חופש\ קורטי (יכול להיות קצת טריגר)
"באיזה נייר לעטוף לך אותו?", שאל הנער הצעיר שהתחיל רק היום לעבוד בחנות. "בנייר שחור, אם אפשר.", עניתי בנימוס. יצאתי מהחנות כשבידיי שקית שקופה עם מתנה עטופה נייר שחור. אנשים מהלכים ברחבי המרכז המסחרי- בוההים בי בתקיפות- "פריקית!" "תראה אבא, יש לה גיטרה על הגב.." "איכס, היא לובשת שחור.." "את רוצה להיראות ככה? לא? אז תתחילי ללמוד!" אני ממשיכה בדרכי. מנסה להתעלם מחבורת בנים שגדולים ממני בכמה שנים טובות, מתעלמת מהערות הבוטות שנזרקות לעברי. מגיעה ליציאה המרכזית- ואז כיד הגורל, נכנס לא אחר מאשר, הוא. והוא, מושיט לעברי את שפתיו ונושק משהו שניסה להיראות כנשיקה. העיניים שלי התמקדו בהבעת פניו הקרירה- "מה יש לך בשקית?", שאל. "האמ... מתנה.", עניתי. "מתנה? למי יש יומולדת?", התעניין. "לאף אחד- רק רציתי לקנות למישהו מאוד מיוחד עבורי מתנה- סתם סמל לחיבה.", השבתי. "טוב אני ממהרת, יש לי חזרה היום. נתראה", מיהרתי לומר ויצאתי מהבניין. -- "את לא מרוכזת היום!", צעק עליי ג'ק, המתופף המהולל שלנו. "אני לא מצליחה להתרכז, משהו מציק לי." "האמ... חבר'ה- הפסקה של רבע שעה.." יצאנו למרפסת שבקומה השניה. הוצאתי שני סיגריות מקופסאת המרלבורו שלי ונתתי אחת לג'ק, הוא הוציא את המצית החדשה שלו והדליק את הסיגריה ואני אחריו. התיישבתי על הספסל, וג'ק התיישב לצידי. "נו, מדהימה שלי, את רוצה לספר לי מה קרה?", שאל. "תראה, ג'ק, הוא משגע אותי. אני לא אוהבת אותו יותר. הוא מפחיד אותי. הוא מלחיץ אותי. המבטים האלו שלו- הם נושאים רצח בעיניים. אני לא יכולה לשאת עוד את הכאב. אני רוצה לחיות שוב.", עניתי בקול חנוק מדמעות. "יפה שלי, את יודעת מה עלייך לעשות כדי לשוב לחיים, נכון?", שאל. "כן, היום כבר קניתי את זה." "השקית השקופה שהנחת בחדר שלי?" "כן, זו." "המפתח לחופש שלך." "טוב בוא נסיים ונרד." -- לבשתי את החולצה השחורה שג'ק הביא לי ליומולדת, ועם זו לבשתי את המכנס השחור שאבא קנה ברומא. הלכתי בעצבנות לעבר הכיכר שליד הטיילת בים. גייסתי לי את עזרתו של ג'ק, למקרה שהוא השתגע. הוא עמד שם- הוא והחיוך הצבוע הזה שלו. פותח את זרועותיו אליי ומחבק בחוסר חשק. אני מרגישה את זה. "הבאתי לך משהו." "זה לא מה שקנית היום? המתנה כסמל לחיבה או משהו בסגנון?" "כן." הוא פתח את השקית, הוציא משם את המתנה, עטופה בנייר שחור, והוציא משם... -- סוף כל סוף חופש. נהדר. מדהים. משגע. "אני רוצה עוד סיגריה- רק כדי שזה יהיה מושלם.." מושלם. *סתם התחשק לי לכתוב קצת..*
"באיזה נייר לעטוף לך אותו?", שאל הנער הצעיר שהתחיל רק היום לעבוד בחנות. "בנייר שחור, אם אפשר.", עניתי בנימוס. יצאתי מהחנות כשבידיי שקית שקופה עם מתנה עטופה נייר שחור. אנשים מהלכים ברחבי המרכז המסחרי- בוההים בי בתקיפות- "פריקית!" "תראה אבא, יש לה גיטרה על הגב.." "איכס, היא לובשת שחור.." "את רוצה להיראות ככה? לא? אז תתחילי ללמוד!" אני ממשיכה בדרכי. מנסה להתעלם מחבורת בנים שגדולים ממני בכמה שנים טובות, מתעלמת מהערות הבוטות שנזרקות לעברי. מגיעה ליציאה המרכזית- ואז כיד הגורל, נכנס לא אחר מאשר, הוא. והוא, מושיט לעברי את שפתיו ונושק משהו שניסה להיראות כנשיקה. העיניים שלי התמקדו בהבעת פניו הקרירה- "מה יש לך בשקית?", שאל. "האמ... מתנה.", עניתי. "מתנה? למי יש יומולדת?", התעניין. "לאף אחד- רק רציתי לקנות למישהו מאוד מיוחד עבורי מתנה- סתם סמל לחיבה.", השבתי. "טוב אני ממהרת, יש לי חזרה היום. נתראה", מיהרתי לומר ויצאתי מהבניין. -- "את לא מרוכזת היום!", צעק עליי ג'ק, המתופף המהולל שלנו. "אני לא מצליחה להתרכז, משהו מציק לי." "האמ... חבר'ה- הפסקה של רבע שעה.." יצאנו למרפסת שבקומה השניה. הוצאתי שני סיגריות מקופסאת המרלבורו שלי ונתתי אחת לג'ק, הוא הוציא את המצית החדשה שלו והדליק את הסיגריה ואני אחריו. התיישבתי על הספסל, וג'ק התיישב לצידי. "נו, מדהימה שלי, את רוצה לספר לי מה קרה?", שאל. "תראה, ג'ק, הוא משגע אותי. אני לא אוהבת אותו יותר. הוא מפחיד אותי. הוא מלחיץ אותי. המבטים האלו שלו- הם נושאים רצח בעיניים. אני לא יכולה לשאת עוד את הכאב. אני רוצה לחיות שוב.", עניתי בקול חנוק מדמעות. "יפה שלי, את יודעת מה עלייך לעשות כדי לשוב לחיים, נכון?", שאל. "כן, היום כבר קניתי את זה." "השקית השקופה שהנחת בחדר שלי?" "כן, זו." "המפתח לחופש שלך." "טוב בוא נסיים ונרד." -- לבשתי את החולצה השחורה שג'ק הביא לי ליומולדת, ועם זו לבשתי את המכנס השחור שאבא קנה ברומא. הלכתי בעצבנות לעבר הכיכר שליד הטיילת בים. גייסתי לי את עזרתו של ג'ק, למקרה שהוא השתגע. הוא עמד שם- הוא והחיוך הצבוע הזה שלו. פותח את זרועותיו אליי ומחבק בחוסר חשק. אני מרגישה את זה. "הבאתי לך משהו." "זה לא מה שקנית היום? המתנה כסמל לחיבה או משהו בסגנון?" "כן." הוא פתח את השקית, הוציא משם את המתנה, עטופה בנייר שחור, והוציא משם... -- סוף כל סוף חופש. נהדר. מדהים. משגע. "אני רוצה עוד סיגריה- רק כדי שזה יהיה מושלם.." מושלם. *סתם התחשק לי לכתוב קצת..*
