חומר למחשבה. האם המילה היא אקט ברברי?

אם ניתן יהיה לחשוב על האקט עצמו,

ולבחונו במנותק מהקשרו היהודי, אז בשם התבונה
הוא אכן אקט ברוטאלי. ואקט ברוטאלי המתבצע
בילוד חסר אונים.
כמובן שיש לציין גם את יתרונותיו הרפואיים, כמו גם
את אימוצו על ידי אנשים שונים, רבים שאינם יהודים כלל מהטעם שהוזכר.
אבל, לא הייתי מרחיקה עד לחקיקת חוק.
 

רינתי77

Active member
אם באקט ברברי אתה מתכוון

להטלת מום שמטרתה "סימון" הפרט במאפיין המשייך אותו
לקבוצה ספציפית, התשובה היא כן. זהו אקט ברברי.
יחד עם זאת לאסור על זה בחוק הינו בחזקת התערבות לא דמוקרטית
בחופש הפולחן, במיוחד כשזה מגיע מכיוון בני דת אחרת ובמיוחד במיוחד
כשזה מגיע מהגרמנים.
 

poseidon111

Active member
השאלה שלי היתה יותר כללית. הגרמנים היו

ראשונים. בואי נניח שהחוק הזה עומד להיחקק בהולנד או שוודיה או כל מדינה אחרת שאין לה "היסטוריה" איתנו. את טוענת שזהו חופש הפולחן
ולכן התערבות אינה דמוקרטית. אני לא מקבל זאת. בואי נניח שמילת נשים היתה גם היא מעוגנת בחופש הפולחן המוסלמי. הרי אז היית נזעקת ובצדק.
האם באמת חופש הפולחן הוא כה מקודש שניתן לעשות במסגרתו מה שהדת דורשת? כמובן שלא. הרי אפילו לבישת הבורקה מעוררת כבר בעיות,
ופה לא מדובר על אקט פיזי כלל. המדינות החילוניות מתערבות בחוקי הדת יותר ויותר, בעוד במדינות ה"דתיות" הדת מתערבת ומשפיעה על החוקים
החילוניים, באמצעות שינויים לחוקים דתיים פרופר.
השאלה נותרת בעינה, מהו הגבול המפריד בין מה שמותר לעשות במסגרת הדת, ומתי מותר למדינה להתערב.
אני כמובן לא מדבר על חוקים דתיים שסותרים את זכות האדם על גופו למשל.
רגע, האם המילה אינה סותרת זכות זו?
 

רינתי77

Active member
אם להתיחס לשאלה המהותית שהעלת,

והיא: " האם חופש כלשהו הוא מקודש ואבסולוטי?" הרי התשובה היא " לא".
החברה המודרנית והדמוקרטית היא הקובעת מהם גבולות החופש, מתוך
הנחה שלא ייתכן מצב שבשם החופש תתאפשר פגיעה באזרחים.
המסקנה היא שגם חופש הפולחן אינו מקודש ויש לו גבולות. אינני טוענת
שזאת לא זכותו של המחוקק הגרמני( או כל מחוקק אחר לצורך העניין) לאסור
על טקס המילה. כמו בדוגמה של מילת הנשים, ברור לי שהבסיס לאיסור
הוא מניעת פגיעה. בסופו של דבר, המדינה שלהם, החוקים שלהם.
מי שלא נראה לו, שלא יחיה שם.
 

poseidon111

Active member
אני אקשה עלייך. גם עניין השחיטה הכשרה עלה

כחוק , כדי למנוע פגיעה בחיות, על פי טענתם. האם זה גם מוצדק?
מחר יכול המחוקק לקבוע שקריאת המואזין פוגעת בציבור היהודי וברגשותיו.
היכן הגבול של אותה פגיעה, ומתי יכול ציבור המאמינים לטעון בצדק שיש פה פגיעה.
 

רינתי77

Active member
המקרה של ישראל הוא בעייתי.

לעומת מדינות מערביות אין בישראל הפרדה בין הדת למדינה.
לכן, הסוגיות שאתה העלית הן סוגיות בלתי פתירות למעשה והמחוקק
נתון ללחצים קואליציוניים שאין בינם לבין החלטה דמוקרטית דבר.
יחד עם זאת, המציאות בעצם מוכיחה שאם במדינה רוב האוכלוסיה
שייכת לדת מסוימת, הרי דתות אחרות הן פחות חשובות למחוקק
ולכן זכותו לחוקק חוקים האוסרים מאפיינים פולחניים של דתות אלה
והוא גם יזכה לתמיכת הציבור. כאמור, הם הרוב והם מחליטים.
 

poseidon111

Active member
את מבינה שבמשפטך האחרון את משמיטה את

הבסיס של חופש הפולחן למעשה מכל דת שהיא מיעוט באותה מדינה, רק כי זה לא נראה לרוב?
אל תשכחי שאין מדינה דמוקרטית אחת שלא חורטת על דגלה את אותו חופש פולחן למיעוטים.
למעשה זה כבר לא שייך למדינה דמוקרטית.
 
למעלה