חוזרת לעדכן

[אביבסימי]

חוזרת לעדכן

אז הייתי בועדה באסף הרופא. חייבת לציין שהם פשוט מקסימים. הכל נעשה בככ רגישות וככ התחשבות. טוב שיש מקומות כאלה וחבל שנשים לא יודעות.
על כל פנים נקבעה לי ליום חמישי הזריקה "לעצירת שלב החיות". אני כבר בשבוע 23 ולא מעוניינים שיתקדם מעבר לזה כי אני רוצה גרידה ולא לידה. ביום חמישי בעוד שבועיים ההליך עצמו. יום לפני כן אגיע להחדרת הלימנריות. אני ככ חוששת מזה. הסבירו לי שככ הנראה יצטרכו הרבה כי זה כבר שבוע מתקדם....
אני ככ מדוכאת ומומרמרת שצריכה להגרר עוד שבועיים עם הבטן הענקית הזו ועוד שבוע עם הבעיטות התזוזות הבחילות והעייפות. ממורמרמת שהתפנה תור להליך בעוד יומיים אבל בעלי בחול ולכן לא אוכל והתור הבא אחריו זה רק עוד שבועיים...
מבאס..

 

[מרעישה בשקט]

ההמתנה מאוד קשה

לא עברתי בעצמי את הזריקה הזו, אבל ממליצה לעצום את העיניים ולא להסתכל על המסך במהלך ההכנה לזריקה וכמובן גם במהלכה. אין סיבה להוסיף עוד כאב לשק הכאב שלך.

נדמה לי שכתבו כאן לא מעט על כך שאסף הרופא לא מספקים כדורי דוסטינקס למניעת היווצרות חלב. ממליצה לברר על כך כשתהיי שם ביום חמישי ובמידת הצורך להצטייד במרשם מרופא הנשים שלך.
כשלוקחים אותם כמה שעות אחרי ההפלה הם אמורים למנוע היווצרות חלב, כשלוקחים יותר מ-24 שעות אחרי ההפלה הם מייבשים את החלב שכבר החל להיווצר.
באופן אישי לקחתי את הכדורים אחרי 3 הפלות: פעמיים לייבוש גודש אחרי שכבר יש חלב, ופעם אחת למניעת היווצרות חלב.
בחוויה האישית שלי, חלב שנוצר עבור תינוק שלא קיים, שובר פיזית ונפשית. זכיתי לחוויה המפוקפקת הזו בשבוע 21 ואח"כ גם בשבוע 13.

מאחלת לך שיתפנה תור נוסף שיתאים מבחינת הלו"ז של בעלך.

 

[שירהד1]

תודה על העדכונים, וקבלי עוד כמה חיבוקים

-

אז אני לא כל כך מבינה- מתי יעשו את הזריקה? וסליחה על השאלה- האם אין מצב שבעלך יבטל את הנסיעה לחו"ל? אני מתארת לעצמי שמדובר בעבודה, אבל יש דברים בחיים שהם יותר חשובים מהעבודה, וזה החיים עצמם. יכולה לומר לך שלו הייתי אני במצבך, הייתי מתחננת בפניו שיספר למעסיקים שלו שיש מצב בריאותי קשה במשפחה שדורש את התגייסותו והימצאותו. אפילו הייתי אומרת לו לומר את האמת. ואם הוא עצמאי- אז בכלל- הכל בידיו.

לי היה מקרה אחד שבו חיכיתי שבוע לגרידה המאוחרת, וזה היה שבוע נוראי וקשה. זה היה הזמן היחיד שביטלתי עבודה (אני עצמאית...), כי פשוט הרגשתי שאני לא מסוגלת.
את זקוקה כעת לכל התמיכה בעולם, ובטח לא מומלץ לדחות את הזריקה, כי ככל שהעובר גדול יותר- כך הפרוצדורה מורכבת יותר, וגם כך את על הקצה כבר.

טוב שנתקלת בצוות מקצועי ואנושי. נשים כן יודעות על כך- כל מי שנכנסת לפה וזה רלוונטי לה- אנחנו מיידעות אותה. אני בזמנו שמעתי על אסף הרופא מהעובדת הסוציאלית בבית חולים מאיר, כך שאני כן חושבת שבנות מיודעות לגבי העניין.

תעדכני מה קורה עם בעלך ומתי הזריקה.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028

 

[אביבסימי]

הזריקה (פטיסייד) מחר

והיום התקשרו להקדים את ההליך לשבת. בשבת יחדירו את הלימנריות ובראשון הגרידה.
מאוד חוששת ומחכה כבר להיות אחרי..
&nbsp
לצערי הוא לא יכל לבטל את הנסיעה אבל בסוף יצא גם בסדר...

 

[שירהד1]

אבל מי יהיה איתך בזריקה ובפרוצדורה?

באופן אישי, אני לא מקבלת אמירות כמו: "לא יכול לבטל את הנסיעה". הכל אפשר לבטל. זה עניין של סדרי עדיפויות. אין משהו יותר חשוב מהמשפחה. אין.
אולי לא הבנתי נכון והוא יהיה איתך.
יש רגעים שאנחנו חייבות נוכחות בן הזוג ותמיכתו המקסימאליים.
סליחה אם לא הבנתי נכון, ואם הבעתי דעה לגבי משהו שלא נשאלתי לגביו. זה בדמי, ולכן חשוב לי לכתוב את הדברים.

אני מאוד מבינה את החששות, ואני גם כבר מחכה לעדכון שלך של האחרי.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028

 

[מרעישה בשקט]

חולקת על דעתך

בעניין הבעת דעותינו בנושא העדרותו של הבעל.
מודה שגם לי צרם מאוד שהוא בחו"ל ואין מצב שאני הייתי מסכימה שבעלי ייעדר מהבית בזמן כל כך קריטי (לא רק חו"ל, גם בארץ בכל מקום שמרוחק יותר מחצי שעה מהבית), אבל אני לא מכירה את הדינמיקה שלהם ואין לי מושג מה אביבסימי מרגישה בנושא.
אולי היא בסדר עם זה שהוא בחו"ל, אולי היו ויכוחים בנושא, אבל מכיוון שהיא ציינה את היותו בחו"ל כעובדה מוגמרת, כך אני מקבלת את זה וחושבת שכדאי שנעזור לה בהתמודדות עם התהליך ולא נתסיס את הזוגיות.

מאחלת שהזריקה תהיה מהירה ושהפרוצדורה תעבור בשלום.

 

[שירהד1]

נכון, ודווקא בגלל המורכבות של הנושא וההשפעה של אובדני הריון

על הזוגיות, אני מנסה לבדוק איתה אם היא שלמה לחלוטין עם העניין הזה.
אני יודעת לבטח שאם בעלי היה טס לחו"ל לצורך כלשהו בזמן שאני הייתי במצוקה פיזית ונפשית כה גדולות, זה היה עולה לנו ביוקר מבחינת הזוגיות- לא שהיינו נפרדים, אבל המשקעים שזה היה משאיר בינינו, והכעס שלי עליו- היו עצומים. מבחינתי זה היה ממש מעשה שלא הייתי יכולה לסלוח לו עליו (ולרוב- אני ממש סולחת במהירות ובקלות).
ובל נשכח- שגם על הבעל עובר משהו, גם הוא מאבד משהו, גם לו קשה (אני מדברת על כל אדם- לאו דווקא בעלה של אביבסימי). אני חושבת שיש משמעות גדולה מאוד לנוכחות הבעל- הפיזית והתמיכתית רגשית.
כמובן שאינני מתיימרת להכיר את הדינמיקה בין פותחת הפוסט לבין בעלה.

להבדיל אלף אלפי הבדלות- אני גם חושבת שבן זוג צריך להיות נוכח בלידה או בקיסרי שאיננו חירום. זאת לעומת זמנים אחרים, כאשר אני נולדתי (בת 43), שאז הבעלים בכלל לא היו עם הנשים- לא בחדר הלידה, וגם לפעמים לא נכחו בכלל בבית החולים. תודה לאל שהגענו לזמנים אחרים.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז

 

[מרעישה בשקט]

מסכימה ולא מסכימה

מסכימה עם כל מה שכתבת: על כך שתמיכת הבעל נחוצה, על כך שגם הבעל עובר את האובדן וגם על כך שטוב שאנחנו בזמן שבו בן או בת הזוג רשאים ואף נדרשים (בהתאם לדינמיקה הזוגית) להיות נוכחים ומעורבים בלידות שמחות.

כשאני קראתי את ההודעה של אביבסימי, הרגשתי שהיא לא התמרמרה ולא הביעה כעס על עצם ההעדרות, אלא על כך שההעדרות מעכבת את היכולת שלה להשתחל לתור שהתפנה.
יכול להיות שהדינמיקה שלהם היא כזו שבה מתאפשר משהו שבעינייך ובעיניי הוא חילול הזוגיות. ולכן כנראה שאני לא מסכימה בעיקר עם הנחרצות שלך בעניין, במצב שבו אין לנו מושג איך פותחת השרשור מרגישה ביחס לכך שבעלה בחו"ל.

 

[שירהד1]

נכון. מודה שהגבתי מתוך ה"אני מאמין" שלי, וגם כתבתי זאת.

 

[אביבסימי]

בפטיסייד מחר הוא יהיה. חזר היום

מכיוון שאני בקיאה בפרטים אני יודעת שביטול הנסיעה ממש לא בא בחשבון ולא חלילה כי הוא לא רצה אלא כי פשוט זה היה בלתי אפשרי. זה ציער אותו מאוד והוא התייסר על כך ש"בגללו" העניין מתעכב, אבל הנה בסופו של דבר אני מרגישה שבכ"ז הסתדר.
מודה לכן על ההתעניינות והשיתוף

 

[שירהד1]

אביבסימי- טוב שבעלך יגיע ויהיה איתך-

אני לא חוויתי את הזריקה, אך יודעת מבנות אחרות פה שזה רגע מאוד קשה. אני חושבת שעדיף שהרופא/ה יפנו ממך את המסך ושלא תסתכלי. כך גם בעלך.
עומדים בפניכם ימים קשים. אני שולחת תעצומות נפש.

את מוזמנת לעדכן אותנו בכל שלב שתרצי.

שירה.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028

 

[אביבסימי]

אני אחרי הפטיסייד

הניתוח הצליח - החולה מת.

 

[מרעישה בשקט]

אין לי מילים. שולחת לך חיבוקים

 

[שירהד1]

מצטרפת לחיבוקים

את במחשבותיי. חיזקי ואימצי.

 

[כבשה0פועה]

מודה שגם לי צרמה התגובה המקורית שלך, שירה

הזוגיות שלהם היא הזוגיות שלהם, לא שלך ולא שלי, והדינמיקה היא כזאת שנכונה עבורם.
אם אביבסימי חיה עם המצב - אז בסדר, והיא לא צריכה לתרץ לנו למה הוא לא יכול לבטל ומה השיקולים של שניהם בזה.
ומעל לכל - שההליך יעבור בשלום על אביבסימי, ללא המשכים.
&nbsp

 

[שירהד1]

אני מבינה ואפילו מקבלת. אבל באמת שכל מה שכתבתי

היה מתוך דאגה כנה ואמיתית- לה ולזוגיות שלה. זו התמודדות מורכבת- אישית וזוגית.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להורה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

 

[שמולי קיפוד]