חוזרת לי מפעם...

[רלין1]

חוזרת לי מפעם...

שלום לכולן/ם!
למי שזוכר ולמי שלא..הנה תמצית מהדרך שלי..
לפני שנה וחצי עברתי ניתוח טבעת ע"י ד"ר אבינוח
שקלתי אז 114 ק"ג.....
הגבלה התחליה בצורה משמעותית רק שנסגרתי על 9 והתחלתי לרדת..
ב9וחצי כבר היתה הגבלה משמעותית וירדתי 3 ק"ג בחודש..
ואז----ניכנסתי להריון,אחרי שנים של טיפולים...כאשר נותחתי הפסקתי טיפולים..כי לא היה לי כח נפשי להתמודד עם 2 הדבריפ(טבעת וניתוח)כך שניכנסתי להריון ספונטני,
מכיון שהייתי סגורה על 9 וחצי התקשתי לשתות מים בבקרים והקאתי המון,פחדתי ונסעתי לפתוח מעט ל9
ד"ר אבינוח התנגד,אבל אני הרגשתי שזה הדבר הנכון לעשות.
מכיון שהייתי מלאת תקוות לגבי הטבעת ,התקשתי מעט לשמוח בהתחלה מהריון ,אבל לאט לאט עבר לי..
בזכות הפורום המקסים הזה,ואופירה מן הרגע שנותחתי סיגלתילעצמי הרגליה אכילה עם הטבעת,וכמעט שלא הקאתי,
כך שאת כל ההריון העברתי על 9 התקשתי אומנם לאכול אבל הרגשתי שהטבעת מצילה אותי..
כל הריון הייתי בלחץ מהלידה-מה יקרה לטבעת,אם לפתוח אותה בשעת הלידה או לא..
שיגעתי את כול העולם כולל אופירה שדווקא כן המליצה לי לפתוח,
דיברתי עם פרופסרים גדולים לגינקולוגיה, שאמרו לי חד משמעית-לא יקרה כלום לטבעת שלך!
באיזה שהוא שלב העובר שלי הפסיק לגדול..והיה צורך מיידי בזירוז,מעניין אותי אם עוד מישהי עם טבעת חוותה עצירת גדילה פיתאומית ,אני מנסה לחקור מה הקשר של הטבעת לIUGR,אז אשמח אם מישהי תוכל לשתף אותי בזה!כרגע אף רופא לא ענה לי תשובת ברורות.
וכך ילדתי!!היתה לי לידה ארוכה ארוכה כולל פיטוצין וצירם מזעזעים וכל הלידה הייתי חרדה רק מהטבעת!!!!!!
הוכמובן שלא קרה לה כלום!
התחלתי הריון במשקל 100
במהלך ההריון עליתי 3 ק"ג.
שבוע אחרי הלידה הייתי מינוס 10 ק"ג!
ילדתי תינוק במשקל 2.400
לא היתה מאושרת ממני עלי אדמות
אני אוטטו פחות מ90!!
אומנם עברו שנה וחצי מהניתוח,ודמיינתי בשלב הזה להיות פחות 30 קילו ויותר
אאבל קיבלתי מתנה מדהימה בדרך!הריון מקסים+שמירה אדוקה+ולא רק שלא עליתי..אלא ירדתי...למרות השמירה המעצבנת.

מאז הלידה ההגבלה של 9 נהיתה משמעותית יותר..ואני כמעט לא מצליחה לאכול
כתוצאה מחוסר אכילה,לא הצלחתי להניק,(מחסור חמור בחלב)
והילד גדל יפה עם תחליפי חלב...
למרות שאני לא ממש מצליחה לאכול אני לא ממשיכה לרדת.עברו חודשיים מהלידה,וואני על אוטו משקל

מה לעשות?לסגור?עוד?להמתין?
ולמה לדעתכם פיתאום ההגבלה נהייתה משמעותית יותר?

שמחה שקראתם עד פה,ומעריכה,
אם מישהי רוצה תשובות בקשר ללידה עם טבעת-בכיף כי ממש עשיתי מחקר מקיף,
ושוב-תודה רבה על המקום הזה, אני סוג של קוראת סמויה קוראת שוב ושוב את הכללים מפנימה ועובדת ע"פי.
ותודה ענקית לאופירה שסבלה אתת הטלפונים שלי שול בעלי...

 

[רלין1]

שכחתי...

בשבועיים האחרונים יש לי כאבי בטן אחרי אוכל..
לא ברור לי מהם,
ויש לי מידי פעם כאבים חזקים באזור הפורט..
לדאוג?ולקבוע תור לד"ר אבינוח?
תודה מראש!

 

[קוביd1]

לקבוע תור לד"ר אבינוח

כאבים חזקים באזור הפורט ,לא מזניחים ,כנ"ל לגבי כאב הבטן אחרי האוכל



קובי

 

[קוביd1]

שלום רלין 1

אז קודם כל מזל טוב להולדת התינוק ,היה קשה אבל שיש תוצאות שוכחים הכל
התינוק מתפתח וגודל עם תחליפי חלב ,התינוק צריך גם אמא בריאה שתטפל בו ,את לא מצליחה לאכול וזה חמור מאוד ,יגרמו לך נזקים שתצטערי עליהם אחר כך ,הגוף צריך ויטמינים להתקיים ,ובשביל זה צריך לאכול ,הפסקת הירידה שלך באה בגלל שאת לא אוכלת ,כמו שכתבתי בעבר הגוף מכונה חכמה שמגן על עצמו בפני ירידות דראסטיות במשקל
אני מציע לך לא לסגור בשום פנים ואופן לא אני מציע לך ללכת לפתוח ב1/4 או ב1/2 וזה יכול להיות ההבדל בן המצב של אי יכולת לאכול לבן אכילה נורמלית וירידה במשקל ,תאכלי דברים בריאים סלטים ,דגים דברי חלב ,רגע שזה יהיה ולא תאכלי שטויות תרדי במשקל

תחשבי על מה שכתבתי לך

הרבה בריאות ונחת מהתינוק





קובי

 

[אופירA]

רלין - יש בסיפור שלך ה-מ-ו-ן לחץ...

המון כוח לטבעת, לניתוח, לרופאים, למידע.
המון חרדה מלהשמין. יותר מידי.
המון

אבל מעט מידי אמונה ביכולת שלך, מעט מידי דאגה לבריאות שלך, ומעט מידי סבלנות.

אני צריכה להגיד לך משהו - באמת שאלוקים יודע מה הוא עושה, ושאנחנו לא שולטים בכל המצבים הגופניים שלנו, ושזה לא התפקיד שלנו.
התפקיד שלנו לדאוג לבריאות שלנו. ירידה במשקל זו תופעת לוואי של ההשתדלות שלנו לדאוג לבריאות שלנו, ולא "מטרה שעלינו להשיג". כי איך אנחנו יכולים לשים לעצמנו מטרה שאינה בשליטתנו? בני אדם צריכים לעשות מה שביכולתם, מה שמוטל עליהם, את חובתם לאלוקים, ואת מה שלא מוטל עליהם ולא בשליטתם הם צריכים להשאיר בהמון ביטחון ואמונה לאלוקים, שהוא יעשה את זה, כמו שהוא עושה כל דבר, ולא לדמיין שאנחנו עושים ואנחנו שולטים ואנחנו קובעים.

את זה תשאירי לרופאים לעשות - לדמיין שהם יודעים הכל, שהם שולטים על כל התהליכים הגופניים, להחזיק תארי פרופסורה נפוחי חשיבות, ולהודיע לפציינטים חד משמעית את ה"עובדות", כאשר הם לא יודעים בכלל אם הם יצליחו לנשום בעוד דקה...
איך הפרופסור יכול לדעת חד משמעית למי לא יקרה כלום לטבעת בזמן הלידה? איך זה שמישהי פה סיפרה שהטבעת זזה לה בלידה?
כנראה רצו להרגיע אותך, כי היית מבוהלת בנושא הזה ללא פרופורציות.
ההחלטה שלך לא לפתוח את הטבעת לחלוטין ביום הלידה מקובלת עלי, משום שיש דעות רפואיות לכאן ולכאן ואינני יודעת מה נכון. ומשום שכל מה שאנו עושים זה השתדלות, על פי מה שידוע לנו, ואת המציאות איננו יכולים לתכנן. אבל אם חס ושלום היא היתה זזה, היית עוברת ניתוח תיקון מיידי של 20 דקות, הרבה יותר קל מאשר ניתוח קיסרי, ושום אסון לא קרה (כשם שאם חס ושלום הלידה היתה מסתבכת, היו עושים לך ניתוח קיסרי והיית עוברת אותו בלי טראומות).

אני מבינה את המצב של החרדה שאת פועלת ממנו (ולא אפרט כאן), אבל אי אפשר להשאיר את הדברים כך. צריך לטפל בתשומת לב יתירה בחששות ובפחדים ולהחזיר אותם ככל שניתן לפרופורציות - גם משום שהם משפיעים עלייך להתנהגות לא בריאה וגם משום שהם משפיעים על אכילת יתר (שנובעת מחשיבה לא נכונה - כלומר מחרדות היתר...)

אין לי בעיה שהפסדת הנקה וגם התינוק שלך הפסיד. חבל, אבל לא אסון - יש תחליפי חלב לתינוק. אבל האם יש תחליף לבריאות שלך? חוסר חמור בחלב להנקה זה גם חוסר בעוד דברים בגוף שלך, ולהם אין תחליף, ואת עדיין כל כך צעירה... למה אין לך זמן לתהליכים לפי הסדר הנכון?
עת להרות ועת ללדת ועת להניק ועת לרדת במשקל. ובכל עת ועת אדם צריך לעשות את רצון האלוקים, ולברר לעצמו מה רצון האלוקים, ולעבוד את האלוקים, ולא לעבוד את הרצון שלו והפחדים שלו והמחשבות הלא רציונליות שלו.

אני חייבת לרוץ לרופאה, אז אמשיך לכתוב לאחר שאחזור. בכל אופן אני ממליצה לך להתקשר ולשוחח קצת, כדי שלא אצטרך לכתוב כאן דברים פרטיים מידי.

 

[רלין1]

תודה על התשובות המפורטות,

אתקשר עוד היום לד"ר אבינוח.
אופירה,
קראתי את דברייך בתשומת לב מרובה.
כן, יש בי המון לחץ לטבעת,
אני מפחדת לאכזב את עצמי עם הטבעת..
כ"כ הרבה איכזבתי את עצמי בנושא הדיאטה וההשמנה,
שהמודע שלי מחייב אותי להצליח להרזות עם הטבעת.
אני יודעת מה שווים רופאים, ומה היא היכולת שלהם,
אני כן מאמינה שההשתדלות שלי היא לברר דעה מקצועית רווחת ולפעול עפ"י ההנחיות.
ואם ההנחיה הגורפת היתה לפתוח-הייתי פותחת.כי כמה שהרופאים שווים...אני חייבת להשמע להוראות שלהם,
כי להם יש את הידע,והכח לרפא ניתן להם, אני מחובת ההשתדלות שלי להישמע להם, לכן עשיתי מחקר בנושא.
כמו שאני משתדלת לפעול נכון עם הרגלי האכילה ,אני משתדלת לא לפגוע בטבעת,
רופאי נשים העיזו לנזוף בי שלא נישמעתי להוראות,וניכנסתי להריון חצי שנה אחרי ניתוח טבעת..
אני מאמינה באמונה שלמה,שזו הדרך שאלוקים קבע לי,
ולא הייתי מוותרת על ההריון והילד המדהים שיש לי,
וכן!אני מאד מאד רוצה להרזות!!
כן במחיר שפחדתי לפתוח ע"מ להניק, כי אז הייתי עולה 20 קילו!!
אני חייבת את הטבעת שתכניס אותי לפורפורציה באכילה,
העדפתי שהילד שליי יקבל תחליפי חלב ואמא רגועה ומרוצה מעצמה
מאשר הנקה ע"י אמא מתוסכלת שכל היום זוללת ומלאה ביסורי מצפון!
וכן, כאשר אני מרגישה שההגבלה כרגע היא לא ממש נותנת לי לאכול נורמלי ומזין ,
אני מתייעצת.
אתקשר אלייך היום,
תודה מראש!

 

[אופירA]

תגובה

שוב, לא איכפת לי שלא הינקת, אם חששת שתזללי. יש נשים שמשמינות בהנקה, ויש שמרזות דווקא. אבל זה בסדר.
הבעיה שלי אם אצלך בגוף היתה בריאות או לא. ומרגיש לי שלא.
וכמו שאמרתי - עשית את מה שהיה נכון בנוגע לפתיחה של הטבעת לפני הלידה - ואין שום בעיה עם התוצאה, וגם אם היתה תוצאה אחרת - לא היה קורה אסון. את בסדר גמור בשני הדברים האלה. לא כאן הבעיה.

אני לא מסכימה שאשה שעברה טיפולים והפלות צריכה לחכות עם הריון עד ההרזיה מניתוח הטבעת. היא בהחלט בהחלט יכולה להיכנס להריון חצי שנה אחרי הניתוח.
הרופאים יכולים לנזוף כמה שבא להם. ואם יבוא לך, תזרקי לכיוון שלהם כסא.

אבל הלחץ לרזות בזמן ההריון לא מתאים לי - צר לי. שום דבר לא בוער ולא דוחק.
את רוצה הכל בבת אחת, ולא מבינה שהחיים לא הולכים ככה. מוכרחים להיות מציאותיים, אחרת מי שלא מציאותי ויש לו ציפור ביד והוא מתעקש דווקא על שתי ציפורים - ישיג בסופו של דבר שתי ציפורים, אבל על העץ...
יש לך הריון יקר? אז תחכי עם ההרזיה. אף אחד לא אומר לך לאכול ממתקים והרים של גבינה שמנה.
אבל את בטוחה ששתית הרבה מים בהריון, ואכלת כל יום גבינה רזה, סלט ירקות ענק, ירקות מבושלים, ביצים, דגים, בשר, קרקרים מחיטה מלאה או לחם, ובדקת בדיקות דם והכל היה מושלם, כולל רמת המוגלובין וויטמין B12?
יש לי הרגשה שלא כל כך...
אז למה היה יותר חשוב לרזות מאשר הבריאות שלך בהריון? למה האמנת שזה בריא גם להיות בהריון וגם לרדת במשקל?

כמובן שאין לי קצה של מושג למה הילד הפסיק לגדול ונאלצת לסבול לידה כל כך קשה.
אבל אני שואלת את עצמי מניין לי לדעת איך מגיב גוף מורעב כשבנוסף הוא גם צריך לטפל בעובר ובהורמונים של הריון. אולי בשלב מסוים זה משפיע על התפתחות העובר?
אולי הנפש שכל כך לחוצה לרזות וכל כך לחוצה על הטבעת וכל כך מפחדת להתאכזב עד שהילד אולי נדחק לה קצת הצידה בסדר העדיפויות - לא מסוגלת להמשיך להכיל את הילד המתפתח ואת הפחד שאולי את משמינה, ולכן הילד הפסיק להתפתח?
גם אם התשובה לשאלות הללו היא: לא, אין שום קשר בין הדברים - עדיין הנפש והגוף שלך סבלו, ואני לא מבינה למה זה מגיע לך, ולמה לרזות עכשיו ומהר יותר חשוב מאשר לעבור הריון בכיף.

מבקשת שתפתחי 1/2CC ותתחילי לשתות הרבה מים ולאכול ירקות כל היום. ואם לא זו הבעיה, אז נברר בטלפון מה צריך לשנות.
אני אגיע הביתה רק ב-22.00 בלילה. אם תשאירי הודעה, אחזור אלייך.

 

[טליוגם]

אופירה כרגיל תשובה נפלאה!!!תודה!

אני 3 וחצי חודשים אחרי הניתוח ובתחילת הריון...סגורה 7 אוכלת הכל משתדלת לא לדאוג יותר מדיי לשום כיוון ובכל זאת מלחיץ אותי שהירידה הצפויה תתעכב
ועוד יותר מלחיץ אותי ללדת עם טבעת
כרגע כל עוד אני לא מקיאה ואין שינויים מהותיים אני לא חושבת לפתוח את הטבעת...נהנית מהפלומבה שהיא יוצרת ועוצרת לי את הכמויות

בלידה אני חייבת לדווח שאני מטובעת?
האם בלידה עצמה יכולים לגלות את תזוזת הטבעת או שאחרי?
מה קורה אם הטבעת זזה? במה זה כרוך?
מה הסיכונים?
השאלות שלי מקדימות את זמנן ובטח עוד אשוחח איתך טלפונית
ובכל זאת אשמח לדעת מראש
מבחינתי ידע הוא כוח

 

[אופירA]

ידע הוא כוח

תעשי בדיקות דם - ויטמין B12 והמוגלובין, כבר עכשיו.

לא אמורה להיות בעיה ללדת עם טבעת, יותר מאשר הבעיות שיש ללדת בלי טבעת. יש מספיק בעיות מסתם ללדת, אם רוצים להיות לחוצים. אין פה משהו עם משקל מיוחד שהטבעת מוסיפה.
וודאי שאת חייבת לדווח לרופא חדר הלידה על הטבעת. אבל אינך חייבת לשמוע בקולו לגבי הוראות (לפתוח אותה ביום הלידה) - זכותך לעשות בגופך מה שאת מחליטה על סמך הידע שצברת. בכל אופן, אני כן בעד לפתוח הכל ביום הלידה, ליתר ביטחון.

אם יש צרות - מרגישים אותן. אם לא מרגישים כלום - הכל בסדר. לא צריך לדאוג סתם. מכסימום - תעשי שיקוף וושט קיבה תריסריון איזה חודשיים אחרי הלידה (או יותר, צריך להיוועץ עם רופא בנוגע לקרינה לגבי אם מיניקה) כדי לראות ששום דבר לא זז. אבל בדרך כלל אם זז מרגישים מאוד (למעשה, לא מרגישים שום דבר אחר...).

סיכונים - איש אינו יודע. כולם היו שמחים לדעת מראש, אבל צריך ללמוד לשמוח גם כשלא יכולים לדעת מראש, כי אין נבואה. צריך להיות שמח בענווה שבהכרה שאנו בני אדם שלא יודעים הרבה. זו ידיעה חשובה מאוד, כי רוב בני האדם (בעיקר אם יש להם תעודת רופא) חושבים שהם כן יודעים... ואילו שלמה המלך לימד אותנו שהחכם מכל אדם הוא זה שמבין שהוא לא יודע.

אז הידע הכי חשוב שצריך לתת לך כרגע - זה תאכלי בריא ותבדקי אם את בריאה ע"י בדיקות של חוסרים תזונתיים, ותהיי שמחה, כי שמחה זה הכי הרבה כוח. והריון זו מתנה מדהימה שאינה מובנת מאליו כלל וכלל.

 

[טליוגם]

נפלאה כהרגלך

תודה רבה על הזמן שהקדשת לי
ה׳ ישלם שכרך!
בל״נ אעדכן בהמשך

 

[אופירA]

הבהרה כללית לחברי הפורום על התגובות שלי -

כדי שלא יהיו אי הבנות מהסוג שיכולות להיות -

התגובות שלי מותאמות מאוד לסיפור ולאישיות של האדם אליו אני מכוונת את התשובה.
לא כל אחד יקבל אותה תגובה כמו השני, אפילו על אותו המקרה. לכל אחד יש להדגיש ניואנסים אחרים.
צריך להביא בחשבון שאני מביאה איתי גם ידע שניתן לי בשיחת הטלפון, שאינו ידוע לקוראים בפורום, ועונה בהתאם לידע הזה.
כך שלפעמים חלק מהתשובה לא תהיה ברורה למי שהיא לא מיועדת לו.
ולפעמים הסגנון של התשובה יהיה מנוכר למי שהיא לא מיועדת לו.

אז תנו פור וקרדיט, גם אם משהו לא מסתדר לכם בכתיבה שלי.
כולם מוזמנים לקרוא את כל התשובות שלי שמעניינות אותם, ומה שלא נראה לכם בתשובה - תצאו מהנחה שזה בגלל משהו שאתם לא יודעים או מכוון אישיות של השואל המקורי, ולא מיועד לכם. תסננו מה שלא מתאים לכם, ותקחו מה שמתאים לכם.
אפשר לשאול אם משהו לא ברור. אפשר בפורום, אפשר בפרטי. אין בעיה.
אבל חשוב לי שתבינו שאני מדברת בשפות שונות עם קהלים שונים וטיפוסים שונים, ומתאימה את השפה לשומע ואת הנאמר למידע שלא תמיד ידוע לכם.

ושיהיה לכולם רק טוב!