"חוסן עירוני"

[ש מים]

"חוסן עירוני"

מצ"ב מאמר על מושג חדש, בו משתמש פרופ' יוסף ג'בארין מהחוג לתכנון ערים בטכניון.
המאמר מרתק בעיני ובהחלט פוקח עיניים (לנושא חדש), אבל אני סבור שהמושג החדש, בו משתמש פרופ'' ג'בארין, אינו סותר את המונח "הישן", של "קיימות", אלא מהווה חלק ממנו. הדבר בולט במיוחד אם אנו מסתכלים על כלל המכלול (של הקיימות/המרקם האקולוגי-ביולוגי) - למשל, איך מחליף המושג של "חוסן" את ניהול משאבי טבע ושטחים פתוחים? או איך הוא מתייחס לשינויים תהליכיים ומתמשכים? אז כן, "חוסן" הוא חשוב ואני מסכים שחובה להתייחס אליו בהליכי התכנון, אבל הוא בעיקר "נקודת שבר", אליה אנו מאוד לא רוצים להגיע. ועל-מנת שלא נגיע לאותה נקודת שבר, עלינו להתנהג בצורה חכמה ו-"בת-קיימא", ותוך ניהול נכון ודאגה לשימור "המגוון הביולוגי".

 

[אבישי ק]

צריך לשנות את שם המאמר ל"קפיצת מדרגה בתכנון ערים"

נכון שהשם לא קליט אבל בזה זה מדובר.
ערים מודרניות זה דבר חדש שעדיין לומדים איך לבנות אותן, ובדרך עושים טעויות כמובן.
המאמר נחמד אבל מתייחס כאילו כבר היינו אמורים לדעת את כל זה וזה לא נכון.
לפני 100 שנה כמות הערים בסדר גודל של חיפה או ת"א הייתה קטנה ולכן רוב מתכנני הערים הסתמכו על הידע שהיה להם על בניית ערים קטנות(עד 100 אלף תושבים). עם השנים הערים גדלו אבל אופן הבנייה נשאר זהה ובמיוחד באזורים עניים יותר ששם שיפצו או בנו לפי שבלונות ישנות.
נכון שצריך להתחיל לחשוב על הערים המודרניות בצורה אחרת והתכנון חייב לקחת בחשבון הרבה מאד בעיות.
מכיוון שהעולם היום יותר מאוכלס הסיכוי של אסון לפגוע בעיר גדולה עלה ולכן חייבים לתכנן מחדש את הערים, במיוחד הגדולות(כולל מטרופולין), כך שיוכלו להתמודד ביעילות טובה יותר עם הסכנות.
מה שקורה היום ביוסטון הוא דוגמא לא רעה לצורך לזהות סיכונים מראש.
הוריקן דומה עבר שם בשנות ה80 כך שהיה הידע שזה עלול לחזור על עצמו.

 

[משה12333]

מי הגשמים אמורים לחלחל לקרקע ולמלא את מאגרי מי התהום או

להישפך לנהרות, לנחלים, לאגמים, לים ולאוקיינוס.

הבעיה היא שהאדם לא מאפשר להם לא את זה ולא את זה ולא את זה ולא את זה ואחר כך מתפלא שיש "אסון של הצפה".

אם האדם שם על הקרקע שכבת בטון או שכבת אספלט, המים לא יחלחלו.

אם האדם סוכר נהרות ואגמים לצרכיו, אז המים לא יזרמו לאוקיינוס.

זה בדיוק מה שקורה בתעלת האיילון בת"א כשיורד גשם שוטף. המתכננים הישראלים השאירו למים תעלת בטון צרה כי את רוב תוואי הנחל הם הפכו לכבישים ולמסילות רכבת.

 

[דן רוזנצביג]

זה כמו לאמר שבני האדם צריכים לגור על העצים ובמערות

לחזור לצייד וללקט ולמות בגיל 20.
זה אינו מכפר על שגיאות תכנוניות שנעשו ע"י בני האדם וקיימות לא מעט כאלו ו/או שיקולי עלויות על בסיס סטטיסטי.
יש תמיד לזכור שלחיי אדם אין כל תחליף ולכשקיימת סכנה כזאת אסור להמר.

 

[shershku]

צריך להביא בחשבון

את הנגר העילי, אגני היקוות ועוד נושאים הקשורים לניהול מים בתוך התכניות השונות.
בוא ניקח את תמ"ל/1053, כדוגמה, תגיד לי אתה אם יש שם התייחסות נאותה לתחום המים שם?
אם תבדוק את התכנית הזו תמצא שלא רק שהפקיעו שטח חקלאי שצורך את המים הללו. אלא, בתכנית המוצעת גם הקטינו את השצ"פים הירוקים אל מתחת לתקן ועוד בעיות רבות אחרות בתחום הזה.

 

[דן רוזנצביג]

אתה צודק שמתעלמים מנושא הנגר בתוכניות

משרד הפנים וגם משרד השיכון הוציאו הנחיות לבניה משמרת נגר. הנחיות אלו ודיון נרחב עליהם התקיים בעבר בפורום זה.
אין מי שאוכף קיומן של הנחיות אלו.

 

[משה12333]

ההצפות באיילון וביוסטון הן הצפות מוזמנות. המתכננים בכוונה

גרמו להן כי המדינה לא נתנה להם מספיק כסף כדי לתכנן כביש ראשי ללא הצפות ומסילה ללא הצפות.

המדינה הנחתה אותם לתכנן כביש או מסילה בעלות הפחותה ביותר למשלם המיסים.

המתכננים תמיד מזהירים את המדינה שעלות פחותה שכזאת תגרום לפעם בכמה זמן להצפה של הכביש/המסילה אך למדינה לא אכפת, העיקר שייבנו בזול.

כל הכבישים הראשיים הפכו ביוסטון לנהרות, כל המחלפים ביוסטון הפכו לאגמים והמסילות של ת"א הופכות מידי פעם לנחלים כי פשוט בנו/סללו אותם במקום הכי נמוך בסביבה.

לבנות כביש ראשי על עמודים או מסילה ראשית על עמודים או לבנות תחנת שאיבה ליד כל מחלף ענק, עולים הרבה כסף.

למדינת טקסס/למדינת ישראל לא היה בעבר מספיק כסף לכך ולכן זו התוצאה.

 

[דן רוזנצביג]

אינני בקי בשקולי התכנון ביוסטון אבל לגבי האילון

1. ראשית התכנון חייב להיות כזה שימנע סיכון לחיי אדם ואכן באיילון כלל זה נשמר
2. התכנון הוא נושא כלכלי באופן שההשקעה לא תעלה על הסכנה לנזק. למשל במדינת ישראל התכנון התכנון לשטחים פתוחים וחקלאים הוא להסתברות לשיטפון של 20%/10% ולגבי נחל העובר בתחומי העיר להסתברות של 1%/0.5% ללפרויקטים כלכליים בין לבין על פי הערך הכלכלי.
3. באיילון בגלל מצוקה תקציבית חרגו מעקרון זה. מתוך ההנחה שאמצעי בקרה במעלה, יבטיחו את פנוי שטחי ההצפה באופן שלא יסוכנו חיי אדם. התכנון המקורי היה להסתברות בת 4% בתוואי הנחל והקצאת שטח ( שלא מומשה ואינה יכולה להתממש עוד כפי שתוכננה ) להטיית הנחל ישירות לים בתחומה של יפו.
4 . אינני יודע מה נותר מחתך הנחל ה"מקורי" - מה שברור שהוא הוצר לצורך הפיתוח המסילתי. אני מקווה מאד שנשמר הכלל של אי סיכון חיי אדם.
5. ככלל לעולם אין מתוכננת הגנה אולטימטיבית למניעת שטפונות ( למעט אולי בהולנד ? ). ההשקעות עשויות להיות כבדות ולבטח שלא כלכליות.
כמו גם קיימים שיקולים שונים לגבי אגני קטנים ( כמו בישראל ) לבין אגנים ענקיים ( ברחבי העולם ).
בעיה נוספת היא הבעיה האנושית. בני אדם אינם נרתעים מלגור באזורי סכנה וגם חוזרים אליהם לאחר תום האירוע ומחדשים את חייהם הצל הסכנה. הממשלות סומכות על אמצאי ההתראה ( תחזיות וכו' ) בתקווה לפנות את האנשים, שאינם נענים תמיד, בזמן ולהציל את חייהם.
6. בסיכום זה אינו כשל תכנוני ו/או כוונה - הדבר אמור להעשות מתוך שיקול מעמיק ובמודעות ובהתאמה לנסיבות.

 

[דן רוזנצביג]

ראה התייחסות למעלה

 

[shershku]

לא מבין איך לא חיברת את הנושא למציאות

יש שלל של נושאים:
הסבסוד האמריקאי הפדרלי של הביטוח של דירות לשם בניית דירות באיזורים המועדים להצפה ביוסטון שבדיוק עכשיו מוצפת.
או נושא הבולענים סביב ים המלח.
כל המחאה של תושבי דרום ת"א לגבי האפריקאנים.
ההסללה של הפריפריה אל החינוך המיקצועי.
יש עוד דוגמאות רבות מלבד הסיפור של חיפה המובאת בכתבה.

 

[משה12333]

בתכנון ובניהול עיר יש אך ורק 2 דיברות וכל השאר נובע מהם:

1. שמירה על יחס נכון בין כמות יחידות הדיור לכמות העסקים/מפעלי התעשייה בעיר.

2. שמירה על יחס נכון בין אחוז השטח הבנוי לאחוז השטח הפתוח.

הדיבר הראשון מונע מהעיר להיכנס לחובות ויוצר אצלה עודף תקציבי. כל עודף תקציבי שכזה פותר בקלות ובמהירות כל בעייה שמתעוררת בעיר, ללא צורך להתחנן למדינה לתקציבים ייעודיים, תקציבים שהליך אישורם הוא איטי, מסורבל, תלוי בהרכבה המפלגתי של הממשלה ובמרחק הזמן משנת בחירות לכנסת.

הדיבר השני מונע מהעיר צפיפות-יתר וקריסת תשתיות.

אם יש ראש עיר חזק בראשות העירייה, אז הוא שומר על 2 הדיברות האלה ללא פשרות.

אם יש ראש עיר חלש, אז הוא נכנע ללחצים של אין-ספור גורמים כדי להפר את 2 הדיברות האלה ואז התושבים בעירו סובלים מכל הבעיות שתארת.

 

[דן רוזנצביג]

אתה "מקמץ" בדברות

כמו התייחסות למיקום, התייחסות לגיאומורפולוגיה, התייחסות לאקלים ועוד ועוד ועוד

 

[אבישי ק]

ברגע שמספר ערים מתקבצות ליחידה אחת חייבים ליצור עריית גג

כמו בגוש דן או קריות(יחי ההבדל הקטן, חחח...) חייבים ליצור עיריית גג לכל הישובים כדי לתת מענה לכל הבעיות של הישובים. יכול מאד להיות שבישוב אחד לא ניתן לבנות אזורי תעשיה ובאחר לא ניתן להקים עסקים.
עריית גג לא חייבת לבטל את הערים אבל צריכה לשמש גורם שיקבע את המשך ההתפתחות של כל הישובים. כלומר הישובים צריכים לוותר על העצמאות התיכנונית שלהם ואולי אפילו חלק מהכסף באמת יעבור מראשות אחת לשניה.

 

[shershku]

משהו כוללני יותר אגד ערים חיפה?

 

[אבישי ק]

אגד ערים חיפה זה בעייתי

כבר היום קיים ניתוק בין העיר חיפה לבין הקריות.
הניתוק נובע בגלל המפעלים החוצצים בין האזורים.