חופש גדול ב- אנשים

[תפוז אנשים מודיע]

חופש גדול ב-../images/Emo43.gif אנשים

מוטי גלעם, יועץ לנישואין ומטפל משפחתי מוסמך ע"י האגודה לטיפול משפחתי ובעל תואר שני בעבודה סוציאלית קלינית, יתארח במהלך היום בפורום הריון לאחר טיפולים. אתם מוזמנים לשרשר את שאלותיכם בנושא זוגיות ומשפחה: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=424&msgid=100730154

גילה הרן, מטפלת זוגית ומשפחתית, מנחת קבוצות הורים וקבוצות זוגות מצבא הקבע, תתארח בפורום זוגיות באנשי קבע בין השעות 20.00-22.00 ותשיב על שאלות בושא זוגיות ומשפחה. הקליקו כאן: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=1278&msgid=100730150

הדמות "ברוך אסולין", (או "האלוהים של העולם התחתון", בשבילכם) תגיע להתארח הערב בפורום הבורר ותענה לשאלותיכם על העולם התחתון, ובכלל... הכנסו כבר עכשיו לשרשור בפורום ושאלו אותו את כל מה שרציתם לדעת עליו ולא יכולתם עד היום: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=1769&msgid=100757000

תחרות ג'ינגל לחופש הגדול יוצאת לדרך! החופש הגדול מגיע בצעדי ענק ואיתו גם מגוון של פעילויות ושעות פנאי. אנחנו מזמינים אתכם להפגין את היצירתיות המוזיקלית שלכם ולחבר ג´ינגל מנצח לקראת סוף הלימודים ותחילת החופש הגדול. מה עושים? מקליטים את הקטע ומעלים אותו בפורמט וידאו כלשהו לשרשורים מיוחדים באחד הפורומים הבאים: חטיבת הביניים, שישיסטים, שביעיסטים, שמיניסטים ותיכוניסטים. מבין הג´ינגלים ייבחר הג´ינגל המוצלח ביותר שיזכה את יוצרו בפרס מדליק

הכנסו כבר עכשיו לעמוד הבא והתחילו להשתתף: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/communityEvent.asp?id=56832

תחרות בגדי הים של פורום דוגמנות – שלב ההצבעה לאחר שהכרנו לעומק את כל המתמודדות, בשעה טובה ומוצלחת הגענו לשלב ההצבעה! פורום דוגמנות מזמין אתכם להכנס לשירשור ההצבעה המיוחד ולהעניק את קולכם למתמודדת האהובה עליכם. הזוכה הגדולה בתחרות תזכה בלא פחות מאשר חוזה ייצוג לשנה בסוכנות הדוגמנות 'אימאג'' ושני בגדי ים מתנת חברת פלפל! כמו כן, היא וסגניותיה ישתתפו בהפקת בגדי ים מיוחדת של הפורום. ההצבעה מסתיימת הלילה- היכנסו כבר עכשיו! http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=1502&msgid=100661109

מרתון חידות פראי ממשיך מדי יום בשבועיים הקרובים תפורסם חידה בנושא חיות בר בפורום טבע פראי וחיות בר הזוכים המאושרים יזכו בכרטיס זוגי לספארי ברמת גן. הקליקו כאן: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=1629&msgid=100790338

האם הבית שלך הותקף ע"י מפלצת הניירות? לא יודעים איך לצאת מזה? תעקבו אחרי התוכנית בפורום ניהול בית, שלב אחרי שלב, וגם המפלצת הזאת תאולף http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=1676&msgid=100734555

כולנו נלחמים לסייע למען קורבנות סחר בנשים

בואו להציע עבודות לנשים,להעביר להן חוגים ולסייע בתרומות: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=954&msgid=100751430

 

[רעוּת]

2:18 ועוד לא נמחק?! ../images/Emo12.gif

[אז זה כנראה מנט טו בי. וכמה שטויות הולכות לצאת כאן...

] זה נראה שהכל מסודר בחיים שלי. רק עכשיו חברה אמרה לי "נראה שאת היחידה שבאמת יודעת מה היא רוצה". ולא, אני לא יודעת. אולי אני רק מנסה לשכנע את עצמי שאני יודעת. אולי נרשמתי ללימודים, אולי החלטתי איפה אני רוצה ללמוד, אבל אני לא יודעת. נשמע יוקרתי כזה, "סטודנטית לפסיכולוגיה". אבל אני לא יודעת. אני לא יודעת מה אני רוצה באמת, ומה אני רוצה לעשות עם זה כשאני אהיה גדולה. אני שומעת על אנשים שכ"כ רוצים את זה ולא הצליחו להתקבל, או משהו כזה, ואולי אני לא רוצה את זה מספיק, אולי אני לוקחת הכל כמובן מאליו, אולי אני בכלל לא צריכה להיות שם...? ואולי סתם לא מתאים לי להיות במסלול הנורמלי הזה, ביצפר-צבא-אוניברסיטה-עבודה, זה נשמע כ"כ טכני, כ"כ נורמלי, מתי נהייתי נורמלית, תמיד הייתי זאת שעושה בעיות ובועטת ולא מוכנה לעשות מה שצריך. כאילו שאני מחכה שהכל יתנפץ, שהם יגלו שאני בעצם לא מתאימה, לא נורמלית, שאלה בכלל לא החיים שלי. [אני מפחדת שאני לא יודעת להתמודד עם כשלון. תמיד הכל הלך לי כ"כ חלק, ציונים טובים בלי להשקיע יותר מדי, בצבא עברתי את המיונים לתפקיד שרציתי, השתחררתי ומיד התחלתי לעבוד במשהו שאני אוהבת, עשיתי פסיכומטרי רק פעם אחת, התקבלתי למה שאני רוצה ללמוד, הכשלון היחיד שאני זוכרת היה בטסט, וגם זה היה רק פעם אחת כי עברתי בשני, וגם עם זה לא ידעתי ממש להתמודד והגבתי כאילו זה סוף העולם]. אני לא יודעת להתמודד עם כשלון, או עם חוסר ודאות, או סתם עם כל המחשבות האלה. ואני לא יודעת להתמודד עם פרידות ואני כל הזמן מפחדת שהכל הולך להתמוטט לי, ומחפשת סימנים, ומפחדת ממחר, מה"אנחנו צריכים לדבר" שלו, או סתם מהריקנות הקבועה של שישי אחר הצהרים בבית שלא מחכים בו לאף אחד יותר, ואני לא אכתוב על אח שלי, אני לא רוצה לכתוב על אח שלי, אני לא רוצה לחשוב על אח שלי. עוד שבועיים---אז אני לא רוצה לחשוב על זה כבר מעכשיו. "איך אפשר לנשום אין לנו מקום איך אפשר לנשום אין לנו מקום" [פתאום נזכרתי שהפעם הראשונה שפגשתי אותם היתה בתאריך שהוא נהרג, ויום לפני האזכרה, ואף פעם לא חשבתי שיכול לקרות משהו טוב ביום הזה, ואולי זה כן מסמל משהו, התחלות חדשות, חיים שנמשכים, הם בכלל נולדו אחרי שהוא נהרג, ולא חשבתי שיכולים לקרות דברים טובים אחרי שהוא נהרג, העולם היה אמור להיעצר או משהו כזה, אבל הוא לא, וקרו גם דברים טובים. אבל עוד מעט זה ייגמר, אני לא ידעת להתמודד עם פרידות וזה שוב מתקשר אליו, הכל מתקשר אליו, ואני לא רוצה, אני רוצה שפעם אחת זה יהיה קשור רק אלי, כי זה החיים שלי, אני לא רוצה לחשוב עליו עכשיו.] "היא חושבת שאם נדבר על זה אולי יקרה נס" (רונה קינן)

 

[noosh]

...

אני כ"כ מבינה את הפחד הזה מללכת במסלול המוכר של צבא-עבודה-לימודים, ואת הפחד שאת לא יודעת מה את רוצה לעשות. ולנרשמת למשהו כי זה מעניין אותך אבל לכי תדעי אם זה באמת ימשיך לעניין אותך גם אח"כ, ואולי בכלל תתחרטי וזה לא הכיוון שלך? ומה תעשי עם זה אח"כ? ואם תכשלי? אם פתאום תגלי שהאונ' זה ממש קשה ושאת צריכה ללמדו קשה ולא להשיג ציונים גבוהים? לאף אחד אין תשובות על השאלות האלה, שזה עוד יותר מתסכל, כי לחוות הכל לבד זה קשה ומתסכל וזה המון להתמודד איתו, כשגם ככה את מתמודדת עם המון. נכון, יש את ברי המזל האלה שיודעים כבר מגיל 8 מה הם הולכים ללמוד, ומתכננים את כל החיים שלהם ככה כדי להגשים את החלומות שלהם. וקל להם להחליט כי הם כבר יודעים, כי כל החיים שלהם הם חתרו לכיוון הזה ולמדו את הדברים המתאימים, והם לא צריכים להתמודד עם ההחלטות האלה, שנראות לנו עצומות כי זה העתיד שלנו. ויש את אלה שלא. והם כן צריכים לקבל החלטות, ולהתחבט, ולא לדעת אם הם עשו את הבחירה הנכונה. זה מפחיד כי בדיוק בשלב הזה צפות כל המחשבות הסותרות, כל השטנים שיושבים על הכתף ולוחשים למה הבחירה לא-נכונה. ואולי היא כן בכל זאת? אני משערת שאם לא תנסי לא תדעי. ותמדי אפשר לפרוש וללכת ללמוד משהו אחר, או לעבוד במשהו אחר, אפש להפסיק באמצע ולדחות, ולשחק עם זה. ומתואר ראשון אפשר להתפתח לכיוונים שונים ועולמות חדשים נפרשים לפנייך, ואת מקבלת את המיקוד שלך במהלך הלימודים. אני לא חושבת שיש מישהו שיודע להתמודד עם כישלון, גם אם הוא נכשל כבר. כי זה תמיד מפחיד, כל פעם מחדש, החרדה הזאת של להיות על-הקצה ולפחד ליפול. או הפחד הזה של לקום מלמטה ולהתחיל מחדש, החששות שמחלחלים ומנסים להחליש אותך ולהגיד לך שתכשלי שוב. ואם כן, אז מה? אז תלמדי לעמוד שוב על הרגליים, ואולי תמצאי כיוונים חדשים שיעזרו לך יותר לצמוח. תנסי דרכים אחרות, תחווי דברים חדשים. דברים שרואים משם לא רואים מכאן. אני גם לא יודעת אם יש משהו שיודע להתמודד עם פרידות, אני משערת שלא, זה תמיד קשה. אין לזה נוסחת פלא ואין לזה תרופה, וכן, זה יכאב. ותצטרכי להמשיך בלעדיהם והם לא יהיו קרובים יותר. ותמצאי משהו חדש שיעסיק אותך, ותקשרי למשהו אחר, וככה זה נבנה, עם המון עצב והמון געגועים, ודברים שלוקחים הלאה. ואם את חושבת שלדבר על זה יעזור לך, אז תדברי. להזיק זה בטוח לא.

 

[רעוּת]

יו, בכלל שכחתי שכתבתי את זה ../images/Emo4.gif

יחי ההדחקה

בדיוק אתמול אמרתי לחברה שלי שזה שהיא מתחילה במסלול מסוים לא אומר שהיא חייבת לסיים אותו ושזה לא בהכרח לכל החיים וכו', ואוף, אני כ"כ טובה בלהרגיע אנשים אחרים, אבל בעצם אני לא יודעת כלום, אני עסוקה בלהדחיק את כל מה שמעבר להיום-מחר-עוד שבוע ולא לחשוב על זה בכלל. תכלס, אני סתם מפונקת

הכל דבש וזה. ותודה