מ
מינולי
Guest
הי לכולן, חוזרת לכאן לאחר כמה שנים, אז הייתי אומללה כל כך והפורום הזה היה מקום של נחמה וכוחות, היום אני כותבת כאן כשהאושר שלי יושב לצידי כי הגן סגור בימי קורונה.
מבקשת לתת תקווה לכל מי שמתקשה. הייתי אחרי המוני ivf, גם אחרי כמה נסיונות תרומה שלא צלחו, מותשת מכל מה שעברתי ועם מחירים בכל תחומי החיים כמעט. בסוף זה הגיע, ברגע הממש אחרון.
ו- מבחינתי- הוא שווה את הכל כולל הכל. אני עדיין כל יום מודה על הנס ומאושרת על המתנה המדהימה והכל כך לא מובנת מאליה.
לא שוכחת שהוא לא מביצית שלי, אולי גם כי העניין עדיין בגדר סוד- לצערי בעלי לא רוצה ולכן אני לא מספרת (חוץ מחברה ופסיכולוגית שליוו לאורך הדרך). הזכרון הזה היום הוא לא כמו שחששתי ממנו אז- הילד המהמם הזה הוא הכי שלי שרק יכול להיות, הייתי רוצה לספר- ולהתגאות!!!
שולחת כאן חיבוק ובוסט של תקווה לכל מי שצריכה.
מבקשת לתת תקווה לכל מי שמתקשה. הייתי אחרי המוני ivf, גם אחרי כמה נסיונות תרומה שלא צלחו, מותשת מכל מה שעברתי ועם מחירים בכל תחומי החיים כמעט. בסוף זה הגיע, ברגע הממש אחרון.
ו- מבחינתי- הוא שווה את הכל כולל הכל. אני עדיין כל יום מודה על הנס ומאושרת על המתנה המדהימה והכל כך לא מובנת מאליה.
לא שוכחת שהוא לא מביצית שלי, אולי גם כי העניין עדיין בגדר סוד- לצערי בעלי לא רוצה ולכן אני לא מספרת (חוץ מחברה ופסיכולוגית שליוו לאורך הדרך). הזכרון הזה היום הוא לא כמו שחששתי ממנו אז- הילד המהמם הזה הוא הכי שלי שרק יכול להיות, הייתי רוצה לספר- ולהתגאות!!!
שולחת כאן חיבוק ובוסט של תקווה לכל מי שצריכה.