Arya Peach
New member
חוסר תפקוד מצד בן זוג
שלום, אני ובן הזוג שלי ביחד 4 שנים, לא גרים ביחד, מתכננים לעבור לגור ביחד בהמשך.
הבעיה היא חוסר תפקוד בתקופה האחרונה מהצד שלו,
הוא כרגע גר עם אמא שלו שהוא מפרנס אותה ואח שלו שקטן ממנו, האח כרגע בצבא והבן זוג שלי מחכה שהוא ישתחרר כדי שהוא יתחיל לעזור לאמא ואז שנינו נעבור לגור ביחד.. (אני כרגע סטודנטית בלי עבודה קבועה אז גם קשה)
כבר תקופה ארוכה הוא אומר לי שהוא חוזר לבית ואין לו כח לכלום, שהוא מרגיש "נגטיביות בבית" ואין לו כח להשקיע, אין לו כח גם לעשות דברים שהוא אוהב וכו'.
אנחנו נפגשים בערך 3 פעמים בשבוע ובחודשים האחרונים קרה הרבה יחסית שהוא אומר שהוא עייף ואין לו כח להפגש, לא מתאים לו וכאלה וזה דיי החמיר בתקופה האחרונה.
חוץ מהעניין של הפגישות גם ירד לו ממש החשק המיני וגם הוא נהיה יותר סגור, פחות מתעניין ובכלל לא משקיע מבחינה נפשית בזוגיות וכשאני אומרת לא משקיע מבחינה נפשית הכוונה שלא יוזם שיחות, לא מדבר על מה שעובר עליו, לא מתעניין לעומק מה עובר עלי וכו' בקיצור ירידה ברמה האינטימית הרגשית.
יש לו עבודה קשה ושנות השינה שלו לא מסודרות אז אני מבינה שלפעמים הוא מותש וזה בסדר שהוא ינוח ולא נפגש אבל רוב הימים שאנחנו נפגשים בהם זה כן ימים נוחים מבחינת עבודה, לפעמים גם בסופשים אין לו כח להפגש ובסופשים אין עבודה..
אני מבינה את המקום של "אין לי כח", אני סובלת מדכאון קל מספר שנים ואני מכירה את המקום הזה וגם לי יש תקופות כאלה גם לאחרונה אבל הנקודת אור שלי זה המפגש איתו, אין לי כח לעשות דברים שאני חייבת וגם דברים שאני אוהבת (מבחינת תחומי עניין) אבל אני אף פעם לא אוותר על פגישה איתו כי הזוגיות חשובה לי.
בקיצור אני לא יודעת מה לעשות ומה בכלל עושים במצב כזה, אנלא יודעת איך לעזור לו ואיך לקבל את זה, פתחתי איתו את הנושא ואמרתי שאני דואגת לקשר ושזה פוגע בי שאין לו כח גם אלי והוא אמר שהוא מבואס מזה שכשהוא חוזר הביתה נעלם לו החשק והכוחות ושהוא חושש שגם כשנחיה ביחד זה יהיה ככה.
אני לגמרי לא יודעת מה עושים במצב כזה אז הייתי שמחה לשמוע דעות..
תודה למי שקרא הכל !!
שלום, אני ובן הזוג שלי ביחד 4 שנים, לא גרים ביחד, מתכננים לעבור לגור ביחד בהמשך.
הבעיה היא חוסר תפקוד בתקופה האחרונה מהצד שלו,
הוא כרגע גר עם אמא שלו שהוא מפרנס אותה ואח שלו שקטן ממנו, האח כרגע בצבא והבן זוג שלי מחכה שהוא ישתחרר כדי שהוא יתחיל לעזור לאמא ואז שנינו נעבור לגור ביחד.. (אני כרגע סטודנטית בלי עבודה קבועה אז גם קשה)
כבר תקופה ארוכה הוא אומר לי שהוא חוזר לבית ואין לו כח לכלום, שהוא מרגיש "נגטיביות בבית" ואין לו כח להשקיע, אין לו כח גם לעשות דברים שהוא אוהב וכו'.
אנחנו נפגשים בערך 3 פעמים בשבוע ובחודשים האחרונים קרה הרבה יחסית שהוא אומר שהוא עייף ואין לו כח להפגש, לא מתאים לו וכאלה וזה דיי החמיר בתקופה האחרונה.
חוץ מהעניין של הפגישות גם ירד לו ממש החשק המיני וגם הוא נהיה יותר סגור, פחות מתעניין ובכלל לא משקיע מבחינה נפשית בזוגיות וכשאני אומרת לא משקיע מבחינה נפשית הכוונה שלא יוזם שיחות, לא מדבר על מה שעובר עליו, לא מתעניין לעומק מה עובר עלי וכו' בקיצור ירידה ברמה האינטימית הרגשית.
יש לו עבודה קשה ושנות השינה שלו לא מסודרות אז אני מבינה שלפעמים הוא מותש וזה בסדר שהוא ינוח ולא נפגש אבל רוב הימים שאנחנו נפגשים בהם זה כן ימים נוחים מבחינת עבודה, לפעמים גם בסופשים אין לו כח להפגש ובסופשים אין עבודה..
אני מבינה את המקום של "אין לי כח", אני סובלת מדכאון קל מספר שנים ואני מכירה את המקום הזה וגם לי יש תקופות כאלה גם לאחרונה אבל הנקודת אור שלי זה המפגש איתו, אין לי כח לעשות דברים שאני חייבת וגם דברים שאני אוהבת (מבחינת תחומי עניין) אבל אני אף פעם לא אוותר על פגישה איתו כי הזוגיות חשובה לי.
בקיצור אני לא יודעת מה לעשות ומה בכלל עושים במצב כזה, אנלא יודעת איך לעזור לו ואיך לקבל את זה, פתחתי איתו את הנושא ואמרתי שאני דואגת לקשר ושזה פוגע בי שאין לו כח גם אלי והוא אמר שהוא מבואס מזה שכשהוא חוזר הביתה נעלם לו החשק והכוחות ושהוא חושש שגם כשנחיה ביחד זה יהיה ככה.
אני לגמרי לא יודעת מה עושים במצב כזה אז הייתי שמחה לשמוע דעות..
תודה למי שקרא הכל !!