סרבנות מקלחת
משהמשה, נושא כאוב, אבל קיים אצל חולים רבים. אצלנו הבעיה לא היתה חימום, מים חמים או כל ענין טכני אחר. היו שני גורמים: 1. היה לה קשה להסתדר לבד. הוספנו ידיות תמיכה לקירות וכיסא מפלסטיק שאיפשר לה רחצה בישיבה, וזה עדין לא הספיק. האפשרות להעזר על ידי העובדת הזרה לא התקבלה, אימא טענה שהיא לא זקוקה לעזרה. אז נעזרנו במעון היום שלה - שם רוחצים וחופפים אותה פעמיים בשבוע. זה לא מספיק - אבל יותר טוב מכלום. 2. איבוד שליטה על סדר היום. הרבה פעמים טענה בביטחון גמור(ונראה לי שבאמת האמינה בכך) שכבר התרחצה. ולך תיתווכח !! כיום, כשמצבה התדרדר ויכולת הההתנגדות שלה פחותה - אבא שלי והמטפלת פשוט כופים עליה להתקלח. בדרך כלל היא משלימה ומוותרת. אם מתנגדת מאוד - מוותרים לה (הפעמיים בשבוע במועדון מתקתקים קבוע). מזה תבין שקשה מאוד לייעץ. מה שכן - וודאו שהמקלחת אכן נוחה (חימום, מעקה להאחז בו, כיסא, שטיח מסיבי למניעת התחלקות וכו'). חוץ מזה ייתכן שצריך להכריח. החליטו על כמות מקלחות שהן "מסט" - אולי פעם ביומיים או שלושה מספיק.(תלוי גם מה מצב ההגיינה שלה). סך הכל הם מבלים את רוב יומם בבית, לא מזיעים, לא עוסקים בעבודות מלוכלכות, ושווה אולי לוותר קצת על מקלחות ולחסוך קרב יומיומי. (כפי שתמיד נכתב כאן - הברירות הן לא בין פתרון טוב לרע, אלא למצוא את הפחות גרוע...) בהצלחה
