חוסר שקיפות זוגית

חוסר שקיפות זוגית

נרשמתי לכאן מזמן, סיפרתי שנישאתי בגיל 24 לגבר גרוש + ילדה בת 3 , היום אני בת ארבעים וחמש, ואותה ילדה בת עשרים ושש + שלושה ילדים, עד כאן הכל סביר.
במהלך השנים, בעלי היה משלם מזונות, ובנוסף נותן לביתו כסף כיס, זה באמת בסדר, אבל כל זמן שזה נעשה מאחורי גבי, וללא שום שקיפות זה הטריד אותי, עד כאן גם הכל בסדר.
השנים חלפו ועברו, הילדה גדלה, ואיתן מן הסתם גם הסכומים,_
(עשרות אלפי שקלים) והכל ללא ידיעתי, אני מגלה את זה במקרה, דרך הודעות בפלאפון.
אני רוצה שיהיה ברור , אין לי שום זכות לומר לו לא נלתת, אבל יש לי זכות לבקש שיספר לי, מלבד העובדה, שהוא והבת שלו, הם מעין קנונייה ושומרי סוד , דבר שמגעיל אותי בעליל.
מיותר לציין שזה מעכיר את היחסים שלי עם בן זוגי, עם ביתו , ועם הילדים שלה.
השבת הזמנתי אותם לשבת (אציין שהם חרדים, וההכנות טיפה יותר מורכבות), טרחתי ועמלתי, ובישלתי ומה לא, והכרת הטוב של בעלי היתה, ששוב הוא העביר לה סכום ללא ידיעתי
אחלה נכון?????????
מה לעזזל אני עושה עם המצב ביש הזה?
עזרה בבקשה...
 
את טועה!

הנושא הכלכלי בבית הוא בהחלט עניינך. אלא אם חתמתם על הסכם המציין משהו אחר, מחצית מכל הכנסותיו של בן-זוגך ב- 21 השנים האחרונות, כולל זכויות פנסיה, נכסי קריירה ועוד, שייכים לך (ולהיפך, כמובן). לכן זכותך להיות שותפה לאופן השימוש בכספים הללו.
חסרים כמה פרטים - האם גם את מכיניסה כסף לחשבון המשפחתי? האם יש לכם ילדים משותפים, ואם כן - האם גם הם מקבלים כספים מאבא שלהם עפ"י צרכיהם? וכיצד בעלך מגיב כשאת משתפת אותו ברגשותייך?
נראה לי שמה שהכי מפריע לך זה לאו דוקא הכסף, אלא תחושתך שיש להם קשר שאת לא חלק ממנו. לצערי אני יכולה להעיד שזה לא קשור דוקא למשפחה מורכבת, אלא לדינמיקה המשפחתית הנבנית לאורך שנים, וזה מצב שנפוץ גם במשפחות "רגילות", ורק מתעצם במשפחה המורכבת. ואם הבת, שיש לה כיום בן-זוג משלה, עדיין בוחרת לנהל קשר ריגשי שכזה עם אבא שלה, כנראה שאין כאן הרבה תקוה לשינוי.
 
לא ברור מה ביש במצב ?

נשמע שבן הזוג מעניק לבתו בשמחה, אבל לא משתף אותך,
כי לבטח יקבל תגובה צוננת ביותר ממך ("זה לא ענייני אבל !!!!)...
אפשר היה לנסח את הדברים (בעיקר בראשך) כך, למשל: "יש לי בן זוג נדיב ביותר, הוא דואג לבתו לכל מחסורה, גם אחרי גירושיו...
היא הקימה משפחה חרדית, והם נזקקים ליותר עזרה מהרגיל..
בשבת, למשל, לא רק שארחנו אותם, אלא הם גם קיבלו מאיתנו
סכום יפה כצידה לשבוע הבא... אמנם הטרחה היתה רבה, אבל ניכר שיצאו
מאיתנו שבעים (תרתי משמע)....
במקום זאת, את עוקבת בעין צרה ומרגלת בכל דרך אחרי בעלך.
דרך אגב - מתן עזרה מההורים לילדים גם בהתבגרותם המאוחרת,
מאוד מקובלת בהרבה משפחות.

ובכל זאת , מה כן?
את אומרת שהכל בסדר בין בעלך ובינך... לא נשמע כך...
נשמע שאין שיחות משותפות ביניכם על הוצאות
נדרשות במשפחה, על מה שכל אחד מכם רואה
לנכון לגבי ניהול התקציב לנוכח הצרכים השונים
(יש לכם ילדים משותפים?)...
זה הדבר שלדעתי יוצר מתח ביניכם, ולא מתן כספים כאלו
או אחרים לילדה.
תתחילי בזה, ותראי איך את מתקדמת.
 
כתבתי כמו שחשתי

אני כותבת מה שאני חשה, בלי "לאפר" מילים ובלי להתייפיף , בשביל זה קיים הפורום הזה לא???? הקשר שלי עם בעלי מצויין עד שהוא מגיע לביתו מנשואיו הקודמים.
וכן צדקת
מה שיוצר מתח בינינו זה לא עצם הנתינה. אלא השקר והקנוניות.
שבוע טוטב
 
ניסיתי לתת לך נקודת מבט אחרת...

שהשקר והקנוניות נובעים כנראה מחוסר שיתוף הפעולה שלך.
וטוב שהקשר מצויין, כך תוכלו להתחיל לפתוח את הדברים
ביניכם ולדבר עליהם, כך שמצד אחד הוא לא יצטרך לשקר
ולהסתיר, ומצד שני תוכלי לשמוע איך הוא רואה את הדברים,
והוא יוכל לשמוע מה דעתך ...
 

horeget

New member
כן. בדיוק בשביל זה קיים הפורום

יש כאן נשים מדהימות ויש כאן נשים אחרות שיודעות לתקשר בצורה פחות נעימה ורואות את הדברים באופן מאוד ביקורתי. הנסיון הקצר שלי כאן לימד אותי את זה. אז בעניין הזה - צריך לדעת איזו עיצה לקחת ואיזו לא....
לא הייתי מתייחסת ברצינות לתגובות ביקורתיות עם הרבה סימני קריאה והרבה סימני שאלה ו וביקורת בלי שום חמלה או אמפטיה - יש כאן גם בנות מדהימות כמו אמא חתולה ועוד כמה שיודעות להתבטא מדהים ומשם הייתי לומדת.
 
תקשורת

במשך הרבה שנים את הסכמת לקבל מצב שהוא לא תקין, וזה שבעלך מסתיר ממך דברים. ובנוסף, שהוא מקבל החלטות כפי הנראה בסכומים לא קטנים לגבי הכסף המשותף שלכם בלי להתייעץ איתך.
כשמתקבעים הרגלים בזוגיות ובמשפחה זה דורש תקשורת, עבודה וזמן כדי לשנות אותם.
אז תתחילי - תדברי איתו, תסבירי למה זה מפריע לך, קחי בחשבון שבגלל שהרבה זמן הסכמת לזה יכול להיות שייקח זמן והרבהשיחות עד שתצליחי להסביר מה מפריע לך, ועד שתצליחי לחולל שינוי בדפוס הזה, אז לא להתייאש.
&nbsp
 

kisslali

New member
מה שהיא אמרה

זה לא מצב תקין, את לא קטנונית ואני גם לא מסכימה שזה נעשה בגלל האופן שבו את מתייחסת לעניין.
קשה לי גם לגלות רחמנות לאנשים בגלל חרדים, הם שם מתוך בחירה, שיתמודדו.

ומשהו קטנטן: אם מישהו עושה משהו שהוא בעצמו מאמין שהוא נכון ותקין ב-100%, הוא לא עושה את זה בסתר, גם אם מישהו מתנגד.
או שיגדל 'זוג' ויתמודד איתך (אם הוא צודק) או שיעשה מה שנכון לעשות: יחלק את משאביו בין כל ילדיו באופן שווה.

לשאלתך איך את מתמודדת? הכי פשוט להגיד לך לדבר איתו, מנסיון זה לא כ"כ פשוט אחרת זה לא היה מגיע למצב הנוכחי. אני מציעה לך להתעקש על מעורבות של צד ג' (יועץ או מגשר או עו"ד וכו'), אולי אם מישהו זר יביע את דעתו, בעלך יפנים שההתנהגות שלו לא לגיטימית.

היה קל יותר להיות נחרצים אם היית מבהירה אם שניכם מכניסים כסף למשק הבית, האם לך ילדים מקשר אחר, כמה ילדים משותפים יש לכם.

ללי
 
בעלך נותן לבתו כספים שהם גם שלך, זכותך להיות מעודכנת

וגם להחליט האם זה מקובל עליך או לא
 

ornme

New member
מה הייתי עושה במצב כזה -

מסבירה לבעלי מספר עובדות בסיסיות לגבי זכויותי למידע ולשיתוף ברכוש משותף כולל חשבונות בנק.
משוחחת איתו שיחה רצינית, זכויות בת הזוג מעוגנות בחוק - בעיקרון את יכולה גם להפעיל סנקציות בתוקף היותך אישתו.
אחר כך הייתי פועלת על פי תגובתו.
בכל מקרה. לא הייתי מאפשרת למצב הזה להמשך.
ובעניין הכספים שכבר ניתנו הייתי מבהירה לבת שהכספים ניתנו גם ממני. שלא יהיה מקום למחשבה שהכסף רק של בעלך.

לא הייתי מעלימה עין מכך. הרי הכספים הללו אמורים גם להבטיח את עתידך.
 

davka1

New member
את מחטטת לו בפלאפון?

זה כבר לא נשמע טוב.
ואיך זה שאת מגלה דרך חיטוט בפלאפון ולא דרך חשבון הבנק? נשמע שאין לכם חשבון משותף?
בהנחה שלשניכם הכנסות ושלא חסר לכם, אני הייתי עורכת איתו שיחה ומציעה שלכל אחד מכם תהיה "הקצבה" של סכום אותו הוא מוציא ללא שום צורך בדיווח לבן הזוג. תגיעו להסכמה על הסכום, שזה יהיה כנראה יותר ממה שאת רוצה ופחות ממה שהוא רוצה.
בנוסף את צריכה להכניס לך לראש שהיא הילדה שלו, וכמו שאת תרצי לעזור פיננסית לילדים שלך בעתיד, כך גם הוא. זה חלק מהמורכבות של משפחות כאלו, ואת חייבת ללמוד לחיות עם זה שלבעלך יש רצון להעניק למישהי שהיא מבשרו ולא קשורה אלייך.

אם אינך עובדת, או אם יש הבדל גדול בהכנסות בין שניכם, אין לך ברירה אלא לבלוע את הגלולה. אפשר לנהל שוב את אותו הדיון, אבל כאן את מגיעה מעמדת נחיתות. נכון שעל פי חוק המשכורת שלו שייכת גם לך, אבל הוא למעשה בעל המאה ולכן גם בעל הדיעה. בהנחה שלא חסר לכם ושבעלך שקול, אין לך הרבה ברירות אלא לסמוך עליו. את יכולה גם להגיע איתו לסיכום שכל סכום שהוא נותן לביתו, תחסכו אתם סכום דומה לילדים המשותפים שלכם.
 

ornme

New member
לא משנה אם הבעל הוא המפרנס היחיד או לא.

וברור שהוא מעוניין לתמוך בביתו, הוא חייב להתייעץ עם אישתו לגבי סכומים גדולים שהוא מעביר לבת ולידע את אישתו לגבי סכומים לא גדולים.
לתמוך בבת בהסכמת אשת האב .
 
נראה לי, לפי התיאור שלך

שהכספים מועברים "חצי בידיעתך" - כלומר, הוא דואג "להשאיר עקבות" בדיעבד. נראה לי, שהוא מעוניין שתדעי על ההעברות, אך שלא תמנעי אותן, ולא "לריב יותר מדי" סביבן.

אני מאמינה שלא מדובר באמת ב"קנוניה" ואני לא יודעת עד כמה הבת מודעת לכך שאת לא מכירה את הסכומים ואת ההעברות. אם אכן היא מודעת לכך, אז את צודקת, ויש כאן פן נוסף, שהוא בעייתי ובעיני גם מגעיל.

אני מניחה, שאת מרגישה שהסכומים מוגזמים לא בגלל עצם הסכומים, אלא כי יש לך איזושהי תחושה של חסר או של חוסר ביטחון כלכלי.
לדעתי הפתרון צריך להיות, שכל סכום שמועבר לבת, מועבר במקביל סכום זהה לחיסכון אישי על שמך. (לחילופין, אם יש לכם ילדים משותפים - סכום זהה לחיסכון על שם כל ילד וילד משותף).
פשוט תסבירי לו, שאת מרגישה חוסר ביטחון כלכלי, שאתם יחד מאז שאת בת 24, ולכן רכושכם, כולל המוניטין והיכולת הכלכלית, משותפים, וככל שהוא נותן במתנה כסף משותף, כך את מעוניינת לתת סכומים זהים (לילדיך או לעצמך).
 
למעלה