חוסר ביטחון לא ברור
היי מה נשמע? המון קורה בזמן האחרון. בעצם בחצי שנה האחרונה. אפשר לומר בוודאות שהכל לטובה.
החיים שלי השתנו, אנשים חדשים נכנסו לחיים שלי, חברים חדשים.
יש חברים שיותר קל לי להפתח איתם לעומת חברה טובה שמאוד קשה לי להפתח איתה. ביום שישי הייתי אצלה וביליתי איתה ועם חבר שלה.
היה מאוד כייף, אך הם טענו שאני לא מדברת הרבה. באיזו שלב, נשבר הקרח ודווקא חבר שלה שבר אותו. הוא הצליח לגרום לי לדבר והשיחה זרמה מאוד טוב בינינו.
אני מאוד אוהבת את החברים החדשים שלי. אך אני חסרת ביטחון ובמיוחד עם החברה הזאת-יכול להיות שבאיזה מקום היא מזכירה לי חברה טובה מהעבר שלי ומאחר שאני יודעת שאני רוצה איתה קשר מאוד טוב אני פוחדת לפתח תלותיות בה. אני פוחדת מאוד וזה טיפשי. מאחר ועם אנשים אחרים שאני לא חושבת על זה אז אני יותר חופשייה. אני שונאת את החוסר ביטחון הזה, את הפחד.
כן, אני מאוד פוחדת. אני מאוד חרדתית שאני יום אחד שוב יאבד את כל החברים החדשים שרכשתי. למה זה מעסיק אותי כל פעם מחדש? אולי בגלל שנפלתי חזק לפני כן?. הרי, תמיד אומרים לי שלא משנה מה היה בעבר מה שחשוב זה ההווה. אני לא מבינה למה אני לא מצליחה להפנים זאת. יש אנשים שאוהבים אותי, שמתעניינים בי ואני פוחדת להרים להם טלפון כי אני פוחדת להציק להם.
אני פוחדת לפתח תלות באנשים. אני רוצה להאמין בעצמי, אני רוצה להפסיק לחשוב את המחשבות השליליות האלו.
מה לעזאזל יש לי?.
אני מאוד רוצה להוקיר ולהעריך את החברים שלי ולהנות איתם אבל אני רוצה שהפחדים יפסיקו לחסום אותי.
היי מה נשמע? המון קורה בזמן האחרון. בעצם בחצי שנה האחרונה. אפשר לומר בוודאות שהכל לטובה.
החיים שלי השתנו, אנשים חדשים נכנסו לחיים שלי, חברים חדשים.
יש חברים שיותר קל לי להפתח איתם לעומת חברה טובה שמאוד קשה לי להפתח איתה. ביום שישי הייתי אצלה וביליתי איתה ועם חבר שלה.
היה מאוד כייף, אך הם טענו שאני לא מדברת הרבה. באיזו שלב, נשבר הקרח ודווקא חבר שלה שבר אותו. הוא הצליח לגרום לי לדבר והשיחה זרמה מאוד טוב בינינו.
אני מאוד אוהבת את החברים החדשים שלי. אך אני חסרת ביטחון ובמיוחד עם החברה הזאת-יכול להיות שבאיזה מקום היא מזכירה לי חברה טובה מהעבר שלי ומאחר שאני יודעת שאני רוצה איתה קשר מאוד טוב אני פוחדת לפתח תלותיות בה. אני פוחדת מאוד וזה טיפשי. מאחר ועם אנשים אחרים שאני לא חושבת על זה אז אני יותר חופשייה. אני שונאת את החוסר ביטחון הזה, את הפחד.
כן, אני מאוד פוחדת. אני מאוד חרדתית שאני יום אחד שוב יאבד את כל החברים החדשים שרכשתי. למה זה מעסיק אותי כל פעם מחדש? אולי בגלל שנפלתי חזק לפני כן?. הרי, תמיד אומרים לי שלא משנה מה היה בעבר מה שחשוב זה ההווה. אני לא מבינה למה אני לא מצליחה להפנים זאת. יש אנשים שאוהבים אותי, שמתעניינים בי ואני פוחדת להרים להם טלפון כי אני פוחדת להציק להם.
אני פוחדת לפתח תלות באנשים. אני רוצה להאמין בעצמי, אני רוצה להפסיק לחשוב את המחשבות השליליות האלו.
מה לעזאזל יש לי?.
אני מאוד רוצה להוקיר ולהעריך את החברים שלי ולהנות איתם אבל אני רוצה שהפחדים יפסיקו לחסום אותי.
