לפעמים,
אני מגיבה לתוכן ולפעמים לצורה. האיש הזה - עם כל הכבוד עיצבן אותי כשקראתי את חילופי הדברים. בעיני, מישהו שבא לפורום ופוסל כל רעיון לעזרה, או זוית אחרת למחשבה ב"כן - אבל", לא ממש רוצה עזרה. הוא רוצה להיות 'צודק' ולקבל מהגולשים איזה confirmation (אישור?) לכך שהוא מסכן ודפוק ושאי אפשר לעזור לו. הוא פשוט רצה שתרגישו חסרי אונים ממש כמו שהוא אולי מרגיש חוסר אונים בסיטואציה הזו. הוא לא ממש בא לקבל עזרה, הוא בא לקבל הזדהות עם חוסר האונים שלו. יש משהו מאוד מעצבן בונטילציה לשם ונטילציה ומניפולציה רגשית. זה כמו לבוא לאנשהו, להפיל את הג'יפה, להתרוקן (סליחה על הגראפיות), להרגיש הקלה וללכת מוקל וטוב לב - ולהשאיר את כל מי שהיה בסביבה טעון וללכת. אני תמיד מרגישה שמנצלים אותי לרעה באופן הזה -- אבל אולי זו איזו רגישות יתר שלי. לא יודעת. כשקראתי, האיש הזה הביא אותי למקומות הללו. בא, אמר את שלו, ניסו לעזור לו והוא? כל הזמן היה עסוק בלהדוף ב"כן - אבל" תוך שהוא מוסיף כל פעם איזה פרט ג'יפאי אחר. מה זה "כן- אבל?" "כן - אבל" זה "שמעתי ואני בכל זאת בשלי ולא מקבל מה שאמרת". מבחינתי, כשיש מולי איש כזה שלא מקבל, שומע אבל לא מקשיב, אני מפסיקה מיד. אני אומרת לו שהוא צודק (נותנת לו אישור להרגשות שלו, בלי לקחת את הג'יפה) ומחכה לראות מה יקרה. אני מאוד מקווה שהבנת שאני בכלל לא מתייחסת לתוכן דבריו אלא לאופן ההתנהלות שלו. גם אופן ההתנהלות לפעמים מעבירה מסרים שהם הרבה מעבר לתוכן עצמו. המסר שעבר מהבחור הזה היה משהו כזה: "אני רוצה לזעזע אתכם, רוצה שתרגישו חסרי אונים ע"י כך שאני לא אתן לכם באמת לעזור לי ולא אתן למילים שלכם לחדור אלי ולשנות בכלל משהו. אחרי שתרגישו איך זה מרגיש להיות חסר אונים, אולי תתחילו להבין כמה אני חסר אונים ותתחילו לרחם עלי" זה מה שאני שמעתי. תרגיל "העברה" למתחילים. הוא לא ממש ביקש עזרה אמיתית לבעייתו.
