חוזרת עם חדשות לא טובות

  • פותח הנושא EcoT
  • פורסם בתאריך

EcoT

New member
חוזרת עם חדשות לא טובות

לא ציפיתי שזה כבר יהיה כל כך חד משמעי חסר גדול בכרומוזום 16, תסמונת ידועה, 50% סיכוי לפיגור שכלי ובעיות קוגניטיביות משמעותיות נוספות.
כאב לב גדול אני עוד לא בטוחה שאני מצליחה להכיל אותו

מה עושים הלאה?
איך קובעים תור לוועדה? משנה שזה יהיה בבית חולים בו אני אעשה את התהליך?
מתלבטת בין אסף הרופא לשיבא אביך גרה באילת
 


לדעתי הועדה צריכה להיות בביה"ח בו תעברי את התהליך.
למיטב הבנתי בשיבא מדובר על לידה שקטה, כי אני לא חושבת שהם עושים גרידה בשבוע כזה.
באסף הרופא יש סיכוי שתצליחי עדיין לעבור גרידה.

אני חושבת שאף פעם לא ניתן להכיל באמת את כאב הלב.
ניתן להתמודד עם המעשי, ניתן להקשיב לראש שאומר 50% זה סיכון שלא שווה לקחת, ניתן לפעול על אוטומט, אבל כל זה עדיין לא אומר שמצליחים להכיל את עוצמת הכאב ומלוא המשקל של ההחלטה.

עצובה איתך על ההחלטה הבלתי אפשרית שעומדת בפניכם.
 

EcoT

New member
תודה

להחלטה כבר הגענו באותו רגע. לא היינו צריכים לדבר בכלל. זה סיכון שאנחנו לא מוכנים לקחת.
אני די מתחילה לעבוד על אוטומט כבר עכשיו.
מחר אני רואה את הרופא שלי אני אבקש הערכת גיל לפי האולטרסאונד כי העוברית גדולה בעשרה ימים כנראה מה שאומר שאני כאילו כבר בשבוע 22+2. אני לא רוצה להיות מופתעת בגלל זה.
מחר אני אקבע לאסף הרופא. ביוספטל הועדה ביום רביעי אבל אני לא רוצה לעבור את התהליך שם. מה גם שנראה לי שבשבוע כזה הם כבר הולכים לכיוון לידה שקטה
 

EcoT

New member
חזרתי הביתה מפורקת אני מותשת

גופנית ונפשית מהיום הזה. העיניים שלי צורבות מדמעות ‏והילדים מקסימים ואני רק רוצה להיות לבד
 
מאוד מאוד קשה

נשבר לי הלב יחד איתך.
יכולה להגיד על עצמי שברגע שהחלטתי להפסיק את ההריון רק רציתי להיות אחרי ההליך הפיזי כמה שיותר מהר.
לא היתה לי שום יכולת לעכל ולהתמודד בכלל לפני שהייתי אחרי. לא יכולתי להפסיק לבכות עד שהעיניים שלי היו כל כך נפוחות ובולטות. גם לי יש בנים בבית והיתה לי בת בבטן וכל כך חיכנו וחלמנו אותה.
תרשי לעצמך לבכות, לאט לאט מוצאים כוחות להמשיך ולהתמודד והחיים והמשימות מקימים אותנו.
 

EcoT

New member
תודה אני גם ככה

רוצה להיות אחרי. אני מרשה לעצמי קצת להתפרק גם נפשית וגם אחרת. הערב ירדנו על בקבוק יין מה שלא עשיתי על ההריון וגם לפניו. בכינו, צחקנו. הודעתי כבר שאני בכמה ימי מחלה ואני מקווה לדעת מחר לוחות זמנים
 

אנאעי

New member
אני ילדתי בשיבא

הצוות היה מקסים ותומך.
באופן אירוני (בלי קשר בכלל למקרה שלך), אני גיליתי שהעובר מת בזמן חופשה באילת ואז נאלצנו לחזור מוקדם כדי ללדת במרכז.... אחת הטיסות ההזויות שעברתי.....

לא מכירה בתי חולים אחרים אז לא יכולה להמליץ אחרת.
שולחת חיזוק, את לפני מסע ארוך וקשה, קחי אוויר....
 

EcoT

New member
תודה על התמיכה

דיברתי היום עם קרוב משפחה פרופסור בכיר לגניקולוגיה בשיבא שאמר לי שמעל גודל ראש של 55 ממ הם לא עושים גרידה אבל אסף הרופא כן. מחר באופן אירוני יש לי תור קבוע הראש לרופא שלי אז אני אבקש שימדוד את גודל הראש וככה אני אחליט על בית החולים.
אז אני מבינה שהייתה לך החוויה של מיון נשים ביוספטל.
גם לנו היום היתה טיסה הזויה לחזור הביתה. אני לא הפסקתי לבכות ולבנזוג נרדם מותש
 

אנאעי

New member
לא הייתי ביוספטל

תמיד רק בשיבא.
גם לא עברתי בבית חולים ועדה, לא יודעת מה הפרוצדורה. בזמני העוס היתה מישהי מדהימה בשם פיקי (לא יודעת אם היא עוד עובדת...)
בהצלחה מחר אצל הרופא....
 
פיקי


עדיין שם כמובן ועדיין מקסימה.
בועדה האחרונה שעברתי בשיבא, היא כמעט בכתה איתי
ומאד עזרה לי לקדם עניינים ולזרז את השלבים שהיו אחריה.
 

אנאעי

New member
אין על פיקי

אישה מדהימה.
אני חייבת לה כלכך הרבה....
ליוותה אותנו עוד הרבה אחרי הלידה השקטה...
 
כנ"ל

גם הצטרפתי בזמנו לקבוצת תמיכה בהובלתה יחד עם ד"ר ורד בר ורק משם התחלתי באמת להחלים ולהתרומם...

ממליצה גם היום, למי שמתאים לה טיפול במסגרת יותר קבוצתית ושיתופית של לחלוק עם אחרות , לברר על הקבוצות תמיכה לנשים שעברו לידה שקטה של מרפאת חווה.
 

EcoT

New member
פרסמתי בפורום השני

השמח (של הריון ולידה) פוסט על החשיבות של הצ'יפ עם הסברים מפורטים על ההבדלים בין הבדיקות. אני מרגישה שזה עוזר לי לתהליך החלמה והשלמה שלי. כי כמה שכואב לי עכשיו זה לא היה משתווה לכאב אם לא הייתי מגלה. ועוזר לי לנסות למנוע שברון לב לנשים אחרות רק כי הם לא הבינו את חשיבות הבדיקה.
 
למעלה