חוקה לישראל? הידד לספרד!
חוקה היא בסיס מרכזי היום ברוב הדמוקרטיות הליברליות המערביות ומבוססת בדרך כלל על הבסיס הבריטי, הצרפתי או האמריקאי (ששונו מספר פעמים לאורך השנים). מדינת ישראל הצעירה אימצה את המשפט הבריטי בנושאים רבים, אך לא את החוקה הבריטית. בן גוריון הגיעה להסכמה הידועה בשם "סטטוס קוו" עם המפלגות הדתיות והחרדיות והמדינה הצעירה הייתה עסוקה בקליטת עלייה, ממשל צבאי, פיתוח והגנת גבולות מכדי לעסוק בניסוח חוקה. במהלך השנים נחקקו חוקי יסוד שמטרתם להוות בסיס מעין תחוקתי שבית המשפט חיזק את מעמדם על ידי ניסיון לפסילת חוקים שאינם עומדים בקנה אחד עם רוח חוקי היסוד. החוקה נועדה להבטיח את כל זכויות היסוד שעל הגוף הריבוני מוטלת החובה לשמור עליהן- כך זכות הפרטים היא חובת היישות המדינית. למעשה, כל רעיון ההתארגנות המדינית מתבטא בחוקה: היישות מחוייבת לשמור ולהגן על זכויות הפרטים תמורת ציותם. החוקה מעגנת את הקשר הזה בכך שמבטיחה שהמדינה לא תדרוש ציות שסותר לזכויות המוגנות, למשל. זכויות היסוד הן פועל יוצא של אמונה דתית (צלם אנוש) או של תפיסת עולם ליברלית-הומנית. לחוקה מעמד עליון על החוקים האחרים וקובעת הליכי שינוי המבטיחים את יציבותה. זכויות החירות הבסיסיות של האדם: מחשבה והדעה (כולל המצפון), ביטוי, מידע, התאגדות והפגנה, דת ומדת, תנועה, עיסוק וקניין רוחני וחומרי. הקמפיין של "חוקה בהסכמה" מגיע לשיא עם השלמת הנוסח. הקמפיין וודאי יטרח רבות להציג את הנוסח שהושג כפשרה מופלאה שיש לברך עלייה. באתר האינטרנט שלהם הם טרם מפרסמים את הנוסח המוסכם והפרטים הבאים מתבססים על הסיקור בעיתונות. "הפשרה" של הדתיים: עיגון מגילת זכויות אדם כולל עיגון הזכות לשיוויון, איסור הפלייה מכל טעם שהוא וחופש דת. כלומר, הויתור הוא בעצם קיום החוקה (שמעמדה שונה מזה של חוקי יסוד) וחופש שיוויון ודת שמוכרים כבר בחוק (אם כי חוקה נותנת תוקף מכריע). מדוע אילו מוצגים כפשרות של הממסד הדתי? משום שלטעמו אין חופש מדת כי ציות דתי הוא חובה ומשום שאינו מכיר במעמד שווה לגברים, נשים, מאמינים וכופרים, יהודים וגרים. מה הדתיים מקבלים בתמורה? רשימה של נושאי ליבה דתיים שיהיו "חסינים מחוקה". טרם שניכנס לפרטים ברשימה זו, עצם קביעת טריטוריה שהינה מחוץ לתחום התחיקתי הוא מחדל. חוקה נועדה להוות עוגן משפטי לזכויות אדם שאינו תלוי במקום, בזמן, בנידון, בנסיבות. כיצד ניתן לנשל זכויות אלה מתחומי חיים מסוימים? לנשלם מציבורים מסוימים? האם ניתן לקבוע יש זכות ביטוי חוץ מלגבי הקונפליקט עם הפלשתינאים? כי יש שיוויון זכויות ללא הבדל מוצא חוץ מבאיזור חיוג 02? במידה רבה כן, לפי הנוסח המוצע. מהם הנושאים החסינים, אם כן? חקיקה הקשורה בהצטרפות לדת, השתייכות אליה או פרישה ממנה, חוקים הקובעים את סמכויות בתי הדין הרבניים, ציביון השבת בפרהסיה ושמירת כשרות במוסדות ממלכתיים. המשמעות של החסינות היא כי יש שיוויון ללא הבדלי מין, אבל הוא לא תקף בבית הדין הרבני בו אישה זקוקה לגט מאיש על מנת להיות משוחררת בעוד הוא לא נדרש לכך. המשמעות היא שיש חופש עיסוק, אבל מי שרוצה לעבוד בשבת לא יוכל לעשות זאת .המשמעות היא שיש חופש דת, אך לא ניתן להיות מוכר כיהודי אם אתה בוחר לחיות כיהודי קונסרבטיבי ושיש חופש תנועה אבל ביום שבת המדינה לא תספק לכך כלים ליישם אותו. פרופ` ידידיה שטרן מצייר את הכיוון בשיווק ההסכמה לציבור החילוני: הוצאנו מספר מצומצם של נושאים, אבל כל הנושאים האחרים יהיו חשופים לביקורת מבג"ץ. אילו נושאים אחרים? חוק המצות, חוק איסור ממכר חזיר, חוק תשעה באב וחוק קבורה אזרחית. מבין הנ"ל- רק קבורה אזרחית היא נושא משמעותי עקרוני, היתר הם דגלי ראווה. הישגה של החוקה בכך שנוכל לבלות בערב תשעה באב, לקנות חמץ בפסח ולאכול חזיר שגדל באירופה? בהחלט נחמד, אבל אנחנו לא בתעמולת בחירות של שינוי. ובמקום אחר, ראש הממשלה השמאלי משנה את פנייה של אחת המדינות הקתוליות בעולם. ספרד תמיד באיחור ביחס למדינות צפון-מערב אירופה. כל המגמות הליברליות החלו בבריטניה-הולנד-גרמניה-דנמרק והתפשטו דרומה ומזרחה (כמו גם תהליך ההרחבה של האיחוד האירופי). שימו לב לרשימת השינויים: ליברליזציה של החקיקה בנושאי ההפלות, התרת מחקר בתאי גזע למטרות רפואיות, הקלת תהליכי הגירושים, החרפת הצעדים נגד אלימות במשפחה, היתר לבני זוג בני אותו מין להינשא ולאמץ ילדים והפיכת לימודי הדת בבתי הספר ללימודי רשות. ראש הממשלה הטרי, ספאטרו, הוביל את הסוציאל-דמוקרטים שם לניצחון אחרי הפיגוע במארס השנה במדריד, הוביל את הכוחות הספרדיים החוצה מעיראק כפי שהבטיח ועכשיו מוביל מהפכה אזרחית של ממש בספרד השמרנית (חלק מהשינויים אף מקדימים את צרפת). בקרוב אצלנו?
חוקה היא בסיס מרכזי היום ברוב הדמוקרטיות הליברליות המערביות ומבוססת בדרך כלל על הבסיס הבריטי, הצרפתי או האמריקאי (ששונו מספר פעמים לאורך השנים). מדינת ישראל הצעירה אימצה את המשפט הבריטי בנושאים רבים, אך לא את החוקה הבריטית. בן גוריון הגיעה להסכמה הידועה בשם "סטטוס קוו" עם המפלגות הדתיות והחרדיות והמדינה הצעירה הייתה עסוקה בקליטת עלייה, ממשל צבאי, פיתוח והגנת גבולות מכדי לעסוק בניסוח חוקה. במהלך השנים נחקקו חוקי יסוד שמטרתם להוות בסיס מעין תחוקתי שבית המשפט חיזק את מעמדם על ידי ניסיון לפסילת חוקים שאינם עומדים בקנה אחד עם רוח חוקי היסוד. החוקה נועדה להבטיח את כל זכויות היסוד שעל הגוף הריבוני מוטלת החובה לשמור עליהן- כך זכות הפרטים היא חובת היישות המדינית. למעשה, כל רעיון ההתארגנות המדינית מתבטא בחוקה: היישות מחוייבת לשמור ולהגן על זכויות הפרטים תמורת ציותם. החוקה מעגנת את הקשר הזה בכך שמבטיחה שהמדינה לא תדרוש ציות שסותר לזכויות המוגנות, למשל. זכויות היסוד הן פועל יוצא של אמונה דתית (צלם אנוש) או של תפיסת עולם ליברלית-הומנית. לחוקה מעמד עליון על החוקים האחרים וקובעת הליכי שינוי המבטיחים את יציבותה. זכויות החירות הבסיסיות של האדם: מחשבה והדעה (כולל המצפון), ביטוי, מידע, התאגדות והפגנה, דת ומדת, תנועה, עיסוק וקניין רוחני וחומרי. הקמפיין של "חוקה בהסכמה" מגיע לשיא עם השלמת הנוסח. הקמפיין וודאי יטרח רבות להציג את הנוסח שהושג כפשרה מופלאה שיש לברך עלייה. באתר האינטרנט שלהם הם טרם מפרסמים את הנוסח המוסכם והפרטים הבאים מתבססים על הסיקור בעיתונות. "הפשרה" של הדתיים: עיגון מגילת זכויות אדם כולל עיגון הזכות לשיוויון, איסור הפלייה מכל טעם שהוא וחופש דת. כלומר, הויתור הוא בעצם קיום החוקה (שמעמדה שונה מזה של חוקי יסוד) וחופש שיוויון ודת שמוכרים כבר בחוק (אם כי חוקה נותנת תוקף מכריע). מדוע אילו מוצגים כפשרות של הממסד הדתי? משום שלטעמו אין חופש מדת כי ציות דתי הוא חובה ומשום שאינו מכיר במעמד שווה לגברים, נשים, מאמינים וכופרים, יהודים וגרים. מה הדתיים מקבלים בתמורה? רשימה של נושאי ליבה דתיים שיהיו "חסינים מחוקה". טרם שניכנס לפרטים ברשימה זו, עצם קביעת טריטוריה שהינה מחוץ לתחום התחיקתי הוא מחדל. חוקה נועדה להוות עוגן משפטי לזכויות אדם שאינו תלוי במקום, בזמן, בנידון, בנסיבות. כיצד ניתן לנשל זכויות אלה מתחומי חיים מסוימים? לנשלם מציבורים מסוימים? האם ניתן לקבוע יש זכות ביטוי חוץ מלגבי הקונפליקט עם הפלשתינאים? כי יש שיוויון זכויות ללא הבדל מוצא חוץ מבאיזור חיוג 02? במידה רבה כן, לפי הנוסח המוצע. מהם הנושאים החסינים, אם כן? חקיקה הקשורה בהצטרפות לדת, השתייכות אליה או פרישה ממנה, חוקים הקובעים את סמכויות בתי הדין הרבניים, ציביון השבת בפרהסיה ושמירת כשרות במוסדות ממלכתיים. המשמעות של החסינות היא כי יש שיוויון ללא הבדלי מין, אבל הוא לא תקף בבית הדין הרבני בו אישה זקוקה לגט מאיש על מנת להיות משוחררת בעוד הוא לא נדרש לכך. המשמעות היא שיש חופש עיסוק, אבל מי שרוצה לעבוד בשבת לא יוכל לעשות זאת .המשמעות היא שיש חופש דת, אך לא ניתן להיות מוכר כיהודי אם אתה בוחר לחיות כיהודי קונסרבטיבי ושיש חופש תנועה אבל ביום שבת המדינה לא תספק לכך כלים ליישם אותו. פרופ` ידידיה שטרן מצייר את הכיוון בשיווק ההסכמה לציבור החילוני: הוצאנו מספר מצומצם של נושאים, אבל כל הנושאים האחרים יהיו חשופים לביקורת מבג"ץ. אילו נושאים אחרים? חוק המצות, חוק איסור ממכר חזיר, חוק תשעה באב וחוק קבורה אזרחית. מבין הנ"ל- רק קבורה אזרחית היא נושא משמעותי עקרוני, היתר הם דגלי ראווה. הישגה של החוקה בכך שנוכל לבלות בערב תשעה באב, לקנות חמץ בפסח ולאכול חזיר שגדל באירופה? בהחלט נחמד, אבל אנחנו לא בתעמולת בחירות של שינוי. ובמקום אחר, ראש הממשלה השמאלי משנה את פנייה של אחת המדינות הקתוליות בעולם. ספרד תמיד באיחור ביחס למדינות צפון-מערב אירופה. כל המגמות הליברליות החלו בבריטניה-הולנד-גרמניה-דנמרק והתפשטו דרומה ומזרחה (כמו גם תהליך ההרחבה של האיחוד האירופי). שימו לב לרשימת השינויים: ליברליזציה של החקיקה בנושאי ההפלות, התרת מחקר בתאי גזע למטרות רפואיות, הקלת תהליכי הגירושים, החרפת הצעדים נגד אלימות במשפחה, היתר לבני זוג בני אותו מין להינשא ולאמץ ילדים והפיכת לימודי הדת בבתי הספר ללימודי רשות. ראש הממשלה הטרי, ספאטרו, הוביל את הסוציאל-דמוקרטים שם לניצחון אחרי הפיגוע במארס השנה במדריד, הוביל את הכוחות הספרדיים החוצה מעיראק כפי שהבטיח ועכשיו מוביל מהפכה אזרחית של ממש בספרד השמרנית (חלק מהשינויים אף מקדימים את צרפת). בקרוב אצלנו?