חויות טיסה בעקבות "טיסת השוקולד"

[ניריתסקוטלנד1]

חויות טיסה בעקבות "טיסת השוקולד"

שמעתם על טיסת השוקולד?

[URL]http://www.mako.co.il/news-israel/local-q1_2015/Article-d8de34790dfab41004.htm[/URL]

http://news.walla.co.il/item/2832159

איזה חויות טיסה היו לכם?

 

[ניריתסקוטלנד1]

טיסות הסיוט שלי.

לפני כמה שנים, בוני עדין לא נולדה, חזרתי מסקוטלנד לישראל על בטיסה מלונדון לת"א.
היתה על הטיסה קבוצת ישראלים שחזרו מטיול מאורגן באירופה. הטיסה הזאת היתה סיוט אחד גדול. היו שם המון בני נוער והוריהם שלא שלטו בילדים בכלל. הילדים התיחסו למטוס כעל מועדון פרטי שלהם. דיברו בקול רם, צחקו ועשו חיים על חשבון כל הנוסעים האחרים. אני בן אדם מאוד סבלני, אבל זה היה באמת סיוט. זה הגיע למצב שמדריך הקבוצה דיבר במקרופון לנסות להרגיע את הרוחות.

כאשר טסנו מישראל לסקוטלנד בפעם הראשונה, הטיסה מת"א ללונדון היתה נפלאה, ובוני, אז בת שנתיים ו-4 חודשים התנהגה למופת. כאשר עלינו על הטיסה מלונדון לגלזגו, בוני קיבלה מכה מאחת המזוודות. היא התחילה לבכות ואז עברה לצרחות נוראיות. כנראה שכל הקושי מהמעבר והפרידות התנקז לבכי הזה, שנמשך בערך כל הטיסה (שעה וחצי). אני מודה שהערצתי את העם הבריטי בטיסה הזאת. כולם ישבו כאילו כלום, קראו את העיתון שלהם והתעסקו בעניניהם ולא נתנו לי הרגשה שהבת שלי היא הסיוט שלהם

 

[1me too1]

האמת....

מה שראיתי בסרטון היה מזעזע, ממש גועל נפש בהתגלמותו: -/
למזלי, ממש לא יצא לי להתקל במשהו כזה, אפילו לא דומה.
טיסה זוועתית, כשטסנו עכשיו ללוס אנגלס, טסנו ממונטריאול לשיקגו ושיקגו LA, בשיקגו עלו זוג עם שני ילדים קטנים, לדעתי מתחת לגיל שנתיים, הם ישבו מאחורינו ועשו רעש כמו גדוד, היינו עייפים כי היום שלנו התחיל ב 4AM, הילדים בכו, הם התרגשו מהטיסה לדברי האמא, שלא הביאה שום דבר כדי לשעשע אותם, הי. בקשה חלב מהדיילת, ולא היה חלב במטוס, היא נסתה להרגיע ולהרדים אותם כל הטיסה ב sh....sh...sh... you r tired, go to sleep....ah...ah...וחוזר חלילה, מיותר לומר שהם לא נרדמו, האבא כן, אם תהיתם, הם דפקו לנו על הכיסא והיה נורא. מזל שהילדון שלי הצליח להרדם למרות ההתרגשות והרעש.
מצד שני, כשהילדון היה בן חצי שנה, טסנו לארץ מניו יורק, קבלנו שידרוג למחלקת עסקים בשורה הראשונה, אבל זו היתה טיסת בוקר, לא הרשו לי לשים אותו על הרצפה והוא מיצה בשלב מסויים והתחיל לבכות, כלום לא הרגיע אותו, בסוף יצאה הדיילת של מחלקה ראשונה ואמרה לי שהוא מפריע לנוסעים ... אז אני הייתי הסיוט שלהם

 

[carlimi]

חווייות מטיסות

לא זכור לי משהו מיוחד עם הילדים שלי ...סה"כ עוד לא יצא להם לטוב הרבה פעמים, וממה שכן הם היו נפלאים, בחיי.
&nbsp
חוויה אחת שהייתה לי לפני יותר מ 15 שנים, כשעוד היה מותר לעשן במטוסים מאחורה, נדפקתי בטיסה מארה"ב לישראל, בשורה האחרונה ליד השירותים ....
11 שעות ישבתי "במעפרה" וירדתי עם כזה כאב ראש (ומסריחה נורא) שלא עבר לי כמה ימים ....
וזה עוד היה בתקופה שעשינתי בעצמי (איזו סיגריה שתיים ליום). זה היה נ ו ר א !!!!!!!
&nbsp
חווייה שנייה - טיסה מהודו לארץ, עם חבר שלי דאז (גם איזה 15 שנה אחורה חח), שפחד נורא לטוס. אבל ממש.
הוא שתה לפני ובמהלך הטיסה כלכך הרבה בקבוקונים של אלכוהול, על מנת להתגבר על הפחד, שזה היה די סיוט.
כמובן שהייתה גם איזו סערה בדרך, והמטוס די רעד וקירטע, שזה גם ככה היה די מפחיד.
לא שהוא עשה למישהו משהו, אבל לי היה מאוד לא נעים במחיצתו, למרות ההבנה שלי של הסיטואציה, ולמרות ההכנות שהוא עשה לי לפני הטיסה.
היה סיום מבאס לטיול מ ד ה י ם!

 

[Boston Guy]

אני מעריך שטסתי כ 800-1000 טיסות בעשרים השנים האחרונות

מבחינתי היום - טיסה זו עוד נסיעה בתחבורה ציבורית... מן הסתם כמו שאדם אחר מתייחס לנסיעה באוטובוס או ברכבת התחתית.

היו כמה נחיתות מפחידות יותר במשך השנים - כאלו שזוכרים הרבה זמן אחרי...
היו עשרות פעמים של תקלות טכניות - ממערכת בידור בטיסה ועד פנצ'ר בצמיג של המטוס,
היו כמה נחיתות חירום
פעם איבדנו מנועים בדרך מאוקראינה לפרנקפורט ב MD-11 של לופטהאנזה ונאלצנו לנחות נחיתת חירום כמו דאון גדול - זה משהו שלא שוכחים...
או אותה נסיעה הזוייה לדרום אפריקה שבה, בגלל סופת שלג, במקום לטוס בוסטון - וושינגטון - Jburg טסתי בוסטון-שיקאגו-לונדון-20 שעות במלון בטרמינל 5 - עוד 8 שעות איחור - Jburg עם נחיתה לא מתוכננת בקונגו... ואז מהשדה ישר לעבודה כי אני כבר באיחור של חצי יום.
או חמישה ימים להיות תקוע במלון בשדה התעופה של פרנקפורט כשהר הגעש באיסלנד התפרץ וכל הטיסות לארה"ב בוטלו.
או העוצר האווירי של שבוע אחרי מתקפת הטרור של 11 בספטמבר 2001.

כל היתר פחות או יותר נבלע בתוך ערפל הזמן.
אלפי השעות שנשרפו בשדות תעופה בגלל עיכובים ואיחורים,
עשרות הטיסות המבוטלות
הכל מתחבר ביחד לסוג של שיגרה.

 

[בוקובזה שטראסה]

כשסיימתי את הלימודים והוזמנתי

לראיונות און קמפוס, היו לי 6 שבועות של טיסות כמעט בלתי פוסקות בין האוניברסיטאות השונות ובסיס הבית.
למעשה, הוזמנתי לעוד שני ראיונות, בנקומות שלא היו בראש הרשימה שלי אבל קיבלתי אותם כהזדמנות לטוס ולבקר במקומות שונים על חשבון מישהו אחר.
אלא שאחרי השבוע הרביעי, כל פעם שהגעתי לאחד הטרמינלים הייתי חוטף בחילה, ליטראלי, ולכן ביטלתי את הראיונות האחרונים.
אחרי זה

 

[בוקובזה שטראסה]

המשך.

אחרי זה במשך כמה חודשים טובים ניסיתי להתרחק ככל האפשר משדות תעופה.

לא נראה לי שהייתי עומד בכמות הטיסות שלך.

 

[ניריתסקוטלנד1]

לא יצא לי לטוס כל כך הרבה,

אבל כל טיסה שלי לישראל היא 3 טיסות לכל כיוון, ואני מאוד אוהבת את זה, למרות שהייתי מאוד שמחה לטיסה ישירה כמובן

מה עושה לך רע בשדות תעופה?

 

[בוקובזה שטראסה]

זה היה בלשון עבר.

שום דבר לא עושה לי רע בשדות תעופה כשאני טס 3-4 פעמים בשנה.
&nbsp
באותה תקופה קצרה טסתי כל שבוע יותר מפעם אחת, כמו שנראה לי שבוסטון טס כמעט באופן קבוע.
&nbsp
אני משער שהרצון "לנחות", סו טו ספיק, כלומר להיות בבית עם התה והלימון והספרים הישנים, עם אותה האהובה ועם אותם ההרגלים, גרם לי פיזית להרגיש בחילה כל פעם שנתקלתי מחדש בתאורת הנאון והריח האופייני לטרמינלים.
&nbsp
זו לא הפכה לבעיה טרמינלית, כי זה היה זמני, אבל לא נראה לי שהייתי מחזיק מעמד באופן קבוע בסיטואציה של ז'טם איי לאב יו טרמינל בלא מייה, כמו בוסטון וכמו ג'ורג' קלוני, רוד ווריארז מהסרטים.

 

[Boston Guy]

מישהי פעם באיזה פורום או קומונה שפכה את מררתה עלי בנושא

אבל כמו שג'ורג פורמן אומר בפירסומת של INVENTTECH שרצה ברדיו כל הזמן - I"LL TELL YOU LIKE I TELL THEM ALL:
זה מה יש. זה מה שאני, אישית, צריך לעשות כדי לקיים את משפחתי ואת עצמי.
זה לא זוהר,
זה לא גן של שושנים,
אבל זה - מבחינתי - פחות קשה ממה שאותו חרדי עבדקן שרואיין במאמר על השוחטים בישראל עושה כדי להתפרנס.
לעמוד כל הלילה על הרגליים, להניף שוב ושוב משקולת של 2 קילו ולשחוט יצור חי בעבור 20 אגורות לתרנגול... נראה לי שהריח המעופש של טרמינל 2 בסנט לואיס או ה MARINE TERMINAL ב LGA עדיף על הריח שהאיש ההוא חי בו.

 

[בוקובזה שטראסה]

אני חושב שאני אפילו זוכר את השרשור ההוא בקומונה,

אבל I trust and hope שלא לקחת שום דבר שאני כתבתי פה כביקורת. אני לא יודע שאישית הייתי רוצה חיים של רוד ווריור, אבל דווקא כן פיתחתי הערכה למי שמצליח לנהל קריירה כזו, כמוך במציאות וכמו ג'ורג' קלוני בסרט.
&nbsp
הנקודה הייתה שבאותו שלב בחיי לנצל את הטיסות על חשבון המארחים לביקור גם במקומות שהיה סביר שלא אעבוד בהם גם אם אקבל הצעה, היה נראה לי רעיון מעולה. אבל אחרי כמה שבועות בדרכים גיליתי שקריירה של רוד ווריור איז פרובאבלי נוט דה לייף פור מי, ולא בגלל ארוע טראומטי כזה או אחר, אלא בגלל הנסיעות עצמן.

 

[ניריתסקוטלנד1]

אני אוהבת את השימוש שלך בשירים,

כמה זה חסר לי כאן ביום יום

 

[פרפרי אהבה]

אני זוכרת חוויה טובה במיוחד

הטיסה הראשונה שלי לחו"ל, הייתי בת 11 וחצי וטסתי עם הוריי ללונדון כמתנת בת מצווה.
כאשר הדיילות (בריטיש אירוויז) שמעו שאני חוגגת בת מצווה בקרוב (בקרוב של אז

), הן אירגנו לי להיכנס לתא של הטייס וקיבלתי הדרכה מהם וסלסלה מלאה בממתקים וחטיפים ומלא מלא צ'ופרים נחמדים.
&nbsp
עברו לא מעט שנים מאז ואני זוכרת כמה התרשמתי לטובה

 

[ניריתסקוטלנד1]

איזה כייף, איך הדברים הקטנים האלא עושים את ההבדל.

 

[forglemmigej]

לא סובלת טיסות ועוד יותר שדות תעופה

למזלי הגדול הטיסות הן קצרות ותמיד כשאני נוחתת בהלוך אני חושבת בחלחלה כבר על החזור, היות שמעולם לא טסתי בעסקים או ראשונה ותמיד הייתי עם עמך (לטוב ולרע) אספר רק על הטיסה הראשונה שלי עם ילדי לחו"ל כשהקטן היה בן חמש והגדול בן שמונה, לקחתי אותם לפריז כי פעם ראשונה שלהם צריך קולטורה, זה היה בקיץ ועם אל על ,המטוס היה מפוצץ במשפחות, אם הם היו יכולים הם היו תוקעים גם מושבים בין המקום שמניחים את היד ככה זה היה

,יצאנו בחמש בבוקר וכולם היו די מעוצבנים מהשעה המוקדמת כי חמש צריך כבר להיות בשתיים בשדה ועוד שעה שעה וחצי נסיעה לשמה ,לא אכביר במילים, חצי שעה אחרי ההמראה כשכיבו את האורות ישר הם התחילו עם העגלת קפה ועוגיה ואחרי זה ארוחת בוקר וכולם מתמרנים עם השניים וחצי מילמטר מרחב מחיה שיש להם ,וישראלים חייבים להזיז את הכסא אחורה כאילו הם בשפת הים וכל הזמן משפחה מרובת ילדים בעטה בנו מאחורה ומקדימה הכסאות הוזזו אחורה וילדי המחונכים והשקטים לא הוציאו מלה ואני במיטב הפולניות חרקתי שיניים, זה היה גיהנום, אחרי זה איך שלקחו את המגשי אוכל ישר הכלכל הראשי שעושה את המכה שלו מהמכירות דיוטי פרי , התחיל לזוז עם העגלת קניות ככה שאם מישהו רצה ללכת לשירותים או לשחרר את האברים הקפוצים לא היה מצב, כל הזמן היתה תחושה של פעילות חדר מבצעים בaisle כך שאני לגמרי מבינה את תקרית השוקולד ,צוות אויר יכול להביא את הג'ננה לכל אדם עם סף נמוך..מאז נשבעתי לא לטוס עם אף חברה ישראלית

 

[משל333]

וואו, איזה תיאור לא הוגן

יש הרבה ילדים ישראלים מחונכים, לא רק הילדים שלך, בכל טיסה בינלאומית מציעים מכירות דוטי פרי, גם לא-ישראלים מזיזים כסאות אחורה.
אני באופן אישי מאוד לא אוהבת לקרוא תיאורים של "כמה אנחנו מורמים מהישראלי הברברי המצוי", במיוחד כשלא תיארת שום דבר שונה מטיסות שלא באל על.
בניגוד אלייך, אני לא מבינה את תקרית השוקולד ולא רואה איך אפשר להאשים בכך את צוות האויר.

 

[forglemmigej]

השאלה שנשאלה היתה חויה אישית

לא על התנהגות כללית של ישראלים , בטיסה המדוברת תארתי את חויותי בסדרת המושבים שלי מלפני ומאחורי ,אין לי מושג מה קרה בשורה 35 כסא 21, בטיסות בינלאומיות מאירופה לישראל בכל הפעמים האחרונות שטסתי לא הוגשו ארוחות ולא היתה עגלת דיוטי פרי , אגב האחרון בכלל לא חובה זה החמדנות של ישראייר להוציא עוד כסף מהנוסעים ותקרית השוקולד היא פועל יוצא של זה ,במקום שיתנו לאנשים שקט מכל הפעילות של הטיסה כל הזמן מתזזים אותם במקום קטן וצפוף ולמי שיש סף נמוך זה לא יקח הרבה כדי להדליק אותו, אני לא חושבת שעם ישראל הוא ברברי או שיש בבונים ביננו והתאור הזה מגעיל אותי ,אבל יש הרבה עם סף נמוך שהפיוז קופץ להם די מהר ולתעד את זה זה הכי דוחה בעיני ,מי שעושה את זה חושב שהוא יותר טוב ויכול לתת ציונים ,על זה אף אחד לא אמר מלה.

 

[עוזביםלקצת]

מסכימה עם משל333.

האנשים עם השוקולד באמת מזעזעים, אבל אנשים מגעילים יש בכל מקום ולא רק אצלנו. ביחוד כשהם שיכורים, כמו שהיו החברה' בישראיר. במהלך השנים נתקלנו בהמון "עמך ישראל" שהיו דוקא גויים כשרים למהדרין, ובחברות תעופה מזעזעות. אגב, הכי שיכורים והכי מגעילים כשהם שיכורים, זה אנגלים וגרמנים, לפחות מהנסיון שלי כברמנית ברשת מלונות עולמית.
החוויות הכי גרועות שלי היו דוקא מאיר קנדה. עד כדי כך שבטיסה ישירה מישראל לטורונטו, עם שלוש ילדות קטנות (הגדולה היתה בת חמש) הדיילת התנהגה כאילו הן שקופות. היא כעסה בכל פעם שקמתי אתן מהמושב להסתובב קצת, היא דילגה עליהן בכל פעם שהציעו שתייה והייתי צריכה לקרוא לה לחזור והיא פשוט היתה מגעילה באופן כללי. כך היה גם היחס שלהם כשטיסה נדחתה לבוקר ונתקענו עם ארבע ילדות בשדה בגללם, או כשכמעט פספסנו טיסת המשך בגלל שהטיסה שלהם יצאה באיחור, לקח להם המון זמן להוציא את העגלה וכשהגעתי לטיסת ההמשך בשנייה האחרונה ועם הלשון בחוץ הם כבר הבטיחו את המקומות שלנו למשפחה שהיתה בסטנד ביי ואמא שלי היתה צריכה לריב אתם כדי שיאפשרו לנו לעלות לטיסה ולא ישאירו אותנו עם שלוש ילדות קטנות בגרמניה. רוצה לקרוא לי ישראלית מכוערת כי רבתי אתם? בבקשה. תתקעי את בשדה עם ילדים קטנים בגלל מחדלים שלהם ותהיי פולניה מנומסת.
אגב, גם החרדים באל על, שכולם מקטרים עליהם, תפסו אותנו דוקא בטיסה של איר קנדה. הדייל ביקש שבעלי ישב באמצע בינו לבין המושב השני שלנו, כי אנחנו משפחה של בנות ובעל. בעלי קצת קלסטרופוב ולא אהב את זה בלשון המעטה, אבל הדייל (ישראלי לשעבר) היה כל כך נחמד, שלא רצינו שיהיו לו צרות אז התגמשנו.
לגבי הנמכת הכיסא, אנחנו גרים בקנדה. הטיסות שלנו לארץ אינסופיות. איך אפשר בלי להנמיך טיפה את הכיסא?????

 

[forglemmigej]

אבל החויה היא שלך לא שלי

על מה בעצם הויכוח, נשאלה שאלה איך היו חויות טיסה ואני ספרתי על שלי שהתנהלה בחברה ישראלית עם נוסעים ישראלים וצוות טיסה ישראלי, טסתי בחברות אחרות ולא היו חויות כאלו , עוד דבר שאני זוכרת מאותה טיסה אומללה, זה שכולם נעמדים כשהמטוס נחת ,מה יש לעמוד אף אחד לא ישאיר אותכם בפנים מה בדיוק הקטע הזה לעמוד ולחכות סתם.
בקשר להשענת מושב אחורה, אין לי מושג איך זה בטיסות טרנס אטלנטיות אני מניחה שיש מרווח יותר גדול מאשר בטיסות קצרות וזולות ולכן אם נשענים אחורה זה לא מפריע, בקשר לענין הזה זה ,לא לא חוקי לעשות את זה הרי אחרת היו מבטלים את האפשרות אבל ברגע שיש מרווח כזה קטן בין הנוסע מאחוריך אולי כדאי לחשוב גם עליו ולא שישרף העולם אני עושה מה שבראש שלי.
וישראלים עם מאד ורבלי אין מה לעשות ואין מה להכחיש את זה, אני די קשה לי עם זה כשאני מגיעה לארץ וכולם צועקים כל הזמן ,הטון דיבור שהתרגלתי אליו פה הוא נמוך מאד לא חושבת שאני צריכה להתבייש במשהו טוב שאימצתי אותו , אגב חוסר נימוס, ידיד שבדי טען בפייסוש שלנסוע ברכבת היום בסטוקהולם זו חויה איומה כי כשהיא מגיעה לתחנה מיד עולים עליה הנוסעים מהרציף במקום לתת לנוסעים שבקרון לרדת ,אז לא רציתי להגיד לו שזו התנהגות שאופיינות לבעלי רקע אתני אחר משבדי ושאני מכירה אותה מהמזרח התיכון כי אצלם הפוליטיקלי קורקטנס זו ממש דת ומה שאגיד עלול להשמע גזעני..

 

[משל333]

יש הרבה

אבל אבחר בזו שהכי קרובה למקרה השוקולד, הייתי בטיסה מהארץ לארה"ב והטיסה נאלצה לנחות באיטליה להוריד נוסע משתולל. השמועות אמרו שהיה על סמים.