חופש.

[actuallyme]

חופש.

בוקר... אני בן 25,עם חיים די נורמליים ועבודה שגרתית של שמונה עד חמש, ולפני יותר משנתיים עברתי גם לדירה משלי. כבר די הרבה זמן שאני מרגיש שאני לא שייך לשום מסגרת, לא מוצא את עצמי פה ולא ממש מצליח להיות מאושר. אני מוצא את עצמי אחרי העבודה מסתובב בפארק, ברחובות של ת"א, ובכל מקום שחשבתי שיגרום לי קצת לשכוח... לפני כמעט שלושה חודשים הכרתי מישהו. לא היה ארוך, ומבחינת ההגיון - אני מתאר לעצמי שגם היה חסר משמעות. אבל... כנראה שהמצב עשה את שלו, וקצת נדלקתי, עם כל הסימפטומים של ילדה בת 17. כמובן שהוא חתך (ואפילו לא היה לו מה, הרי לא התחיל כלום), ואני מוצא את עצמי חושב עליו יותר ויותר, מחפש קצת ממנו בכל בנאדם שאני פוגש. הכרתי כמה אנשים, אחד מהם לדעתי אפילו פיתח כלפיי משהו, אבל... זה לא זה. כלום לא זה. אני ממשיך לחפש, ממשיך לרצות קצת ממנו. הייתי רוצה מילה... מישהו שיסביר לי למה אני לא מצליח לקום בבוקר, למה אני רוצה לישון לנצח. למה ברגע שחוזרת לי התודעה אני רוצה להיעלם, ולמה כל האלכוהול שיש לא מועך אותי לתמיד. אני רוצה להיות מאושר, או שפשוט לא להיות.

 

[טל קרויטורו]

תחושת העדר שיכות והעדר אושר

הי, תחושת שיכות זה משהו שחשוב להרבה מאד אנשים. לפעמים מרגישים זאת עם משפחת המוצא, מחפשים להרגיש זאת עם בן הזוג, ומעבר לכך יש לא מעט מסגרות חלקן פחות בשליטתנו (מקום עבודה) וחלקן יותר (מקומות התנדבות, לימודים, תחביבים, חברים). לא פירטת מה אתה מנסה לשכוח, אבל להסתובב לבד ברחובות ללא מטרה כלשהי יכול לעורר בפני עצמו תחושת ניכור (מי אלה כל האנשים האלו ברחוב, ומה לי ולהם, במיוחד כשמחשיך בתקופה זו מוקדם מאד והעדר אור הוא מחולל דכאון ידוע, יש לא מעט אנשים שסובלים מדכאונות עונתיים (במובנם הקליני) סביב עונת החורף והעדר). בנוסף זרקת כמה מילים על אלכוהול שבפני עצמו (בדומה לחומרים פסיכואקטיבים אחרים) יכול להגביר ולהחריף תחושת דכאון.אם תפרט קצת יותר בנוגע למה אתה מנסה לשכוח, מה אתה ממשיך לחפש, ואורח חייך אוכל לנסות לתת קצה חוט קצת יותר ספציפי. כתבת "מישהו שיסביר לי למה" הבירור שאתה מבקש נשמע מאד רלוונטי לתחושות הקשות שאתה מתאר, לכן אם קצה חוט בפורום לא יספיק, אני ממליצה בחום לפנות למסגרת שנותנת מענה ומאפשרת מקום מסודר לבירור מעבר לקצה חוט.

 

[actuallyme]

קצה חבל...

אין לי מושג, באמת, לגבי מה אני רוצה. אני פשוט רוצה להפסיק לחפש אחרי תשובות. אולי אני רוצה מישהו קרוב, שיוכל לשאול בשבילי. אולי סתם מישהו, לראות איתו סרטים מצויירים, להתמסטל ולהקרע מצחוק. אולי אני רוצה סיבה טובה לקום בבוקר. אני לא רוצה להיות פה. זה הכל.

 

[טל קרויטורו]

לא רוצה להיות פה

נשמע מדבריך שיש פה שאתה לא רוצה להיות בו, ויש שם שאתה כן היית רוצה להיות בו, וגם אם המאפיינים עוד לא ברורים, עדין יש דברים שכן רצוים ושאינם רצויים. ההגעה מפה לא רצוי לשם שהוא יותר רצוי זה תהליך, לפעמים זה הזמן, לפעמים זה הנסיון, לפעמים ניתן להעזר באחרים/ות או בא/נשי מקצוע בדרך. למי שאין מושג מה הוא רוצה - הייתי מציעה להתחיל בתהליך בירור. למי שרוצה אדם קרוב אליו - הייתי מציעה להתחיל לחפש אדם לרוחו. הקלה בטווח הקרוב ללא תהליך היא במצב שבהחלט אפשרי שאתה סובל מדכאון ופניה מצידך לאבחון ובמקרה הצורך טיפול מתאים יכולה לצמצם עוצמת סבל ולהגביר אנרגיה באופן שיאפשר צעדים אחרים שביכולתך לנקוט כדי שהחיים שלך יראו יותר כפי שהיית רוצה שיראו.