מיכליתשלהצאט
New member
חולה סרטן - כמצורע - הרהורי לב
לפני כשלושה שבועות הופעתי במבט לחדשות (ערוץ 1). אני מודה שלא פחדתי מהחשיפה, אבל הדהים אותי קצב ההתרחשויות - איך לפני כשנתיים (מאז גילוי המחלה) פחדתי לדבר על "זה", והסתרתי בפני כל מי שרק יכולתי, כולל אמי וילדיי. והנה - לפני כשלושה שבועות- כשפנו אלי מהחדשות (בהמלצת הצוות הרפואי), הסכמתי להחשף (בתנאי שיעשו לי פאן - אלא מה
) וכך, תודה כדי ההתלבטות אם כן להחשף או לא (היתה אפשרות לצלם רק מאחור ולטשטש את הקול).. חשבתי על הסיבות של החשיפה, שהן: 1. טוב, אתחיל מהמטרה החשובה ביותר, שהיא, לאשר את ההרצפטין כטיפול מניעתי לחולות סרטן שד עם her2 חיובי, ברמות שיאפשרו טיפול במתן הרצפטין, כמניעה (ולא רק כטיפול). הסטטיסטיקה אומרת שנשים שיקבלו את הטיפול כמניעה, סיכויי אי הישנות המחלה הם 50% - יפה, לא? 2. מצבם החברתי של חולי סרטן - למזלי אני לא ממש מרגישה את הרתיעה, אולי כי אני לא נראית חולה
, אבל היו תקופות שהייתי נראית ועוד איך, נטולת שיער, נפוחה מקורטיזון, חלשה, מדוכאת... נעלמה חברה אחת (לא שהיא חסרה לי, כן?) אז חשבתי לעשות את השירות הזה עבור החולים ובני משפחתם- שלא נחשוש לדבר על המחלה, שלא נסתיר אותה, כי מה אנחנו? מצורעים?? גנבנו משהו? ההחלטה להיות חולים היא שלנו?? למה לא מתייחסים אלינו כאל חולי סוכרת למשל? או כאל חולי לב? במה שונה מחלת הסרטן מיתר לחץ דם? (הרוצח השקט - אגב!!). לכן, אני פונה אליכם בבקשה אישית - לא להסתיר את המחלה - להלחם במחלה ולא להלחם בלהסתיר אותה! תאמינו לי - מהרגע שיצאתי מהארון - הרבה הרבה יותר קל לי. ועוד דבר קטן - גדול, אולי חלק מהרתיעה היא שהחולים עצמם נוהגים להסתיר את דבר מחלתם, וכך הצד שכנגד נרתע עקב הסודיות האופפת מ"טבע" הדברים... 3. ומטרה אחרונה נוספת - שמאוד הופתעתי מהתוצאה שלה - חמותי היקרה..., היא שלא מאמינה שאני חולה ולמעשה מעולם לא האמינה. "זאת", למרות שעברתי ניתוחים, טיפולים, הקרנות, הייתי נטולת שיער.. היא מתרחקת וזה כואב... חשבתי שאם "היא" תראה אותי ב"מבט לחדשות" אז היא סוף סוף תאמין לי, אבל לא!! היא שאלה למה לא השתמשתי בשם הנעורים שלי.. כמה רוע!!
4. אסרטיביות
- מסתבר שיש גם צדדים חיובים למחלה - המחלה הזו לימדה אותי להיות אסרטיבית. זו הפעם הראשונה שהעזתי לצלצל לחמותי (הקרה ולא החמה) ולומר לה שאני מנתקת איתה כל קשר ומגע (ותאמינו לי, הרבה יותר טוב כך!!). זהו, לא אלאה אתכם בפרטים, רק שאני מתגעגעת אליכם, למי שהספיק להכיר אותי וירטואלית, מחזקת את כל מי שעדין בטיפולים, מנחמת את מי שצריך לנחם, ומחבקת כל אחד ואחת מכם והרבה בריאות לכולם
לפני כשלושה שבועות הופעתי במבט לחדשות (ערוץ 1). אני מודה שלא פחדתי מהחשיפה, אבל הדהים אותי קצב ההתרחשויות - איך לפני כשנתיים (מאז גילוי המחלה) פחדתי לדבר על "זה", והסתרתי בפני כל מי שרק יכולתי, כולל אמי וילדיי. והנה - לפני כשלושה שבועות- כשפנו אלי מהחדשות (בהמלצת הצוות הרפואי), הסכמתי להחשף (בתנאי שיעשו לי פאן - אלא מה
