הראשים מאד חמודים. החומר ממנו
הם עשויים הוא פוליאוריטן מוקצף במרקם גומי. פוליאוריטן מוקצף הוא חומר המוכר לכל הבובנאים המקצועיים. הוא מעט יקר (למרות שתלוי באיזו צפיפות משתמשים) אך יש לו ייתרונות רבים מספור. הוא קיים במצבי צבירה רבים (לאחר ההתקשות כמובן): פוליאוריטן קלקר (כשהצפוף ביותר הוא קשה וכבד כמו עץ, והדליל ביותר פריך, קליל ושברירי), פוליאוריטן ספוגי (גם כאן צפיפויות שונות המתבטאות בכובד ובמגע) ופוליאוריטן גומי. יכול להיות שיש עוד סוגים שאני לא מכירה. היתרון שזה נוזל (למעשה שני חומרים נוזליים שמערבבים ליצירת הראקציה הכימית המובילה להקצפה והתקשות) שאפשר לצקת לתבנית ולקבל צורה מדוייקת. כך למשל אפשר לקבל בובת ספוג מלאת פרטים ועם פני שטח חלקים מבלי "לפסל בספוג". כנ"ל עם קלקר. מומלץ בחום. דרך אגב, לידע כללי, יש גם פוליאוריטן מוקצף שמגיע בבלוני ספריי. הוא מעורבב עם חומר כימי שגורם להקצפה וההתקשות להתרחש בעקבות מגע עם האוויר וללא צורך בעירבוב שני חומרים. אבל בספריי הזה קשה מאד ולא מומלץ להשתמש למילוי תבניות, ובכלל קשה להשתלט עליו. הוא טוב בעיקר ל"אפקט עוגת הקצף" או שיער מפוסל של בובת ענק. דברים כאלה...
