לחבריי בפורום, סיפור אישי../images/Emo45.gif../images/Emo63.gif
מקור הכוח. היום רציתי לפרט יותר על מקור הכוח שדיברנו עליו ולא יכולתי בגלל חוסר זמן. עכשיו יש לי זמן ואני רוצה לספר לכם חוויה שעברתי לפני 30 שנה בערך. חברת ילדות שלי, פנתה אלי באחד הימים בבקשה שאני אלמד אותה אנגלית. הייתה לה פרפומריה (שממש התאימה לאופיה ולמראה המטופח) היא טענה שיש הרבה לקוחות אנגלו-סקסיות והיא רוצה לדבר איתן, הסכמתי. נפגשנו כל יום שישי בשעה 16:00 בביתי. התרגשתי, זה לא פשוט ללמד חברה טובה.את רוצה להצליח כי ההצלחה שלה היא ההצלחה שלך, את חוששת לגלוש לנושאים משותפים שמסיחים את הדעת, וחשוב לך שתהיה מרוצה ולכן הלב שלי עבד במהירות גבוהה. היא הגיעה והתחלנו בשיעור. קראתי איתה, הסברתי לה, שוחחנו, תיקנתי לה את השגיאות נתתי לה שעורים ו..נפרדנו כדי להיפגש בשיעור הבא. השעור הבא החל ומיד הרגשתי שמשהו לא בסדר, השיעור הקודם כאילו נמחק מזיכרונה, מובן שהיא זכרה שהיא הייתה אך התוכן כאילו נעלם. שאלתי מה קרה והיא הסבירה שלא היה לה זמן להתכונן, היא עובדת עד 8 בערב ולא יצא לה לגשת למחברת. הבנתי. חזרנו על החומר, שוחחנו, אפילו צחקנו ושוב רשמתי לה שיעורים. הסיפור של אי ידיעת החומר בכלל, חזר יותר מחמש פעמים, נמאס לי ללמד את אותו חומר כל כך הרבה פעמים והודעתי לה שאני מפסיקה. הבחורה היפהפייה עם העיניים הירוקות התחילה להתחנן, נשבעה לי שהיא תחזור על החומר הנלמד, ואני התרציתי. בשיעור הבא היא באה מוכנה, וכן זה שלאחריו. ולאחר מכן שוב נתקענו היא לא זכרה מאומה ממה שלמדנו בשיעור הקודם. כך עברו 4 חודשים ואני הכנתי נאום מה לומר לה. "חברתי הטובה אני לא יכולה, גם מורה היא בן אדם בפרט שהיא חברה, אני מרגישה כמו בהילוך סרק, לא זזה. עברו שלושה חודשים לא למדת אצלי כלום אם כי שילמת לי בכל שיעור" לאחר שסיימתי אמרה לי חברתי אורהל'ה. יעלי, את היית לי מקור כוח, בזכותך הצלחתי לשרוד את שלושת החודשים האלה. בעלי עזב אותי וכל המשפחה שלי: הורים, אחים, דודים, ו.. נותנים לי עצות, כל אחד בא לדבר, הייתי באה אליך ושומעת אנגלית, היינו אחרי השיעור מדברות על הא ועל דא, המוח שלי היה ממש בנירוונה, כלום לא היה חשוב לי כשהייתי איתך. האמיני לי כל אגורה ששילמתי לך הייתה שווה את זה. זהו מקור כוח שלפעמים אנו נותנים משענת מבלי שאנו יודעים. שלכם יעלי