חונקים באהבה...

[jessy19]

חונקים באהבה...

קודם כל אקדים ואומר שיש לי הורים די תומכים ותמיד רוצים לעזור אבל בזמן האחרון הם ממש חונקים אותי ולא נותנים לי לעשות שום דבר לפי מה שאני רוצה. נגיד בבוקר הם מתעקשים לקחת אותי לתחנה (10 דקות מהבית) ואני אוהבת את ההליכה הזאת בבוקר אבל לא הם מתעקשים בגלל שזה חושך (לא מה פתאום... אני בכלל לא חוזרת בחושך!!!! רק בשעה 7 בערב...). זה ממש מעצבן וחונק אותי ואמרתי להם את זה בצורה יפה וגם בעצבים והם פשוט לא קולטים עד שאתמול התעצבנתי ופשוט לא הסכמתי שיקחו אותי ואז הם התעצבנו עליי והתחילו לריב ולהאשים אחד את השני. מה עושים עם הורים כאלה???

 

[ילדת דווקא היחידה]

זה באמת מעצבן../images/Emo46.gif

 

[עינת]

אחרי שרבתם אתמול

אולי זה הזמן לשבת ולדבר שוב להסביר להם עד כמה את נהנת מההליכה הזו של הבוקר מהאויר שחודר לריאות מכניסה איטית לתחילתו של יום אם לא יועיל בטח לא יזיק ובכל מקרה תזכרי שהכל מאהבה.

 

[jessy19]

עינת...

הסברתי להם מלא פעמים והם כרגיל הפילו את האשמה עליי שאני בקושי נמצאת בבית ולא מספרת להם כלום (א. אני בצבא וחוזרת מאוחר. ב. כי בכל מקרה הם שואלים אותי ומתערבים לי בדברים אז למה שאני אספר). איכשהו תמיד זה מגיע להיות האשמה שלי...

 

[אחותו של שקספיר]

לשנות את הCD

לפעמים כשמנגנים את אותו CD הוא מתחיל לחרוק ואז צריך להחליף לאחר. את מתארת דפוס שחוזר על עצמו שהם "חונקים" את "מתרחקת" ולכן הם "חונקים" עוד יותר. אגב,יש ספרי פסיכולוגיה ותיאוריות שלמות שבנו את המודלים של משפחה , ובעיקר זוגיות על שני טיפוסים "נצמד" "בורח". אז לא אני המצאתי את הגלגל הזה. בכל מקרה, אין לך שום אפשרות לשנות את ההתנהגות, אם אתם ממשיכים להסתובב על אותה קרוסלה. עכשיו בואי נצא מתוך נקודת הנחה שהם "נצמדים" "חונקים" לדברייך (כי זו התחושה שלך כי את "ברחנית"). וזו המציאות הבלתי משתנה כי זה דפוס ההורות שלהם (דפוס הזוגיות כנראה גם ) כי זה הטיפוס. מה את עושה עם זה? שתי אפשרויות בסיסיות: ממשיכה לברוח-(לא לספר כי הם מתערבים,כי את חוזרת מאוחר ,ועוד) . והם ממשיכים להתעלק כי הצורך שלהם לא בא לידי מימוש. ועוד יותר מזה- ככל שאת בורחת יותר- הם נצמדים יותר. למה? ככה. כי יש כל מיני סוגי אנשים, וזה הזן שלהם. או אפשרות שנייה לשנות את הCD -כלומר להחליף ,לנסות להחליף, את דפוס ההתנהלות שלך. ככל שאת יותר תשתפי, פחות תברחי יותר תראי "הצמדות" אליהם- הם פחות יהיו חרדים ופחות "ירדפו" מקווה שהייתי ברורה, ואם לא - את מוזמנת לשאול. (בבוקר ,על קפה ראשון, הראש לא צלול כל כך).

 

[Dorfl]

אין כותרת

הניתוח מעניין, אבל לא מביא בחשבון שכמו שההורים לא עומדים להפסיק להצמד במהירות, גם לה לא יהיה קל במיוחד להפסיק לברוח. כמה זמן היא תוכל להאזין לדיסק החדש? מהר מאוד היא תרצה שוב לברוח, וזה, בסופו של דבר, לגיטימי ומובן. הבעיה היא שלהם, והם אלו שצריכים לפתור אותה, לדעתי. יחסים טובים עם ההורים זה נהדר, אבל כשמישהו מסרב להצעת עזרה, צריך לקבל את החלטתו.

 

[אחותו של שקספיר]

חוק כלים שלובים

כשהנוזל יורד בצנור אחד הוא עולה בצנור האחר. כלים שלובים היא מערכת. גם משפחה היא מערכת. אין צד אחד אחראי אין בעיה של צד אחד ואין פתרון שמוטל על צד אחד. רק דינמיקה של שני צדדים . אבל כן נכון שצד אחד יכול ליזום את השינוי להעלות את מפלס המים בצנור שלו -אז השני חייב לרדת. שלב ראשון של שינוי דפוס התנהגות זיהוי הבעיה ותקשורת.

 

[dor307]

יש לי בדיוק אותה בעיה!!

רק שלי זה לתחנת אוטבוס. וזה קשה להגיד להם שרוצים קצת ללכת לבד (במיוחד בבוקר) כי הם יעלבו,ויחשבו שלא רוצים להיות איתם. שנה שעברה הלכתי אם ידידה שלי כל בוקר אז הם לא רוצו לקחת אותי (רולי זה הפתרון ללכת אם מישהו:0) אבל השנה אני הולך לבד והם מתעקשים וזה ממש מעצבן! אז גם אני בבעיה כמו שלך

 

[Dorfl]

מעצבן, אבל למה אותך? שיתעצבנו.

את בת 19.