רעיונות לא חסר, צריך רק לדעת לדוג
אתה מוקף ברעיונות, אתה אולי פשוט לא מודע לזה. אבל מצד שני, זה לא מחייב שתוכל להשתמש בהם, או להשתמש בהם טוב. כפי שיולי גאמה אמרה, כתיבה דורשת השקעה, המון השקעה. נסיונות חוזרים ונשנים. אתה צריך לכתוב, לכתוב עוד, וכשנדמה לך שאתה לא יכול עוד, לכתוב עוד קצת. אל תגביל את עצמך, תכתוב על הכל, תתנסה, אולי פרוזה (סיפורת) לא מתאים לך, נסה ליריקה (שירה). תנסה לעשות חלק מהתרגילים שהועלו בפורום (אני חושב שהם מופעים בקישורים או במאמרים של הפורום). תנסה סתם, לתעד דברים שקרו לך, סצנות, לתאר דברים שאתה רואה, לרשום חלומות (מה שאתה זוכר מהם). בנוגע לרעיונות... רעיונות הם בעיה סבוכה. בשום שלב הם לא נעשים קלים יותר, למעשה, הם רק נעשים קשים יותר. נחלק לרגע רעיונות לשני סוגים, עלילה וסיפורי. רעיון סיפורי הוא הרעיון שעליו את מתשתית את הסיפור. הוא יכול להיות פסיכי, נגיד: "מה אם מישהו הוא הבת של עצמו שיגדל כתב ילד את עצמו, יהפוך לזכר לאחר הלידה ויחזור אחורה הזמן לחטוף את עצמו מבית החולים" (אתם המתים החיים/ רוברט א. היינלין). הוא גם יכול להיות יום יומי, יחסית, נגיד: "איך אדם מסתגל לתרבות שונה" (גר בארץ נוכריה/ רוברט א. היינלין). בכוונה השתמשתי בדברים של היינלין כדי להראות שאותו אדם יכול להביא שני דברים מאוד שונים, זה הכל עניין של לתפוס את הרעיון. סטיבן קינג אוהב לספר איך הוא קיבל רעיון לסיפור (זה היה לפני עשור כמעט), כשהוא הוא חנה בתחנת דלק, הלך לנחל מאחורה להשתין, וכמעט נפל למותו. הרעיון, ד"א, עוסק בשני שוטרים שמוצאים מכונית שהושארה בתחנת דלק ע"י חייזר. בגדול, בהקשר של רעיון סיפרותי, הענין הוא בעיקר לקשר דבר אחד לשני, או פשוט לעבד משהו אחד ולבנות סביבו. למצוא משהו סביבך שיקפיץ לך רעיון או לחשוב על "מה אם" שמעניין אותך ולצמוח משם. אתה לא צריך לפחוד להשתמש ברעיונות של אחרים אם אתה חושב שתוכל לעשות איתם משהו יותר טוב. לדוגמא, נניח שקראת את "המשחק של אנדר" (ואני מקווה שקראת) ואתה חושב על הרעיון, נגיד של, בית הספר, ועובר לך בראש רעיון על איך אתה היית עושה את זה, ו שאתה חושב שהיה אפשר לעשות את זה אחרת, לך על זה. אני נוטה להאמין שזה מה שעבר לטוביאס באקל כשהוא כתב את כל ילדיה נלחמו. רק אנא, שני ספרים שלא צריך או רצוי לנסות זאת עליהם הם התנך ושר הטבעות, חוס עליהם, הם סבלו די מנסיונות שכאלו. אפשר גם ללכת אחרת, להתחיל לכתוב מאיזו שורה ולפתח הלאה, אני כרגע עובד על סיפור כזה שהתחיל משורה שנתקעה לי בראש: "מי האידיוט שחשב שמנות קרב צה"ליות הן אוכל ראוי בחלל או כלל." המשפט עצמו שונה קצת ומשם המשכתי את הסיפור, אם כי לא ברור לי אם אסיים אותו. זאת שיטה לא נוח ממש ועדיף לא להשתמש בה אלא אם יש לך גם רעיון טוב להמשך. מה שמביא אותנו לרעיונות עלילתיים. רעיון עלילתי הוא רעיון לאיך הסיפור יזרום מנקודה א' (ההתחלה) לנקודה ב' (הסוף) ואיך הוא יתעקל בדרך. הוא לא צריך להיות הכי מפורט, למרות שיש אנשים שעושים זאת (עד הרמה של: "כשהם יקימו יחסי מין בפעם השניה אדגיש את זה שהוא ממולל את שדיה"). לוא דווקא צריך לכתוב תסריט, פשוט צריך רעיון כללי של מה שאתה רוצה שיקרה בסיפור, לדוגמא: 1. הגיבור עובר מבחן 2. הגיבור נשלח למקום רחוק 3. יש מלחמה גדולה 4. אביו של הגיבור מת 5. הגיבור ואימו מצטרפים לשבט נוודים ללא חת 6. הגיבור הופך למנהיגם 7. הם יוצאים למלחמה ברוצחי אביו ועוזריהם 8. הם מנצחים 9. הגיבור הופך למלך על כל הארץ (זאת, לצורך הפרוטוקול, התקציר העלילה של "חולית" מאת פרנק הרברט) או, מצד שני, אתה יכול להתיחס לדמויות שלך כאנשים חיים, ולתת להם להתרוצץ חופשי בדימיונך, ולראות פשוט מה הם יעשו, יגיבו ויתנהגו. יש כאלו שעדיף להם השיטה הראשונה, ויש כאלו שעדיף להם השניה, נסה את שתיהן, ונסה לשלב בניהן וראה מה עוזר לך. ואל תדאג, בסופו של דבר, אם תשקיע די, תראה גמול. הסיפור שלך יבוא אל סופו בשלום, ואולי בפעם הבאה זה יהיה קל יותר.
נ.ב לביקורת בונה כדי לנסות לתתאת היצירות לקריאה גם מחוץ לחוג הקרוב. אנשים זרים נוטים להיות יותר אוביקטיביים ולא מתביישים לתת ביקורת בונה.