חוסר בטחון בנהיגה
היי,
את רישיון הנהיגה קיבלתי לפני כשנה וחצי.(על אוט'..עכשיו בן 22 )
שיעורי הנהיגה שלי היו הפכפכיים.זאת אומרת שיעורים היו טובים,וחלקם גרועים(גם בסוף)
אני כן מודה שרוב השיעורים היו לא במצב הכי טוב.
נגיד אפילו שהמורה התייאש ממני ואפילו עשה לי "החלפת שיעור מורה אחר"
עברתי בטסט פנימי השני שלי
את הטסט השני שלי עברתי.
בסתר לבי אני מודה שרק המזל שלי שיחק לטובתי,ונהגתי מצויין
וכולם היו מופתעים מזה שעברתי.כן,גם המורה
אבל אז את ההלם שלי קיבלתי.
מאז קבלת הרישיון שלי אני חסר בטחון בנסיעה עצמית לבדי.
את תקופת המלווה שלי עברתי רק עם אבא שלי זה לא שעכשיו אני יכול להגיד שהנסיעה שלי מושלמת..
יש כמה טעויות נסיעה.דברים קטנים.אבל לא נוראיים
יש לי את החשש הזה לנסוע לבד.לקחת מפתחות ולהוציא את האוטו מהחנייה ופשוט לנסוע.לעשות סיבוב בשכונה!
להגיד "זה לא נורא הרי אני יודע לנסוע לא יקרה לי כלום" קל להגיד,אבל בזמן אמת קשה לי לעשות את זה.כל הזמן אני רק דוחה את זה
עד עכשיו אני נוסע רק איתו (כבר כמעט שנה)
האוטו שלנו הוא אוטו משפחתי די גדול,מה שלדעתי מקשה עליי לתפעל אותו,
האם זה נכון לקנות כרגע אוטו קטן "קומפקטי" שיהיה נוח ושכן אני אוכל להרגיש בו "בבית" מה שאין לי אותו עכשיו באוטו המשפחתי?
אני מאוד זקוק לאוטו פרטי,לדעתי זה כן יחזק לי את הבטחון ואת ההרגשה העצמית,אולי זה כן יזרוק לי עצם ולא תהיה לי ברירה.מה דעתכם?
ועוד שאלה
אני אוכל לקבל חיזוקי שיעורי נהיגה ממורה נהיגה(אחר) באוטו שלו (או באוטו שאקנה לעצמי)?
מה עליי לומר לו?
מה דעתכם?
שבוע טוב!
היי,
את רישיון הנהיגה קיבלתי לפני כשנה וחצי.(על אוט'..עכשיו בן 22 )
שיעורי הנהיגה שלי היו הפכפכיים.זאת אומרת שיעורים היו טובים,וחלקם גרועים(גם בסוף)
אני כן מודה שרוב השיעורים היו לא במצב הכי טוב.
נגיד אפילו שהמורה התייאש ממני ואפילו עשה לי "החלפת שיעור מורה אחר"
עברתי בטסט פנימי השני שלי
את הטסט השני שלי עברתי.
בסתר לבי אני מודה שרק המזל שלי שיחק לטובתי,ונהגתי מצויין
וכולם היו מופתעים מזה שעברתי.כן,גם המורה
אבל אז את ההלם שלי קיבלתי.
מאז קבלת הרישיון שלי אני חסר בטחון בנסיעה עצמית לבדי.
את תקופת המלווה שלי עברתי רק עם אבא שלי זה לא שעכשיו אני יכול להגיד שהנסיעה שלי מושלמת..
יש כמה טעויות נסיעה.דברים קטנים.אבל לא נוראיים
יש לי את החשש הזה לנסוע לבד.לקחת מפתחות ולהוציא את האוטו מהחנייה ופשוט לנסוע.לעשות סיבוב בשכונה!
להגיד "זה לא נורא הרי אני יודע לנסוע לא יקרה לי כלום" קל להגיד,אבל בזמן אמת קשה לי לעשות את זה.כל הזמן אני רק דוחה את זה
עד עכשיו אני נוסע רק איתו (כבר כמעט שנה)
האוטו שלנו הוא אוטו משפחתי די גדול,מה שלדעתי מקשה עליי לתפעל אותו,
האם זה נכון לקנות כרגע אוטו קטן "קומפקטי" שיהיה נוח ושכן אני אוכל להרגיש בו "בבית" מה שאין לי אותו עכשיו באוטו המשפחתי?
אני מאוד זקוק לאוטו פרטי,לדעתי זה כן יחזק לי את הבטחון ואת ההרגשה העצמית,אולי זה כן יזרוק לי עצם ולא תהיה לי ברירה.מה דעתכם?
ועוד שאלה
אני אוכל לקבל חיזוקי שיעורי נהיגה ממורה נהיגה(אחר) באוטו שלו (או באוטו שאקנה לעצמי)?
מה עליי לומר לו?
מה דעתכם?
שבוע טוב!
