אנונימית19941
New member
חוסר שליטה ,אובססיה
אין לי שום שליטה על החיים שלי
פיתחתי אובססיה קשה לאקס שלי שהוא בעצמו בן אדם לא תקין בעליל, אמור להיות לי כ"כככ קל להתנתק ממנו לא לרצות לדבר איתו
כל הדברים שעברתי בגללו , כל השקרים שספגתי ,בגידות ,הוא בכלל לא אהב אותי רק ניסה לנצל אותי , מירר לי את החיים תקופה ארוכה ובכל זאת אני לא מסוגלת לשחרר... כמה דפוקה אפשר להיות חסרת עמוד שדרה, פיתחתי אליו תלות רגשית עמוקה ואני סובלת , היתה תקופה קצרה דווקא אחרי שנפרדנו שהפכתי חשובה בעיניו ,היה אכפת לו , וגם את זה הרסתי עם האובססיה, רגשות אמבוולנטים קשים ונוירוטיות בלתי אפשרית עד שעכשיו כבר נמאס לו לגמרי ובצדק ,וברור שטוב שכך אבל קשה לי ככ ,אני צריכה אותו , קשה בלעדיו קשה לי לא לדעת מה עובר עליו איך עובר עליו..
הוא הקשר ובעצם הכל הזוגי הראשון שלי , הכרתי אותו לפני שנתיים והיום אני בת 23 מפחדת שהוא דפק אותי לחלוטין גם לאולי קשרים עתידיים אם יהיו , תמיד היה לי בטחון עצמי ברצפה ,דימוי עצמי נמוך ובנוסף אבא ז"ל שלא בדיוק היה חי בבית אפילו שההורים לא היו גרושים , אח גדול פסיכי שמירר לי ולאחיות שלי את הילדות וגם עכשיו הוא בלתי נסבל
אני רוצה לעוף מפה לא רוצה להתחיל ללמוד שנה הבאה וסוגשל נרשמתי בכוח למקצוע שאני אפילו לא יודעת אם אני רוצה ללמוד או אם הוא מעניין אותי
הייתי בחול במקום מושלם אבל זה היה עם האקס (שבתכלס הרס שם הכל ,שיקר סכסך והיה איתי מתוך אינטרס) הוא הרס שם הכל אבל מצד שני חוויתי איתו דברים שאני לא יודעת אם יהיה לי את הבטחון לעשות עם אחרים עם המשפחה שם ...
כל אחד שאינ אתייעץ איתו במשפחה יהיה לו את האינטרס שלו לתשובה, פעם הייתי מתייעצת עם האקס וגם לו היה את האינטרס שלו בתשובה..
אני רק רוצה להעלם לשכוח הכל להיות חייכנית ושמחה כמו שהייתי פעם . לא משנה כמה מחורבנים היו החיים שלי תמיד ידעתי לשים חיוך על הפנים לצחוק מכל שטות , הייתי הנסיכה של אמא שלי ,והתקלקלתי והפכתי לבנאדם עצוב ממורמר,חסר סבלנות הכל מאז שהכרתי תחתיכת אפס הזה שדפק לי תחיים
אין לי שום שליטה על החיים שלי
פיתחתי אובססיה קשה לאקס שלי שהוא בעצמו בן אדם לא תקין בעליל, אמור להיות לי כ"כככ קל להתנתק ממנו לא לרצות לדבר איתו
כל הדברים שעברתי בגללו , כל השקרים שספגתי ,בגידות ,הוא בכלל לא אהב אותי רק ניסה לנצל אותי , מירר לי את החיים תקופה ארוכה ובכל זאת אני לא מסוגלת לשחרר... כמה דפוקה אפשר להיות חסרת עמוד שדרה, פיתחתי אליו תלות רגשית עמוקה ואני סובלת , היתה תקופה קצרה דווקא אחרי שנפרדנו שהפכתי חשובה בעיניו ,היה אכפת לו , וגם את זה הרסתי עם האובססיה, רגשות אמבוולנטים קשים ונוירוטיות בלתי אפשרית עד שעכשיו כבר נמאס לו לגמרי ובצדק ,וברור שטוב שכך אבל קשה לי ככ ,אני צריכה אותו , קשה בלעדיו קשה לי לא לדעת מה עובר עליו איך עובר עליו..
הוא הקשר ובעצם הכל הזוגי הראשון שלי , הכרתי אותו לפני שנתיים והיום אני בת 23 מפחדת שהוא דפק אותי לחלוטין גם לאולי קשרים עתידיים אם יהיו , תמיד היה לי בטחון עצמי ברצפה ,דימוי עצמי נמוך ובנוסף אבא ז"ל שלא בדיוק היה חי בבית אפילו שההורים לא היו גרושים , אח גדול פסיכי שמירר לי ולאחיות שלי את הילדות וגם עכשיו הוא בלתי נסבל
אני רוצה לעוף מפה לא רוצה להתחיל ללמוד שנה הבאה וסוגשל נרשמתי בכוח למקצוע שאני אפילו לא יודעת אם אני רוצה ללמוד או אם הוא מעניין אותי
הייתי בחול במקום מושלם אבל זה היה עם האקס (שבתכלס הרס שם הכל ,שיקר סכסך והיה איתי מתוך אינטרס) הוא הרס שם הכל אבל מצד שני חוויתי איתו דברים שאני לא יודעת אם יהיה לי את הבטחון לעשות עם אחרים עם המשפחה שם ...
כל אחד שאינ אתייעץ איתו במשפחה יהיה לו את האינטרס שלו לתשובה, פעם הייתי מתייעצת עם האקס וגם לו היה את האינטרס שלו בתשובה..
אני רק רוצה להעלם לשכוח הכל להיות חייכנית ושמחה כמו שהייתי פעם . לא משנה כמה מחורבנים היו החיים שלי תמיד ידעתי לשים חיוך על הפנים לצחוק מכל שטות , הייתי הנסיכה של אמא שלי ,והתקלקלתי והפכתי לבנאדם עצוב ממורמר,חסר סבלנות הכל מאז שהכרתי תחתיכת אפס הזה שדפק לי תחיים
