חוזרת לדווח: נגב לפני החג - בעיקר במכתש הגדול
מזג האוויר לא שיתף פעולה בטיול הזה, אבל יצאנו בכל זאת, מאילוצי תכנון אחרים וכי קויווינו לקצת שקט לפני ההמונים.
בחמישי אחה"צ (ממש לפני תחילת חופשת בתי הספר) הגענו - שתי משפחות עם ילדים בגילאי 5 עד 13 - למכתש הגדול ולנו בחניון החולות הצבעוניים. היה יפהפה כתמיד ושקט (אמנם, החבר'ה שהגיעו לקראת חצות די הרעישו עד שהתארגנו, אבל נשתדל לסלוח).
למחרת היה חמסין כבד אז יצאנו לטיול קצר בנחל גוב. עשינו את המסלול המעגלי שהסתבר כמאד יפה ומתאים לחמסין כי יש די הרבה פינות מנוחה בצל וקטע נעים ממש בתוך הקניון. הצלחנו להתחיל די מוקדם (במושגים העלובים שלנו...) בסביבות עשר אם אני לא טועה כבר ממש הלכנו, ושרדנו את החום. יש לקחת בחשבון קטעי טיפוס חבלים ודרגיות לא מעטים, לרבות סולם אחד שהפחיד את רובנו וכמעט שבר את הסובל מפחד גבהים.
בצהריים המאוחרים, אחרי המסלול, נסענו לנוח בעין ירקעם והיו שם כל כך הרבה מכוניות שלא ממש חששנו להשאיר את הרכבים. אמנם המעין היה עמוס, אבל בחמסין אין יותר מדי אופציות נעימות יותר. היו די הרבה מים קרים.
בלילה השני ישנו במצד תמר ותכננו לטייל בנחל פרס למחרת (להשאיר את הרכבים בצומת הערבה ולחזור לתחילת המסלול בעזרת מקפיץ) אבל באמצע הלילה התחילה רוח חזקה כל כך שנמשכה גם בבוקר וחששנו לטייל על מצוקים עם ילדים קטנים במצב כזה. שלא לדבר על כך שזה לא נראה כיף להילחם בה כל היום. בסוף פיקנקנו בחזרה בחניון החולות הצבעוניים ואחר כך, כשנרגעה קצת הרוח, טיילנו במסלול הסנפיר הקטן. לשמחתנו כשרצינו לצאת הגיע טיול של מועדון האופנועים שהבריח מהמקום כמה טיפוסים מפוקפקים שפחדנו בגללם להשאיר את הרכבים. מרגיז שזה שיקול שמלווה אותך לאורך כל הדרך באזורים היפים והמיוחדים האלה.
מזג האוויר לא שיתף פעולה בטיול הזה, אבל יצאנו בכל זאת, מאילוצי תכנון אחרים וכי קויווינו לקצת שקט לפני ההמונים.
בחמישי אחה"צ (ממש לפני תחילת חופשת בתי הספר) הגענו - שתי משפחות עם ילדים בגילאי 5 עד 13 - למכתש הגדול ולנו בחניון החולות הצבעוניים. היה יפהפה כתמיד ושקט (אמנם, החבר'ה שהגיעו לקראת חצות די הרעישו עד שהתארגנו, אבל נשתדל לסלוח).
למחרת היה חמסין כבד אז יצאנו לטיול קצר בנחל גוב. עשינו את המסלול המעגלי שהסתבר כמאד יפה ומתאים לחמסין כי יש די הרבה פינות מנוחה בצל וקטע נעים ממש בתוך הקניון. הצלחנו להתחיל די מוקדם (במושגים העלובים שלנו...) בסביבות עשר אם אני לא טועה כבר ממש הלכנו, ושרדנו את החום. יש לקחת בחשבון קטעי טיפוס חבלים ודרגיות לא מעטים, לרבות סולם אחד שהפחיד את רובנו וכמעט שבר את הסובל מפחד גבהים.
בצהריים המאוחרים, אחרי המסלול, נסענו לנוח בעין ירקעם והיו שם כל כך הרבה מכוניות שלא ממש חששנו להשאיר את הרכבים. אמנם המעין היה עמוס, אבל בחמסין אין יותר מדי אופציות נעימות יותר. היו די הרבה מים קרים.
בלילה השני ישנו במצד תמר ותכננו לטייל בנחל פרס למחרת (להשאיר את הרכבים בצומת הערבה ולחזור לתחילת המסלול בעזרת מקפיץ) אבל באמצע הלילה התחילה רוח חזקה כל כך שנמשכה גם בבוקר וחששנו לטייל על מצוקים עם ילדים קטנים במצב כזה. שלא לדבר על כך שזה לא נראה כיף להילחם בה כל היום. בסוף פיקנקנו בחזרה בחניון החולות הצבעוניים ואחר כך, כשנרגעה קצת הרוח, טיילנו במסלול הסנפיר הקטן. לשמחתנו כשרצינו לצאת הגיע טיול של מועדון האופנועים שהבריח מהמקום כמה טיפוסים מפוקפקים שפחדנו בגללם להשאיר את הרכבים. מרגיז שזה שיקול שמלווה אותך לאורך כל הדרך באזורים היפים והמיוחדים האלה.