חוזרת...

חוזרת...

שלום לכם חברי פורום יקרים! אני מרגישה קצת "אאוטסיידרית" לנוכח הפגנת החמימות הרבה כאן, החברויות והקשרים שנוצרו ביניכם.. מקווה שאתקבל בברכה... האם מישהו מכם עבר תהליך ארוך, מייסר ומייגע של "חזרה בשאלה" ? האם שורדים אחריו ? יש לי תחושה, לפעמים, שזה מסוג הדברים שאתה עמל, מזיע ומתאמץ למענם ואתה כל כך חלש ומיובש בסוף הדרך שאין לך יכולת ליהנות מההישג, אין לך כבר כוח לצעוק: "וואי, הגעתי! " אני בשלבי "חזרה בשאלה" מתקדמים... (אין לאף אחד בעיה עם המינוח הזה ???) ופעמים רבות, בנקודות משבר מסויימות אני תוהה אם המחיר לא יקר מידי... אם זה משתלם.. כשאני "מתעשתת", ברור לי שאין הרי מחיר לאמונה פנימית ולצורך שלך לחיות בשלום עם עצמך. העניין הוא ששילמתי ועדיין משלמת מחיר יקר וכואב עבור הבחירה האישית הזו: הוקעתי מהחברה בה גדלתי ונותקתי ממשפחתי. כשהיה ברור למשפחתי שאני צועדת ב"מדרון התלול אל האבדון הנצחי", שאני בוחרת בחיי הבל ורעות רוח על פני חיים מלאי רוח, תוכן וערכים.. הורחקתי ונודתי ממש כ"שעיר לעזאזל". אחת מהנחות היסוד הברורות מאוד לאדם החרדי המצוי היא שהאדם החילוני הינו אדם תועה ומבולבל. במקרה הטוב יחושו כלפיך רגשות חמלה ורחמים על עיוורונך ובמקרה הפחות טוב, כשלי, יוחלפו רגשות אלו ברגשות כעס, האשמה ובעיקר זלזול. האדם החילוני, עפ"י תפיסת עולמם, הינו משולל ערכים, חי חיי גשמיות רדודים, שטחיים ושפלים. אשמח להכיר, להתכתב ובעיקר לשאוב כוחות המתבקשים להמשך המסע האינסופי הזה.. תודה !!! אני בשלב של תעיה וחיפוש.
 

snift

New member
דבר ראשון - את לא לבד

אני מאמין שהרבה פה צעדו בנתיב הזה. אני אומנם לא הגעתי מהזרם החרדי, אך רוב משפחתי כן. והתהליך מוכר לי. לחרידים יש בעיה עקרונית אחת - הם לא מקבלים אינדיוידואליות. ההחלטה שלך ללכת בדרך משלך היא הבעיה, לא ה"יציאה בשאלה", הם תולים בזה את הדבר. הסביבה הקרובה היא הדבר הכי חשוב לנו בדרך כלל. אני זוכר שהדבר שהכי הפריע לי בלספר להורים שלי שאני כבר לא דתי היתה הידיעה שהם מאוד יתאכזבו ויפגעו. את צריכה לגרום לסביבה הקרובה להבין אותך, אחרי זה דברים הרבה יותר קלים.
 
הבאת לי דמעות בעיניים

אין לך סיבה להיות פסימית או בודדה. את לא אאוטסיידרית, כולנו כמוך פחות או יותר או היינו בשלב הזה או נגיע למצב הזה. אני כבר 8 שנים אחרי החזרה בשאלה שלי ואני מאושר על הצעד הזה שעשיתי, ואין סיבה שאת לא תגיעי לשלוונ ולנחלה. אבל כאשר את מדברת על ההתמודדות שלך העולם החילוני ועל ההתלבטויות שלך זה מעלה בי כמעט חיוך של נוסטלגיה כי למרות שזה מאוד העסיק אותי בשנים הראשונות של היציאה, אני רואה אותם כמין תהליך שחייבים לעבור אותו, תהליך כואב ומיוסר אבל יש תמורה בצידו. אנחנו איתך ונעזור לך במקרה הצורך. אני יכול לייעץ לך שלא תשמרי דברים בבטן אלא תחשבי עליהם ולהוציא אותם החוצה. זה יעזור לך לשחרר את המתחים שמלווים אותך בתקופה הקשה הזאת... ושוב אני חוזר במה שהתחלתי: התרגשתי לקרוא את מה שכתבת ואני מקווה שאנחנו נוכל לעזור לעזור לך בדרך היסורים. אַ גוטן שבת
 

אחר

New member
ברוכה הבאה

חבל שלא כתבת כמה פרטים יותר ספציפים כמו גיל ובאיזה שלב בדיוק בחזרה בשאלה את נמצאת. בכל מקרה, זה ממש מרגש אותי לקרוא את מה שאת כותבת. כל אחד מאיתנו עובר את התהליך הזה אם כי לא כולם באותה רמה של כאב כמו שאת מתארת. האם זה שווה? לא ניתן לענות תשובה ברורה כיון שלכל אחד יש את סדר העדיפויות שלו. ברור שבחזרה בשאלה יש ויתור על דברים מסויימים. ממה שאת כותבת נראה לי שאת כבר עברת את נקודת האל-חזור. אני יכול להבטיח לך שיש חיים לאחר היציאה. אנשים רבים מאיתנו היו במצבים קשים מכל מיני בחינות- נפשית ופיזית, ולאט לאט מרגישים איך החיים החדשים הולכים ונבנים. תמשיכי לכתוב פה ולהיות בקשר ותראי שלמרות שלא תמיד זה פותר את כל הבעיות, טוב שיש עם מי לדבר ולמי לספר. נ.ב אני לא יודע אם את יודעת אבל יש עמותה שמיועדת לעזור לחוזרים בשאלה בהתמודדות עם קשיים- מכל הסוגים. תמיד טוב לחזור על הטלפון של אגודת ה.ל.ל 1700707073
 
אחר - אתה כזה צדיק..

אני מדמיין אותך כותב עם הידיים ועושה על מיני הרמות ידיים אלכסוניות בים מילה למילה... מת עליך.
 
תודה !

תודה ! אני בת 24 . אני מקווה שאני נמצאת באחד משלביו הסופיים של התהליך. תודה על מספר הטלפון של עמותת ה.ל.ל. ניסיתי לאתר מספר פעמים את הטלפון ולא ממש הצלחתי. - מסתבר שיש מספר אגודות/עמותות שנקראות בשם דומה. כתבת ש"יש חיים לאחר היציאה".. מקווה שאזכה להיפגש איתם.. ושוב.... תודה !
 

grinberg

New member
בהצלחה

תראי את ההודעה שלי שכתבתי עכשיו שרק אתמול עשיתי את הצעד החשוב והעיקרי של חיי. אני מצטער שעל זה שהתלבטתי על כך הרבה זמן. סתם חבל על הזמן שלך עכשיו. זה פחות מפחיד ממה שזה נראה. אחרי שעשיתי את זה אני מתחרט שלא עשיתי את זה קודם. אני בן 24 כמוך. אנ מאחל לך הצלחה ביציאה שלך, שהכל יעבור לך בקלות, בעזרת השם.
 
בהחלט שישנה תקווה

שלום תועה. אני רוצה לשתף אותך בקשיים שאני עברתי ועובר כל הזמן. אינני מתעסק עם כעס על אף אחד, אבל תמיד תמיד לאבד משפחה וחברים זה זוועה. וזה כמובן רק חלק קטן או אולי גדול אבל רק חלק של הבעיה. ויש עוד ועוד ועוד בעיות שלא נגמרות. מה הם החילונים? בעיניים של חרדי, החילונים הם חארות שחבל על הזמן. כל היום יושבים וצופים בטלויזיה ולומדים ממנה כיצד לאנוס לשדוד לגנוב לעשן סמים וכל מרעין. גם אין להם ערכים. אין להם שבת אין להם כלום בחיים שלהם. ואני? אני עכשיו חילוני??? אני זוכר שהרגשתי כמו צמח שנעקר מהאדמה והוא תלוי בין שמיים לארץ. אינני רוצה את הדתיים ואינני רוצה שום קשר עם החילונים. שאלת הזהות. מי אני? מה אני? מה הטעם שלי? מי החברים שלי? אני זיקית? אני מתחבר עם כולם כי אני בעצם אף אחד. מה הגבולות? הרי אין גבולות לחילונים, כי אין להם תורה, ועכשיו שלי אין תורה ואין הלכה, אז מה הגבולות שלי. כאשר הרסתי את המוסר עליו גדלתי, הרסתי עם זה כל מוסר שהוא ואני ריק ממוסר כלשהו. כיצד עלי להבין סיבה לא לעשות כך או כן לעשות כך ללא תורה וללא המערכת הדתית. בלאגן. אבל יבוא אושר יבוא אושר למצא מחדש זהות ותבוא גם האהבה ואז תדעי שכל רגע של סיוט בלתי נסבל היה שווה שווה שווה. (אצלי? אצלי לרגעים יש אושר, יש כבר קצת שקט והבנה. אבל עוד ארוכה הדרך. וקשה.) אגב הלל, יש מפגש יוצאים ביום שישי הבא. באהבה. אנאפורנא
 

אלי פלס

New member
תועה יקרה, שלום

(נכון שיש לנו פורום נחמד? <אלי אוהב את עצמו>) אאוטסיידרית את לא תהיי יותר מידי זמן. את אתנו עכשיו, הגעת בשלום. הנחיתה הייתה רכה... זהו זה - הצטרפת. אני לא יודע למה את מתייחסת כשאת כותבת על תהליך ארוך ומייגע. אני יכול רק לדעת על הניסיון שלי... תהליך היציאה עצמו היה, יחסית, קצר. קדמו לו כמה שנים של לבטים, וויכוחים, ריבים אינסופיים ועוד ועוד... גם לאחר שהשלמתי את היציאה, עדיין לא ישנתי בשקט. היות והיציאה שלי נעשתה עוד כשהייתי "קטין" והיות שביקשתי להעזר במדינה, עברתי דרך בית משפט לנוער על מנת להוציא אותי מחזקת האפוטרופוסות של אבי הביולוגי. גם זה היה סיפור לא ממש קל. היו כמה דיונים שהתפרסו על פני כמה שבועות ולא ממש היה נחמד שם. בסופו של דבר, מגיעים לאיזשהו שקט. גם אם השקט הזה לא בא לידי ביטוי חיצונית (בעיות כלכליות עדיין יש, הבלאגן גם הוא קיים), בפנים השקט משתלט עלי... אז, תשארי כאן אתנו, תדברי אתנו. אנחנו לא המומחים והגואלים הגדולים ביותר שקיימים היום בשוק אבל מעדות ראשונה אני יכול להעיד עלינו שאנחנו מקשיבים, נותנים יד ומידי פעם גם יכולים לתת עצה טובה...
אלי
 
ברוכה הבאה!../images/Emo24.gif

את לא לבד. נשמח לשמוע אותך ולתמוך . רק כמה שאלות לי אלייך... בת כמה את? מה הרקע שלך? ספרי קצת על עצמך, זה יהיה נחמד...
מיכלי
 
למעלה