חומר למחשבה

אנילה1

New member
חומר למחשבה

> >קצת חומר למחשבה . > > קצת ארוך, אך תקרא, זה שווה... > > הדברים הקטנים שמשגעים לנו את החיים > > > > בפעם הבאה שהבוקר שלך מתחיל ברגל שמאל > > הילדים בבוקר מתלבשים לאט, אתה לא מצליח למצוא את מפתחות המכונית > > ולכל רמזור אתה מגיע באדום, אל תתעצבן ותתיאש, >>אלהים נמצא בעבודה ומשגיח > >, אתה מטיל ספק בכך? קרא את הקטע הבא - > > > > אחרי ה-11 בספטמבר 2001 חברה אחת בארה"ב הזמינה חברות שנפגעו > > מהתקפת הטרור על מגדלי התאומים, לחלוק עימה את משרדיה שמחוץ לניו > >יורק. > > > > בישיבת הבוקר של אותה חברה, לאחר שמספר חברות איכלסו את מרחב > >המשרדים, > > הביא קצין הביטחון כמה סיפורים של כמה עובדים בחברה שנפגעה שרדו > >את > > הפיגוע, ונשארו בחיים... כל הסיפורים היו דברים "קטנים ומעצבנים" > >שארעו > > להם באותו היום - > > > > - מנכ"ל החברה אחר להגיע בגלל שבנו הקטן נכנס באותו יום לגן חדש, > > - עובד אחר הלך לקנות סופגניות לקפה של הבוקר ונתקע בתור.. > > - אחת העובדות איחרה בגלל שהשעון המעורר לא פעל אותו בוקר. > > - אחד העובדים נתקע בפקק על הכביש המהיר שנוצר בגלל תאונת דרכים, > > - אחד איחר לאוטובוס, > > - אחרת, שפכה קפה על בגדיה בדרך לעבודה ונאלצה לחזור הביתה > >להחליף בגדים, > > - לאחר, האוטו לא הניע באותו בוקר, > > - אחד נכנס חזרה הביתה כדי לענות לטלפון שצילצל באותו הרגע > > - בנו של עובד אחר התלבש בעצלתיים ולא היה מוכן בזמן. > > - עובד אחד לא השיג מונית. > > אך המקרה ה"מוצלח" ביותר היה של עובד אשר נעל את נעליו החדשות > >באותו היום, > > ובדרך לעבודה במגדלי התאומים התפתחה לו שלפוחית בכף הרגל > > והוא נאלץ להכנס לבית מרקחת כדי לקנות פלסתר, וזה מה שהציל את > >חייו... > > > > וכרגע אני תקוע בפקק, נתקעתי במעלית, איחרתי לעבודה, ולא הספקתי > >לענות > > לשיחת טלפון מלקוח חשוב... ועוד כל מיני דברים הקטנים שיכולים > >להוציאני > > מדעתי.. ואז אני חושב לעצמי שאולי זהו בדיוק המקום שבו אלהים > > רוצה שאני אהיה בו באותו רגע. > > מי ייתן ואלהים יברך אתכם בכל אותם דברים קטנים ומעצבנים, ומי > >ייתן שתזכרו את > > מה יכולה היתה להיות המטרה האפשרית שלהם..... > > > > אתם יכולים להעביר את המייל הזה למישהו נוסף, > > אם תחליטו למחוק אותו זה בסדר, אהבתו של אלהים לא תלויה > >באימייל > > >
 

גריני

New member
מצד אחד -

טוב לחשוב שכל "העצבונים" הקטנים - יש להם סיבה גבוהה יותר, ואני גם מניחה שלפחות בחלק מהמקרים זה גם נכון. אבל, מצד שני - נדמה לי שלא ניתן, בחיי היומיום, לחיות באופן קבוע עם הגישה הזאת של פטאליזם. בכל מקרה -
 
../images/Emo41.gifלמה פאטאליזם?

יש לך את הבחירה החופשית.מה שאת עוברת בחיים היא התוצאה שלה. אך בסופו של הדבר כל דבר שאנחנו עוברים לטובה. כל מה שאנחנו אנחנו עוברים נועד ללימוד. אבל אם לקבל את הלימוד בתור בעיה אפשר לפספס אותו. וממש לא כדאי
 

גריני

New member
פטאליזם = אמונה בגורל

כתבתי את המילה פטאליזם, כי זה מה שעומד מאחורי מחשבה שכל עיכוב קטן שקורה לנו יש מאחוריו איזו סיבה גבוהה יותר (כמו למשל, שאח"כ קרה אסון והעיכוב הזה בעצם הציל את חיינו). הרי לכולנו קורים כל הזמן כל מיני עיכובים ו"עיצבונים", אבל אנחנו לא שמים לב אליהם, אלא אם קרה משהו אח"כ, ואז מחברים את העיכוב למה שקרה. אז השאלה היא האם כל מקרה שכזה הוא בגדר "השגחה עליונה"?
 

אנילה1

New member
גריני, אני לא יודעת לגבי פאטליזם.

אבל אסון התאומים היה כל כך גדול, שאנשים שנצלו התחילו להאמין בגורל. אנחנו עושים כל יום דברים כלאחר יד. ולא עושים מזה עסק גדול. אני לא חושבת שיש יד מכוונת. לדעתי זה היה מקרי. ובכל זאת, היו אנשים שניצלו ממחנות ההשמדה. האם זה היה מקרי? אנחנו לא יודעים לתת על זה תשובה אחת. הפיסכולוג, פרנקל כתב ספר אדם בעקבות גורלו, (תקנו אותי אם כתבתי לא נכון), שהתמצית שלו היא שאם לאדם יש מטרה לחיות, הוא ישאר בחיים. רואים את זה אצל אומנים ופוליטיקאים בעיקר. שאגאל נפטר בגיל מעל 90. שמעון פרס בגיל הנכבד של שמונים עדיין בועט בפוליטיקה כאילו היה נער. הרבה נגנים חיו עד גיל מבוגר. ויש המון דוגמאות. לפי פרנקל, חשוב שתהיה לאדם מטרה בחיים על מנת להגיע לגיל מבוגר, לא סתם לחיות.
 
פאטאליזם הוא יותר מאמונה בגורל

הוא אמונה שגורל משהו שבלתי ניתן לשינוי. כאשר בעצם הגורל מתקיים בצורה של סיבה ותוצאה,כאשר בסופו של דבר את קובעת. לומרות שבהחלט לכל דבר בחיים יש משמעות רוחנית. כל החיים אנחנו צופים את הטלוויזיה החינוכית של מלה. אבל בחירת ערוץ נקבעת על-ידנו.
 
היי אנילה1

זה בהחלט נכון! כל דבר צריך לקבל בא ה ב ה! אך אם אנחנו כל הזמן תקועים במשהו שמעצבן אותנו כנראה שיש מקום לשינוי.
 
למעלה