התועה והמיוסרת
New member
חוזרת...
שלום לכם חברי פורום יקרים! אני מרגישה קצת "אאוטסיידרית" לנוכח הפגנת החמימות הרבה כאן, החברויות והקשרים שנוצרו ביניכם.. מקווה שאתקבל בברכה... האם מישהו מכם עבר תהליך ארוך, מייסר ומייגע של "חזרה בשאלה" ? האם שורדים אחריו ? יש לי תחושה, לפעמים, שזה מסוג הדברים שאתה עמל, מזיע ומתאמץ למענם ואתה כל כך חלש ומיובש בסוף הדרך שאין לך יכולת ליהנות מההישג, אין לך כבר כוח לצעוק: "וואי, הגעתי! " אני בשלבי "חזרה בשאלה" מתקדמים... (אין לאף אחד בעיה עם המינוח הזה ???) ופעמים רבות, בנקודות משבר מסויימות אני תוהה אם המחיר לא יקר מידי... אם זה משתלם.. כשאני "מתעשתת", ברור לי שאין הרי מחיר לאמונה פנימית ולצורך שלך לחיות בשלום עם עצמך. העניין הוא ששילמתי ועדיין משלמת מחיר יקר וכואב עבור הבחירה האישית הזו: הוקעתי מהחברה בה גדלתי ונותקתי ממשפחתי. כשהיה ברור למשפחתי שאני צועדת ב"מדרון התלול אל האבדון הנצחי", שאני בוחרת בחיי הבל ורעות רוח על פני חיים מלאי רוח, תוכן וערכים.. הורחקתי ונודתי ממש כ"שעיר לעזאזל". אחת מהנחות היסוד הברורות מאוד לאדם החרדי המצוי היא שהאדם החילוני הינו אדם תועה ומבולבל. במקרה הטוב יחושו כלפיך רגשות חמלה ורחמים על עיוורונך ובמקרה הפחות טוב, כשלי, יוחלפו רגשות אלו ברגשות כעס, האשמה ובעיקר זלזול. האדם החילוני, עפ"י תפיסת עולמם, הינו משולל ערכים, חי חיי גשמיות רדודים, שטחיים ושפלים. אשמח להכיר, להתכתב ובעיקר לשאוב כוחות המתבקשים להמשך המסע האינסופי הזה.. תודה !!! אני בשלב של תעיה וחיפוש.
שלום לכם חברי פורום יקרים! אני מרגישה קצת "אאוטסיידרית" לנוכח הפגנת החמימות הרבה כאן, החברויות והקשרים שנוצרו ביניכם.. מקווה שאתקבל בברכה... האם מישהו מכם עבר תהליך ארוך, מייסר ומייגע של "חזרה בשאלה" ? האם שורדים אחריו ? יש לי תחושה, לפעמים, שזה מסוג הדברים שאתה עמל, מזיע ומתאמץ למענם ואתה כל כך חלש ומיובש בסוף הדרך שאין לך יכולת ליהנות מההישג, אין לך כבר כוח לצעוק: "וואי, הגעתי! " אני בשלבי "חזרה בשאלה" מתקדמים... (אין לאף אחד בעיה עם המינוח הזה ???) ופעמים רבות, בנקודות משבר מסויימות אני תוהה אם המחיר לא יקר מידי... אם זה משתלם.. כשאני "מתעשתת", ברור לי שאין הרי מחיר לאמונה פנימית ולצורך שלך לחיות בשלום עם עצמך. העניין הוא ששילמתי ועדיין משלמת מחיר יקר וכואב עבור הבחירה האישית הזו: הוקעתי מהחברה בה גדלתי ונותקתי ממשפחתי. כשהיה ברור למשפחתי שאני צועדת ב"מדרון התלול אל האבדון הנצחי", שאני בוחרת בחיי הבל ורעות רוח על פני חיים מלאי רוח, תוכן וערכים.. הורחקתי ונודתי ממש כ"שעיר לעזאזל". אחת מהנחות היסוד הברורות מאוד לאדם החרדי המצוי היא שהאדם החילוני הינו אדם תועה ומבולבל. במקרה הטוב יחושו כלפיך רגשות חמלה ורחמים על עיוורונך ובמקרה הפחות טוב, כשלי, יוחלפו רגשות אלו ברגשות כעס, האשמה ובעיקר זלזול. האדם החילוני, עפ"י תפיסת עולמם, הינו משולל ערכים, חי חיי גשמיות רדודים, שטחיים ושפלים. אשמח להכיר, להתכתב ובעיקר לשאוב כוחות המתבקשים להמשך המסע האינסופי הזה.. תודה !!! אני בשלב של תעיה וחיפוש.