yellowshirt
New member
חוסר נוחות ופחד מהלא נודע
שלום לכל החברים, התוודעתי לפורום לא מזמן, די התפלאתי שיש עוד כמוני.
הייתי רוצה את חוות דעתכם.
אני בן 33 עובד רוב היום וגר ליד ההורים, דבר שלא בדיוק מוסיף נקודות לזכותי. יצאתי עם חברה טובה לעבודה, שגם היא ללא ניסיון, שבהן היו מעט מזמוזים. לצערי לאחר כמה ניסיונות החליטה שזה לא זה ועכשיו הקשר בינינו נהרס.
הבעיה שלי שעל מנת להיפתח ולהיות באמת אני, אני צריך להרגיש בנוח. עכשיו נרדמתי ללאבמי, כי נמאס לי להיות לבד ואין לי דרך אחרת להכיר, הבעיה שאני נבעת מעצם הפנייה, לא הצלחתי להביא את עצמי לשלוח הודעות וכן כאשר פנו אלי בקושי הצלחתי להתכתב איתן, זה דרש ממני המון כוחות לעשות זאת. אני כל הזמן מפחד מהרגעים האינטימיים שאצטרך להגיע אליהם, הפחד משתלט שבכלל אצטרך להחזיק איתן ידיים ובכלל מחוות אחרות שכאלה. כל הזמן חושב מה יהיה בעתיד, מגורים, ילדים, בילוי משותף וזה עוד לפני שדיברתי איתה פעם אחת.
שלום לכל החברים, התוודעתי לפורום לא מזמן, די התפלאתי שיש עוד כמוני.
הייתי רוצה את חוות דעתכם.
אני בן 33 עובד רוב היום וגר ליד ההורים, דבר שלא בדיוק מוסיף נקודות לזכותי. יצאתי עם חברה טובה לעבודה, שגם היא ללא ניסיון, שבהן היו מעט מזמוזים. לצערי לאחר כמה ניסיונות החליטה שזה לא זה ועכשיו הקשר בינינו נהרס.
הבעיה שלי שעל מנת להיפתח ולהיות באמת אני, אני צריך להרגיש בנוח. עכשיו נרדמתי ללאבמי, כי נמאס לי להיות לבד ואין לי דרך אחרת להכיר, הבעיה שאני נבעת מעצם הפנייה, לא הצלחתי להביא את עצמי לשלוח הודעות וכן כאשר פנו אלי בקושי הצלחתי להתכתב איתן, זה דרש ממני המון כוחות לעשות זאת. אני כל הזמן מפחד מהרגעים האינטימיים שאצטרך להגיע אליהם, הפחד משתלט שבכלל אצטרך להחזיק איתן ידיים ובכלל מחוות אחרות שכאלה. כל הזמן חושב מה יהיה בעתיד, מגורים, ילדים, בילוי משותף וזה עוד לפני שדיברתי איתה פעם אחת.