חוזרת

חוזרת

שלום לכולם, כבר כתבתי פה פעם בעבר בתקופות שונות, על הצורך בשינוי, על תחושת התקיעות שלי... בעצם עד היום לא ממש עשיתי משהו כדי לצאת מהתקיעות, כדי לעסוק במשהו שאני באמת רוצה ואוהבת. עד היום אני עובדת בעבודה שאני מרגישה בה "מבוזבזת", לא תורמת ממש ובעיקר סופרת את השעות מתחילת היום ועד סופו. אז מה כן השתנה שהחלטתי לחזור לפה? אמיר, בעבר ייעצת לי שוב ושוב לפנות לטיפול. לפני כשבוע התחלתי טיפול חדש, זה אחרי שבשנה האחרונה כבר ניסיתי סוגי טיפול שונים, מספר חודשים הייתי בטיפול פסיכודינמי ולא הרגשתי שום התקדמות, מה גם שהיה לי קשה לתקשר עם המטפל. אחר כך הייתי כמה חודשים בטיפול קבוצתי, ועם כל הקשיים שבו, דווקא כן הרגשתי שמשהו מתחיל לזוז, אבל הקבוצה התפרקה מהר מאוד. ועכשיו, לפני שבוע כאמור התחלתי טיפול חדש, פרטני, אצל אותה מטפלת שהנחתה את הקבוצה שהתפרקה. והיא בהחלט מעודדת אותי לפעול לכיוון השינוי. כבר אתמול בשיחה איתה עלה הנושא של שינוי קריירה ושל מימוש עצמי. האמת, לא תכננתי מראש לדבר איתה על כך אבל זה עלה, וטוב שכך. יצאתי מהפגישה איתה עם "שיעורי בית", משימות שהחלטתי, ביחד איתה לעשות על מנת להתחיל להתקדם. אספר עוד שלפני שנה עברתי קורס הוראת יוגה לילדים. מאז לא ממש עשיתי עם זה משהו, למרות שמאוד נהניתי מהקורס. החששות והפחדים עצרו אותי. הפחד לוותר על העבודה הנוכחית שלי לטובת משהו שאני לא יודעת אם בכלל יילך. או אפילו על שעות עבודה כדי להתנסות בשיעורי יוגה לילדים וכו' (אף על פי שהקורס עצמו אז היה על חשבון ימי עבודה). ויותר מהכל החשש מהאינטראקציה, הן עם הילדים והן עם אנשים אחרים כמו מורים, גננות וכו'. כך יצא שלא עשיתי כלום כאמור ורק הייתי מתוסכלת מזה שאני ממשיכה להעביר את החיים בלי לעשות איתם שום דבר ממש. ועכשיו, כאמור בעידודה של המטפלת שלי אני מחליטה לנסות מחדש וכן לפעול בכיוון של שינוי אמיתי. לא רוצה יותר להעביר ימים שלמים בעבודה אפורה ומשעממת וגם לא מתגמלת. אני רוצה לעשות משהו שגם איהנה ממנו. בנוסף לכך רוצה גם להיות עצמאית כלכלית. לא שאני חושבת שעבודה בהוראת יוגה לילדים תעשה אותי ממש עשירה. אבל אני בהחלט שואפת גם להגיע למצב שארוויח מספיק כסף כדי לדאוג לצרכים שלי, גם החומריים וגם הרוחניים (דברים שאני אוהבת לעשות ושעולים כסף, כמו נופשים ובילויים למיניהם) וזה בלי להיות תלויה באבא שלי, שזה מה שקורה היום. נכון להיום כל שבוע אבא שלי נותן לי דמי כיס. אבל אני יודעת שזה לא יוכל להימשך ככה לנצח ויגיע הזמן שכן אצטרך לפרנס את עצמי ובזכות עצמי. עדיין יש לי חששות ופחדים אבל לפחות אני נמצאת כרגע במסגרת תומכת, ואשמח להיעזר גם בפורום הזה. בתור התחלה אני מציבה לעצמי מטרה קטנה להיום, ליצור קשר עם מי שהיה המורה שלי בקורס הוראת יוגה לילדים. ההתייעצות איתו בטח תיתן לי גם כן "דרייב" להמשיך ולפעול בעניין.
 
מיקוד

בוקר טוב לפני מציאת 'הדרייב' צריך לחפש היכן מסתתר פאנצ'ר במערכת הפנימית. את אומרת : "ויותר מהכל החשש מהאינטראקציה, הן עם הילדים והן עם אנשים אחרים כמו מורים, גננות וכו'" זה נשמע שיש כאן קצה חוט לבירור עומק, שהרי אם משהו במערכת הרגשית העמוקה שלך מופיע בצורת חשש שכזה, הוא לא יעלם רק כי פתאום מישו יספר לך כמה את יכולה להצליח. עידוד יכול להצליח רק אם הוא מחובר גם לקשיים וגם משקף חזקות אמיתיות את איך לעבוד עם זה הלאה, אני משאיר לכן בהצלחה ויום טוב
 
תודה

אני מסכימה איתך שאי אפשר לנתק את העבודה מהמערכת הרגשית, וזאת בדיוק אחת הסיבות שאני בטיפול. ושיטת העבודה שלנו באמת בנויה בצורה כזאת. למשל היא נתנה לי משימה להכין רשימה של צעדים שעליי לעשות לקראת מימוש המטרה, שהיא כאמור עיסוק בהוראת יוגה לילדים, וליד כל צעד לרשום את רמת החרדה שלי ממנו מ-0 עד 100. אבל האמת היא שבינתיים שמתי לב שאני לא יכולה באמת לקבוע את רמת החרדה, עד הרגע שאני באמת צריכה לעשות את הצעד. אני יכולה באופן תיאורטי, לרשום ברשימה שרמת החרדה שלי עומדת על 10 ואז כשאני מגיעה ל"רגע האמת", לעשות את הצעד, זה מזנק ל-70. אבל באמת אני מניחה שזה משהו שאצטרך ושאמשיך לעבוד עליו ביחד איתה. תודה ויום טוב.
 

meytab

New member
הי נטע

אני רוצה לברך אותך על כך שעברת מרצון למעשה את עושה צעד חשוב ביותר וכל הכבוד לך על האומץ להפוך את החלומות והשאיפות למציאות כמו שאמיר כתב לך - חשוב מאוד לעבוד על הגורמים הרגשיים לתקיעות כדי לא להיתקל בהם שוב ושוב בהמשך אני מאחלת לך שתצליחי להתמיד, להעמיק עם עצמך ובסופו של דבר - לחיות את החלום
 
למעלה