חוסר אונים אל מול התנהגותה של בת השלוש וחצי

חוסר אונים אל מול התנהגותה של בת השלוש וחצי

שלום, ביתי הבכורה בת 3.5 מתנהגת כבר די הרבה זמן באופן שמשאיר אותי ואת בעלי חסרי אונים. לפני כשמונה חודשים נולד לנו תינוק נוסף. אנחנו משתדלים לשתף אותה בטיפול בו ובתחזוקת הבית, היא מאד אוהבת אותו, אך מולנו קטסטרופה. אע"פ שהיא יודעת להתלבש לבד, היא מבקשת שנלביש אותה, לא רוצה מכנסיים אלא רק שמלות ורק כאלו שעומדות במבחן הסיבוב המתיש כל בוקר. ניסינו לבחור בגדים בערב, אז ההתשה עוברת לערב. מתנהלת באיטיות בכוונה, לא עונה כשקוראים לה, יכול להיות ערב נחמד בבית והיא עושה בכיף דברים שהיא אוהבת ואז מבקשים ממנה משהו אז היא לא מוכנה לשתף פעולה. בגן הגננת טוענת שהיא מגלה התעניינות רבה במפגשים, אך לא מסוגלת לשבת ולבצע משהו במשך יותר מעשר דקות רצופות, בזמן השינה בגן מפטפטת ומפריעה לילדים לישון. עם טקס ההשכבה מתחיל סשן מורט עצבים נוסף: היא כבר במיטה... ואז אמא, פיפי, קקי, לשתות, מגרד לי ,תקנחי לי.... היא יכולה לשהות במיטה שעתיים עד שהיא נרדמת. ניסינו הרבה דברים: "מלאך הקסם" - עבד בדיוק שבוע, אבקת פיות- עבד יומיים, ואז מצאנו את עצמנו כל הזמן מאיימים עליה: "אם לא תעשי ככה, אז נשלול ממך צפיה בטלויזיה" וכו' עוד ועוד שאת בטח מכירה היטב. ניסינו גם בשיטת החיזוקים החיוביים והשליליי והתייאשנו. אנחנו אובדי עצות. מה עושים??
 
"יחסים האתגר"

שלום רב הורים יקרים, אני מאוד מבינה לליבכם. אכן קשה! יחד עם זאת, כהורים אין לנו פריבילגיה להתייאש. אתם חסרי אונים נוכח האונים של בתכם. עליכם להשיב לקרבכם את האונים? מהפניה שלכם עולה שמאוד אכפת לכם ואתם עושים ה-מ-ו-ן. מסתבר שההשקעה שלכם לא אפקטיבית. אתם משקיעים "פול גז בניוטראל". מה עושים? עליכם לעצור ולחשוב. להכיר שהפעולות שאתם מנסים לא מניבים את התוצאות הרצויות לכם. אי לכך יש לבדוק את האסטראטגיות. לשם כך דרושה עצירה ותכנון נבון. זה הזמן לעשות אחת משתיים: 1. להצטרף לקבוצת הורים לומדת וללמוד דרכי חינוך יצירתיות, עדכניות ומותאמות. 2. לפנות למספר שיחות הדרכה עם יועץ מוסמך. מה שעתכם? עינת גבע, יועצת משפחתית, מכון אדלר.
 
למעלה