לא היה משהו שונה לגמרי. זריקות רגילות לפני שאיבה, תמיכה רגילה אחרי, נרות, כדורים וכו', (המוח שלי נעלם בהריון, לא מצליחה להזכר בשמות של התרופות). זה היה הפרוטוקול השלישי עם קלקסן והזרקתי עד סוף ההריון, (האמת עדיין מזריקה, יש לי עוד שבועיים) כי גילינו שיש לי איזושהי בעיית קרישה. החלפתי רופא לרופאה די בהתחלה ונשארתי אצלה עד ההצלחה, (ד"ר שלוש המדהימה, מקבלת במאוחדת). הפרוטוקול המנצח היה הנסיון הראשון אחרי הסגר הראשון שלפניו היה לי הריון כימי אז אני חושבת שהכול ביחד הביא את היצור הזה לחיים. לא היה משהו מיוחד או שונה או חדש משאר הפעמים. כמו כן נעזרתי במדקרת פעם-פעמיים בשבוע לפני ואחרי שאיבה/החזרה.