Scarborough Fair7
New member
חוסר הניסיון שלי.
תמיד הייתי ביישנית וחסרת ביטחון. זה התחיל כשהייתי קטנה היה לי קשה להביע את עצמי עם אנשים שלא הרגשתי בנוח איתם ותמיד התקשתי לדבר בחברת רבים. בבית הספר הייתי מדברת רק עם חברות. כשהגעתי לתיכון הכל השתנה. הרגשתי מצויין מבחינת המראה החיצוני שלי, הייתי הרבה פחות ביישנית וכבר היו לי די הרבה חברות והייתי יוצאת איתן לא מעט. הרבה בנים היו מתחילים איתי ואני סירבתי לרובם. תמיד נמשכתי דווקא למוזרים ולחנונים. עד שיום אחד באמת נפלתי על חנון והיה לי קראש רציני עליו. אני וחברה שלי באותה תקופה היינו הולכות אליו מדי פעם. יום אחד ישבנו אצלו בחדר והוא נגע בי בטעות (או שלא) במקום מסויים. חברה שלי צחקה ואמרה לי "נהנית נכון?" אני הייתי בעיקר מובכת ולא הבנתי מה קרה. אחר כך היו עוד כמה מפגשים מיניים ביננו. בעצם היינו "יזיזים" רק בלי הסקס.. עשינו דברים אחרים והאמת שבכלל לא נהנתי. חוץ מזה לא היה ביננו שום קשר כלשהו. יום אחד נכנסתי לכיתה והרגשתי שחברים שלו מסתכלים עליי ומחייכים. זה היה יום אחרי מפגש די מזעזע איתו. ישבתי בכיתה והרגשתי שצוחקים עליי מאחוריי הגב ואני קיבלתי התקף חרדה, נהייתי אדומה ורציתי לקבור את עצמי... פשוט ישבתי משותקת. היה לי קשה כשהבנתי שההתנהגות הזאת נבעה מחוסר ביטחון וחוסר הערכה עצמית.
למרות שהביטחון שלי קצת עלה בתיכון עדיין הרגשתי בתוכי שאני אותה הילדה הביישנית והלא מקובלת שרק רוצה שיאהבו אותה ויעריכו אותה.. אבל אם אני לא הערכתי את עצמי אז איך אחרים יעריכו אותי?
חוסר הביטחון שוב נמשך ותמיד נפלתי על גברים לא רציניים שרצו ממני דווקא דבר אחד. גם בצבא היה בחור אחד שהיינו צוחקים ומדברים מדי פעם. יום אחד קבענו להיפגש מחוץ לבסיס והוא ממש הטריד אותי מינית. ישבנו על ספסל ברחוב די חשוך ומבודד. הוא רצה שאני אבוא אליו הבייתה והייתי בטוחה שאם הייתי באה הוא היה אונס אותי ולכן סירבתי. הוא היה ממש אגרסיבי. גם בבסיס הוא ניסה לנשק אותי ליד אנשים אחרים. זה היה ממש מביך. לא סיפרתי את זה לאף אחד עד היום. זה מקרה שאני מעדיפה להדחיק.
זה כל הניסיון המיני שהיה לי עד לפני שנתיים בערך.
היה לי קשה לסמוך על גברים ודי פחדתי ששוב ירצו אותי רק בשביל דבר אחד.
לצערי הגבר שהכרתי לפני שנתיים גם רצה רק קשר מיני. בהתחלה הוא טען שהיו לו רגשות אליי אך הוא לא רצה קשר רציני (כנראה לא איתי). במקרה הזה זה נמשך די הרבה זמן כי נהנתי מאד מהקשר המיני איתו והרגשתי מכורה אליו בצורה קצת אובססיבית. זה נבע מחוסר ביטחון וערך עצמי ירוד שהרגשתי באותה תקופה ולכן ההתנהגות שלי גם הייתה די מוזרה.
התחלתי להאמין שחוסר הניסיון די דפק אותי ועם השנים זה רק נהיה יותר גרוע. היו לי עוד שני קשרים מאד קצרים ולא משמעותיים.
עכשיו אני יכולה סוף סוף לנשום לרווחה. הכרתי מישהו שבאמת אוהב אותי ולא רוצה ממני רק קשר מיני. זו הרגשה שאף פעם לא הרגשתי קודם ואני מרגישה שהקשר הזה מעצב אותי מחדש. לפני הקשר הזה תמיד הרגשתי ילדה קטנה שעוד לא התבגרה. רק עכשיו אני מרגישה שאולי אני קצת מתבגרת.
לכן כתבתי את הסיפור שלי. אולי זה ייתן תקווה למישהו/י פה. אני עוד חודשיים בת 30 ורק עכשיו אני חווה לראשונה בחיי קשר רציני אמיתי. רק שתדעו שאף פעם לא מאוחר מדי.
תמיד הייתי ביישנית וחסרת ביטחון. זה התחיל כשהייתי קטנה היה לי קשה להביע את עצמי עם אנשים שלא הרגשתי בנוח איתם ותמיד התקשתי לדבר בחברת רבים. בבית הספר הייתי מדברת רק עם חברות. כשהגעתי לתיכון הכל השתנה. הרגשתי מצויין מבחינת המראה החיצוני שלי, הייתי הרבה פחות ביישנית וכבר היו לי די הרבה חברות והייתי יוצאת איתן לא מעט. הרבה בנים היו מתחילים איתי ואני סירבתי לרובם. תמיד נמשכתי דווקא למוזרים ולחנונים. עד שיום אחד באמת נפלתי על חנון והיה לי קראש רציני עליו. אני וחברה שלי באותה תקופה היינו הולכות אליו מדי פעם. יום אחד ישבנו אצלו בחדר והוא נגע בי בטעות (או שלא) במקום מסויים. חברה שלי צחקה ואמרה לי "נהנית נכון?" אני הייתי בעיקר מובכת ולא הבנתי מה קרה. אחר כך היו עוד כמה מפגשים מיניים ביננו. בעצם היינו "יזיזים" רק בלי הסקס.. עשינו דברים אחרים והאמת שבכלל לא נהנתי. חוץ מזה לא היה ביננו שום קשר כלשהו. יום אחד נכנסתי לכיתה והרגשתי שחברים שלו מסתכלים עליי ומחייכים. זה היה יום אחרי מפגש די מזעזע איתו. ישבתי בכיתה והרגשתי שצוחקים עליי מאחוריי הגב ואני קיבלתי התקף חרדה, נהייתי אדומה ורציתי לקבור את עצמי... פשוט ישבתי משותקת. היה לי קשה כשהבנתי שההתנהגות הזאת נבעה מחוסר ביטחון וחוסר הערכה עצמית.
למרות שהביטחון שלי קצת עלה בתיכון עדיין הרגשתי בתוכי שאני אותה הילדה הביישנית והלא מקובלת שרק רוצה שיאהבו אותה ויעריכו אותה.. אבל אם אני לא הערכתי את עצמי אז איך אחרים יעריכו אותי?
חוסר הביטחון שוב נמשך ותמיד נפלתי על גברים לא רציניים שרצו ממני דווקא דבר אחד. גם בצבא היה בחור אחד שהיינו צוחקים ומדברים מדי פעם. יום אחד קבענו להיפגש מחוץ לבסיס והוא ממש הטריד אותי מינית. ישבנו על ספסל ברחוב די חשוך ומבודד. הוא רצה שאני אבוא אליו הבייתה והייתי בטוחה שאם הייתי באה הוא היה אונס אותי ולכן סירבתי. הוא היה ממש אגרסיבי. גם בבסיס הוא ניסה לנשק אותי ליד אנשים אחרים. זה היה ממש מביך. לא סיפרתי את זה לאף אחד עד היום. זה מקרה שאני מעדיפה להדחיק.
זה כל הניסיון המיני שהיה לי עד לפני שנתיים בערך.
היה לי קשה לסמוך על גברים ודי פחדתי ששוב ירצו אותי רק בשביל דבר אחד.
לצערי הגבר שהכרתי לפני שנתיים גם רצה רק קשר מיני. בהתחלה הוא טען שהיו לו רגשות אליי אך הוא לא רצה קשר רציני (כנראה לא איתי). במקרה הזה זה נמשך די הרבה זמן כי נהנתי מאד מהקשר המיני איתו והרגשתי מכורה אליו בצורה קצת אובססיבית. זה נבע מחוסר ביטחון וערך עצמי ירוד שהרגשתי באותה תקופה ולכן ההתנהגות שלי גם הייתה די מוזרה.
התחלתי להאמין שחוסר הניסיון די דפק אותי ועם השנים זה רק נהיה יותר גרוע. היו לי עוד שני קשרים מאד קצרים ולא משמעותיים.
עכשיו אני יכולה סוף סוף לנשום לרווחה. הכרתי מישהו שבאמת אוהב אותי ולא רוצה ממני רק קשר מיני. זו הרגשה שאף פעם לא הרגשתי קודם ואני מרגישה שהקשר הזה מעצב אותי מחדש. לפני הקשר הזה תמיד הרגשתי ילדה קטנה שעוד לא התבגרה. רק עכשיו אני מרגישה שאולי אני קצת מתבגרת.
לכן כתבתי את הסיפור שלי. אולי זה ייתן תקווה למישהו/י פה. אני עוד חודשיים בת 30 ורק עכשיו אני חווה לראשונה בחיי קשר רציני אמיתי. רק שתדעו שאף פעם לא מאוחר מדי.
