חוסר אונים
אז הנה מגיע עוד לילה בלי שינה והפעם אני חייבת לאזור אומץ ולספר כאן סוף סוף למה אני לא ישנה בלילות. בתקווה שלמישהו מכם יהיה רעיון, איך בכל זאת מתגברים על זה. אז ככה: לדאבוני, לא מדובר כאן בהפרעות שינה. אני כותבת לדאבוני כי אם זה היה משהו פנימי שלי הייתי פונה לטיפול רפואי או נפשי וזהו. הבעיה היא שאני חסרת אונים מול העובדה שאני לא ישנה רק בגלל ששותפתי לדירה לא ישנה בלילות!!! היא גרה בחדר סמוך לחדר שלי והאור החודר מהחדר שלה לשלי מפריע לי לישון ולא רק זה, היא גם כל שניה יוצאת ונכנסת מהחדר, דבר שמדיר שינה מעיני. ולדבר איתה אני לא יכולה כי מה אגיד לה: שתלך לישון כי אני לא יכולה לישון אחרת? שלא תצא מהחדר כי זה מפריע לי? זה נשמע לי לא הגיוני. אפילו חשבתי לעבור דירה אבל כמה דירות אני יכולה לעבור?, אז שוב אני חסרת אונים ושוב לא יכולה לישון. כן, אתם יכולים לצחוק עליי, חופשי. יושבת לה בחורה בוגרת בת 26 וכמו ילדה קטנה לא מצליחה לישון רק בגלל מישהו אחר. כמו איזה סמרטוט נשלטת ע"י אנשים אחרים. אפשר אולי גם להגיד שזאת החרדה החברתית שלי. וזה די הגיוני. השותפה שלי היא מסוג האנשים שאני הכי פוחדת מהם. דיי!!! נמאס לי!!! ואגב: אם יש כאן מישהו עכשיו, בשעה כזאת, אשמח להכנס לצ´ט ולדבר. הרי לישון אני גם ככה לא אוכל. ואם לא, אני מקווה שלפחות בבוקר אמצא כאן רעיונות, איך פותרים את הבעיה הזאת. זה הכל לבינתיים
אז הנה מגיע עוד לילה בלי שינה והפעם אני חייבת לאזור אומץ ולספר כאן סוף סוף למה אני לא ישנה בלילות. בתקווה שלמישהו מכם יהיה רעיון, איך בכל זאת מתגברים על זה. אז ככה: לדאבוני, לא מדובר כאן בהפרעות שינה. אני כותבת לדאבוני כי אם זה היה משהו פנימי שלי הייתי פונה לטיפול רפואי או נפשי וזהו. הבעיה היא שאני חסרת אונים מול העובדה שאני לא ישנה רק בגלל ששותפתי לדירה לא ישנה בלילות!!! היא גרה בחדר סמוך לחדר שלי והאור החודר מהחדר שלה לשלי מפריע לי לישון ולא רק זה, היא גם כל שניה יוצאת ונכנסת מהחדר, דבר שמדיר שינה מעיני. ולדבר איתה אני לא יכולה כי מה אגיד לה: שתלך לישון כי אני לא יכולה לישון אחרת? שלא תצא מהחדר כי זה מפריע לי? זה נשמע לי לא הגיוני. אפילו חשבתי לעבור דירה אבל כמה דירות אני יכולה לעבור?, אז שוב אני חסרת אונים ושוב לא יכולה לישון. כן, אתם יכולים לצחוק עליי, חופשי. יושבת לה בחורה בוגרת בת 26 וכמו ילדה קטנה לא מצליחה לישון רק בגלל מישהו אחר. כמו איזה סמרטוט נשלטת ע"י אנשים אחרים. אפשר אולי גם להגיד שזאת החרדה החברתית שלי. וזה די הגיוני. השותפה שלי היא מסוג האנשים שאני הכי פוחדת מהם. דיי!!! נמאס לי!!! ואגב: אם יש כאן מישהו עכשיו, בשעה כזאת, אשמח להכנס לצ´ט ולדבר. הרי לישון אני גם ככה לא אוכל. ואם לא, אני מקווה שלפחות בבוקר אמצא כאן רעיונות, איך פותרים את הבעיה הזאת. זה הכל לבינתיים