזמן הזנחתי את עצמי-את הדיאטה.
כי היה לי שגרת יום קבוע לפניה . פתאום מגיעה מישהי שמדברצ איתי שעות על גבי שעות בטלפון, ואם לא מדברים בטלפון אז נפגשים ועד שעות הקטנות של הלילה .
בלי לשים לב הפכתי להיות קציצה ששוקלת 90 קג
בניגוד אלי היא רק השתבחה מאז שהכרתי אותה מבחינת מראה חיצוני-עדשות , פסים בשיער ולבוש נראית כמו רוסייה. אומנם עדיין שמנמונת , אבל זוכה להתחלות מבנים לעומתי שהיו גם הערות פוגעניות לגבי איך שאני נראית. בהתחשב בעובדה שלפני שהכרתי אותה השתתפתי בתחרות יופי מקומית ובבום אני נראית אחרת לגמרי
מה שאהבתי אצלה זה הביטחון העצמי, הכריזמה שהיא הקרינה.
מה שאהבתי בה והערצתי היום אני סולדת ממנה..
ככל שעבר זמן פתאום היא התחילה להראות לי מי היא באמת..
כשהכרתי אותה והתחלנו לצאת ישבנו עם בנים.
היא הסתירה ממני תקופה של חודש שהבחורים שהיא מכירה לי אלא ערבים..בסופו של דבר עליתי על זה .
לקחתי את זה קשה , אבל פחדתי לאבד אותה .
ידעתי שמה שמחבר ביננו אלא היציאות מלבד האוזן קשבת. הרי אם אין יציאות בשלב מסויים כבר אין מה לחפור יותר מדי בטלפון.
במשך שנתיים האלה הכרנו מלא ערבים בעיקר בסופי שבוע.
האמת שלא נהנתי בכלל . רק הייתי מרוצה מזה שאני מעבירה את הזמן..
אבל הרבה פעמים הרגשתי לא מועילה בישיבות.
ישבתי עם עצמי, התקשתי להעביר את הערב בסבבה כזה. הייתי שותקת כל הערב. בסוף הישיבה הבנים האלה רצו פוצי מוצי.
אני לא חיפשתי שום מגע איתם ותמיד ישבתי בצד.
לא פעם "הידידים" כפי שהיא מגדירה אותם היו אומרים לה לא להביא אותי לישיבה אלא להביא חברה אחרת.
תמיד אני הייתי הבעייתית בסיפור
לה לא היה בעייה עם מישהו מוצא חן בעייניה להתחבק ולהתנשק ואילו אני ראיתי בזה איסור . אין אצלי דבר כזה להתנשק ישר ובטח שלא עם ערבי. חייב אצלי להיות חיבור רגשי עמוק.
היו פעמים שהצעתי לה ללכת איתי למועדון , אבל היא שללה את זה בטענה שזה עולה כסף (משם למדתי בשנתיים האלה שהיא טיפוס קמצן. לא רק בקטע של יציאות היו עוד הוכחות.. )
כמו כן , היא אמרה שבשביל מה לצאת איתי למועדון בשביל שאני ידבר איתה על העבודה ואהיה עם פרצוף דכאוני?
שרדתי את הקשר הזה עם יציאות שרק העבירו לי את השעמום בבית
אבל ככל שעבר הזמן התחילו להופיע הסדקים בקשר.
לפני שנה כשהיה לי יום הולדת היא קנתה לי סוכריות כאלה שאפילו בחינם לא הייתי רוצה לאכול עם כמה בלונים.
זה נורא העליב אותי ביחס להשקעה שאני נתתי לה מארז של ביוטי, מחזיק מפתחות עם המזל שלה עם נרתיק לאיפור ועם כל מיני שעלו לי בסביבות ה100 שח אפילו יותר.
היא מההתחלה באה לי בגישה "מי קונה מתנות בימינו"
אחרי שעברנו שנה ביחד .היינו חברות ממש קרובות כמו אחיות.
הסובבים בעבודה קראו לנו בנות זוג מרוב שהיינו צמודות.
למרות הקרבה שלנו היא התחילה בהדרגתיות להיות אגרסיבית אלי
פתאום שונה מהילדה שהערצתי
היא התחילה לשדר לי שהיא כאילו מתנשאת מעליי כזה.
גם שהכרתי אותה גיליתי שהיא טיפוס עצבני , אבל איתי היא הייתה אחרת. איתי היא הייתה עדינה ביחס לבנים נגיד שישבנו איתם.
פתאום היא כל הזמן עצבנית עליי , מרימה עליי את הקול , משפילה אותי . אם אני באה ואומרת ל משהו שמפריע לי אני זאת שאשמה שאני מעצבנת אותי . היא החכמה ואני הטיפשה.
תמיד במריבות היד שלה הייתה נטויה לצדק . היא תמיד ידעה איך לגרום לי להבין שהביקורתיות שלה היא זאת שנכונה.
ועדיין בתוך תוכי הרגשתי שזה כבר לא אותה החברה שהתחברתי אליה מההתחלה. מה שחיבר ביננו מההתחלה זה היה קודם היחס החם שלה וכך שהייתה נחמדה.
פתאום אני קולטת אותה רבה עם ההורים שלה , עם ידידים עם כולם.
ראיתי מהצד שהיא הטיפוס הבעייתי פה. לא ייתכן שכולם אשמים שמעצבנים אותה והיא ה-בסדר..
סבלתי בשקט , היו פעמים שרצתי לנתק איתה את הקשר , אך היא לא נתנה לי החזיקה אותי קצר.
שרדתי הרבה מצבים איתה עד שהופיע לה חבר לפני 3 חודשים.
באחת הישיבות שלנו היא התחברה לאחד הערבים האלה ונרקם בינהם קשר רומטני
פתאום כל הישיבות היו איתו ועם בני הדודים שלו.
הוא ניסה לסדר לי אותם בישיבות ואני לא רציתי אז הוא רצה לשלוח אותי לטיפול שלא ייתכן שאני לא רוצה קשר עם הבני דודים או החברים שלו בגיל 30 -ובטח שאני לא ירצה מישהו מהעם שלהם.
ספגתי בשקט
אחרי זה נסענו לאילת איתו ועם הבני דודים.
שם הוא ניהל הכל לאן הולכים ולאן לא. הדעה שלי התבטלה.
היה קטע שהוא התחיל לרדת עליי ולמרות שרציתי שיפסיק הוא המשיך..
אחרי זה היינו בטבריה פעמיים.
שם היחס שלו כלפיי החריף
בגלל שאני לא מפתחת אפילו שיחה עם הבני דודים שלו ואני עושה באסות מבחינתו אז מותר לו לקרוא לי שרמוטה בלי סוף.
בפעם השנייה שהיינו בטבריה הייתי ממש לא רצוייה
הם לא רצו. אני שחשבתי שהמצב ישתפר התעקשתי ואז הם הציבו לי תנאי לשלם 200 שח על כל הסלטים , הוודקה ועל האש. חברה שלי שילמה לו על רכב להשכרה . לי לא היה כסף פרט ל-50 שח אחרונים שהיו לי ולקחתי איתי.
היה דיון ארוך ליד הבית שלה מה עושים במצב כזה . הם ממש הציבו לי את התנאי רק שגרמו לי להגיע עם כל התיק הכבד שסחבתי עם בקבוקי מים שלא להתייבש (שהם אגב שתתו לי חצי ואף אחד לא דאג לספק מים מלבד בקבוק אחד שלא יספיק בחום הזה)
הם ממש לחצו עליי והסברתי לחברה שאין לי את ה-200 שח
היא כנראה שבגלל זה הסכימה שאני יבוא איתם לטבריה כי לו לא היה כסף כי בתקופה הזאת הוא לא עבד.
היא הוכיחה לי שוב רמת הקמצנות שלה , שהיא יודעת שאני לא רצוייה שם ושאני מבאסת אותם אבל בגלל שהיא לא מעוניית לשלם גם 200 שח שהיא לקחה מאמא וגם לשלם עוד 200 שח נוספים היא התפשרה שאני יבוא. הלוותה לי 200 שח שאני חייבת לה.כמובן שגם את ה-50 שח הוא אילץ אותי לתת לו..
שם בטבריה הוא התנהג אלי בצורה ממש מגעילה, הרים עליי פעמיים כזה את היד.
הם שלושתם התיזו עליי מים לתוך האוזן ללא רחמים שהייתי בתוך הים ובגללם הלכתי לרופא לעשות שטיפה.
גם היא התנהגה עליי מגעיל ביותר והגנה עליו .
לא נתנה לי להנות והם כן נהנו עם מזרון ים
בכסף שהלוותי ממנה הם קנו בירות ולא ממש התחלקו איתי, ואף היא שיקרה שאין נגמר..בקיצור היה חרא
מאותה הרגע הוחלט גם מהצד שלו שאני לא רצוייה וגם מהצד שלי שאינני מעוניינת לראות אותו..
הוא טיפוס מגעיל עם רמה נמוכה , לא יודע לדבר בצורה נחמדה.
מין מצא את מינו לא פלא שהיא איתו. שניהם עצבניים..
אני מרגישה שמאז שהיא הכירה אותו , ירדתי לה בסדר עדיפויות לתחתית..
מאז אני גם אמרתי לה בכל שיחת טלפון על כך שמאז שיש לה אותו , היא מרוחקת יותר..הצעתי לה פעם שנילך לישיבות עם בנים אחרים כי הרי הרגילה אותי ככה לאורך השנתיים.
היא אמרה שהיא לא רוצה לבגוד בו.
לפני שבועיים הוא התחיל לעבוד באילת עד יום חמישי וחוזר לסוף שבוע לבית. פתאום צצו לה כל הידידים והיא הציעה לי לשבת וכמובן שסירבתי. אמרתי לה בפנים אההה פתאום את לא בוגדת בו הא?
אז היא עונה לי מה לעשות כשהוא כאן אין לה צורך באף אחד כי הוא ממלא לה את הזמן ועכשיו משעמם..
החלטתי שאין יותר ישיבות עם אף אחד מ"הידידים" . אמא שלי מעורבת בסיפור יודעת מהכל והיא רוצה שאתנתק ממנה.
לפני שבוע עובדת בסופר שלנו כבת 50 התפטרה ושמרה איתה על הקשר. הם נפגשו כמה פעמים. היא ניסתה אפילו להכיר לה את הבת שלה שאגב גם היא יוצאת עם ערבים.
העובדת לשעבר חיממה אותה נגדי
כשהיה לי יום הולדת מחזר בעבודה קנה לי מתנה מושקעת ב150 שח שיתפתי את אמא שלי
אמא התחילה לרדת עליה שאיזה מן חברה היא שהיא לא קונה לי כלום..ידעתי בתוך תוכי שבמיוחד עכשיו שאנחנו מרוחקות. מאז שהייתי בטבריה לפני כ-3 שבועות לא נפגשתי איתה כמעט רק שיחות טלפון מעיקות. גם לעבודה היא לא ממש מגיעה כדי שיפטרו אותה.
אמא לחצה עליי כל יום לכן שלחתי לה הודעה כשהיא הייתה בבית של העובדת לשעבר.
שלחתי לה הודעה " מתי את קונה לי מתנה.."
הודעה כזאת גם רשמתי לה ביום הולדת עצמו שבטח היא גם לא קנתה לי שום מתנה והתירוץ שלה היה שאני לא מרוצה משום דבר ועניתי לה שדווקה מאוד אהבתי את המתנה של המחזר , כי לא אהבתי את המתנה של שנה
