חופש!!!!

[oritush5]

חופש!!!! ../images/Emo42.gif

אתמול הייתה לנו מסיבת סיום בכיתה, (כיתה ב´ מקדמת, של ילדות לקויות למידה) נפרדתי מתלמידות שלמדתי במשך שנתיים, והייתי פשוט מאוהבת בהן. בסיכומו של היום, אחרי כל השיחות, המזכרות, המתנות, והממתקים אמרו לי התלמידות, שהן הולכות למנהל לבקש שאהיה מורתן גם בשנה הבאה... כיף לסיים ככה! אבל כמובן ה-כ-י כיף זה חופש!!!!!

אגב, דליה, אני קבלתי מתנה מתלמידותי, ברכה מרגשת מאד, ממוסגרת ביצירת אומנות. יש גם הורים כאלה...

 

[Diana M]

אכן כייף ואכן../images/Emo79.gif ב-../images/Emo23.gif

אכן הרגשה נהדרת להביא דבר לסיומו המוצלח מבחינת כל הצצדים. אגב, מה צפוי לילדות בשנה הקרובה? האם הכתה מתפזרת לחינוך רגיל? או שהן ממשיכות בחינוך המיוחד? אשמח מאוד אם תתארי לנו כאן את הכתה, האוכלוסיה ומה המטרות בעצם שהייתן של הבנות בכתה זו. כידוע לך אחוז גבוה מאוד מאוכלוסיית החינוך המיוחד, נמצא בכתות המקדמות. אשמח מאוד עם תעלי נושאים הקשורים למהות ואופי המסגרת. חופשה נהדרת ומהנה

 

[oritush5]

כיתה מקדמת

לבקשתך, דיאנה, אתאר כאן מעט את המסגרת שלנו, ואת הכיתה שלי בפרט. מדובר בבית ספר של ה"חינוך העצמאי" - בית יעקב (חינוך חרדי עצמאי שכפוף למשרד החינוך) בית הספר הוא בית ספר יסודי שכונתי רגיל, ובתוכו יש שלש כיתות מקדמות, שבהן לומדות תלמידות הזקוקות לחינוך מיוחד בעיקר בגלל ליקויי למידה (וכן קשיים נלווים כמו בעיות התנהגות, בעיות רגשיות ובעיות קשב ריכוז והיפראקטיביות). הרעיון הוא כמובן, לשלב את התלמידות בחינוך הרגיל ככל האפשר. למעשה, לימודית זה לא ממש מתאפשר, בגלל הפער הגדול בין תלמידותינו, לתלמידות החינוך הרגיל, יש תלמידות בודדות שאנחנו משלבים בקביעות במקצועות קלים. בפועל, רוב התלמידות לומדות בכיתה המקדמת 8 שנים, חלק קטן מצליח לצאת, ובעזרת סיוע של מורה משלבת, לצאת לגמרי לכיתה רגילה. לעומת זאת, שילוב חברתי נעשה כל הזמן. בפעילויות חברתיות, הפסקות, מסיבות וכו´ אנחנו משתדלות לשלב את תלמידותנו ככל האפשר, כך שלפחות הן נמצאות בסביבה "נורמלית", ורוכשות מיומנויות חברתיות ובינאישיות. בכיתתי, לדוגמא, למדו השנה 6 ילדות מתוקות ומקסימות (כבר אמרתי שאני מאוהבת בהן, לא?) כולן מוגדרות כלקויות למידה, ויש להן פערים גדולים מאד בהשוואה לבני-גילן. מסיבה זו, לא יכולנו לשלב אף אחת מהן בכיתה רגילה, וכן בגלל הפחד הגדול שיש לנו, שהן עלולות לצאת מתוסכלות עוד יותר, לא הרגשנו שהן בשלות לזה. לקראת שנת הלימודים הבאה, נשקול שילוב של כמה מהן בשיעורים קלים כמו התעמלות, מלאכה, וכד´. שוב, כשהמטרה היא חברתית. השנה היה לנו פרוייקט שילוב מיוחד, שעליו אספר בהודעה נפרדת.

 

[Diana M]

חינוך מיוחד ב "חינוך העצמאי"

אוריתוש, אני ממש שמחה על ההזדמנות שאת מעניקה ללמוד על מסגרות של חינוך מיוחד ב "חינוך העצמאי". יש לי המון שאלות בנושא. אירגוניות ותכניות. מקווה כי תסכימי להרחיב את הידיעות שלי בנושא, שכן זה תחום עלום לחלוטין עבורי. למשל בתחום הארגוני, האם התקנות שחלות על מסגרות חינוך מיוחד במוסדות הממלכתיים חלות גם עליכם? למשל, תקן של כתה ללקויות למידה בממלכתי הוא מינימום 8 ילדים. ואת מספרת על כתה עם שש בנות. האם השיבוץ לכתה נעשה בעקבות ועדת השמה ? או בדרך שונה. בקיצור אשמח מאוד אם תספרי על כך. אני יודעת כי המתי"א למשל אינה מטפלת בחינוך העצמאי, ואם כך מי מספק שרותים לילדים בעלי צרכים מיוחדים? בעיר שלי, תלמידים המגיעים לחינוך העצמאי בדרך כלל אינם מטופלים כלל בכל הקשור למתן מענה לצרכים מיוחדים. וחלקם נפלטים ממסגרות אלה בכתות ב´-ג´ ומגיעים לממ"ד ללא שום יסודות של ראשית קריאה מפני שאיש לא עבד איתם בהוראה מתקנת, למשל. מי נותן הדרכה למורים לחינוך מיוחד במגזר זה? האם ישנן השתלמויות מקצועיות? ומי מפקח על הנושא? יש לי עוד המון המון שאלות, ואני מתנצלת על כך מראש. מקווה כי תהייה לך סבלנות להשיב.

 

[oritush5]

בכיף אשמח לענות על כל השאלות!!

היי, דיאנה, אשמח מאד לספק את סקרנותך בכל הקשור לחינוך המיוחד ב"חינוך העצמאי", ככל שידיעותי מגיעות. (אני בסך הכל די חדשה במערכת, שנה רביעית, שנתיים הייתי סייעת, ובשנתיים האחרונות מורה, כך שחינכתי רק כיתה אחת בקריירה שלי) התקנות של משרד החינוך בהחלט חלות גם עלינו, בכל הקשור לפרטים הפורמליים כמו כללי תל"א, וכו´ וכן הנושא שציינת לגבי מספר התלמידים. זה כנראה לא ממש חוקי, אבל בגלל הגיל ורמת התלמידות, יש לנו רק 6 בכיתה, ואילו בכיתות אחרות יש יותר (יש לנו כיתה של 12 ושל 11) לכן אני מאמינה שברישום ובדיווח למשרד החינוך רשמו מן הסתם תלמידות מהכיתות האחרות בכיתתי. אגב, זו אכן שנה ראשונה שיש לנו כתה עם פחות מ-8, כשהכתה נפתחה בשנה שעברה היו לי 8 תלמידות, אבל שתיים היו מחוץ לעיר, והשנה הן הסתדרו בעירן ועזבו, והיה חבל לסגור את הכיתה. כמובן שלא פותחים כיתה עם פחות מ-8. ודאי ששיבוץ התלמידים נעשה בעקבות ועדת השמה, אצלנו הילדים עוברים ועדה באגף לחינוך חרדי בעירית ירושלים, אין לי מושג איך בערים אחרות. המחלקה לחינוך מיוחד ב"חינוך העצמאי" אחראית גם על התלמידים הזקוקים להוראה מתקנת בכיתות הרגילות, והם מקבלים בדרך כלל מורה טיפולית למספר שעות בשבוע, להוראה מתקנת אינדיבידואלית. לא יודעת למה התלמידים שאת מספרת עליהם לא טופלו, לי לא מוכר מצב כזה. בנוגע להדרכה, יש לנו מנחה, שאחראית על הכיתות שלנו, והיא מגיעה אחת לשבוע ומדריכה את צוות ההוראה. השתלמויות מקצועיות בדרך כלל הן לא מטעם ה"חינוך העצמאי", אבל רוב המורות משתלמות דרך מכוני השתלמויות למורות. מקווה שעניתי על שאלותיך, אשמח להמשיך ולספק את סקרנותך! ויש לי ה-מ-ו-ן סבלנות (חופש או לא?

)

 

[Diana M]

בזה הרגע קיבלת מינוי

ליועצת הפורום בנושאי חינוך מיוחד ב"חינוך העצמאי"

תודה אוריתוש זה באמת נשמע מעניין מאוד. אם כי יש עוד נושאים רבים לא ברורים מבחינתי. אולי באמצעותך אלמד יותר בנושא. מה קורה למשל עם תלמידים הזקוקים למסגרת של בית ספר לחינוך מיוחד? האם הם מופנים לבתי הספר העירוניים או שישנם בתי ספר לחינוך מיוחד גם בחינוך העצמאי?

 

[דליה.ד]

אורית, אני שמחה שזכית להכרת תודה

מההורים, אני שמחה בשבילך והחלטתי שאני לא אתעסק יותרבקטנות כגון זה. מי שלא מסוגל לומר תודה הוא מבחינתי מסכן. אז...אני לא צריכה להתבייש בכלום, אני עושה את עבודתי הכי טוב שאני יכולה ויודעת ומה שחשוב זה מה שהילדים מרגישים!

 

[oritush5]

תודה על המינוי! ../images/Emo47.gif

מקווה שאני מתאימה לתפקיד... באמת מגיעים אלינו רק תלמידים יחסית גבוהים יותר, שחושבים שיש איזשהו סיכוי לשלבם בשלב מסוים. תלמידים נמוכים יותר, או תלמידי פיגור, מושמים במוסדות של חינוך מיוחד, אלו מוסדות פרטיים, הכפופים למשרד החינוך, אבל אינם קשורים ל"חינוך העצמאי", ויש הרבה בתי ספר כאלו, ללקויי למידה, לפיגור וכו´ שהם בתי ספר חרדיים לילדי חינוך מיוחד. (במסגרת לימודי החינוך המיוחד עשיתי עבודה מעשית בשני בתי ספר כאלה, אחד "שיח סוד" שהוא בי"ס שרוב התלמידים בו סובלים מרמות שונות של פיגור, והשני "לימודי השם" שהוא בי"ס לבנים לקויי למידה) בירושלים נושא המוסדות החרדיים לחינוך מיוחד מאד מפותח ומושקע, ויש באמת רמה גבוהה מאד של מקצועיות של הצוותות המטפלים, אין לי מושג איך זה במקומות אחרים. היועצת עומדת הכן להשיב על שאלות נוספות!

 

[oritush5]

מסכימה איתך מאד!

האמת שבכיתתי היה זוג הורים אחד בדיוק, שמצאו לנכון להביע את התודה, והם אלו שארגנו את המתנה המשותפת. האמת, שלפעמים לאורך כל הדרך, מתסכל אותי היחס של רוב ההורים, שהם בכלל לא מרגישים צורך להיות מעורבים, להביע הערכה כלשהי לעבודתנו, ולראות את כל מה שאנחנו עושים בשביל הילדים שלהם, הרבה מעבר למה שמוטל עלינו. אבל גם אני החלטתי בשלב מסוים, שזו בעיה שלהם ולא שלי, והאמת שהתלמידות שלי כל כך נותנות פידבק, שזה מספק אותי במקום... שבת שלום!!

אוריתוש