חוקי קיצבה + עבודה
אולי ידוע לך לגבי ההוראה שניתנה לפני מספר חודשים ע"י ראה"מ לביטוח הלאומי, לשנות את החוק לגבי גבול ההכנסה לנכים המקבלים קצבת נכות. המצב כיום הוא שנכה בעל נכות 50% רפואי (נפשי), המקבל 100% קצבת נכות בגין 75% ומעלה דרגת אי כושר, מותר לו להתפרנס עד גובה סכום הקצבה, ללא שיאבד את קצבתו. אם עבר במעט את גובה הקצבה, מתקצצת קצבתו במדרגה גבוהה ביותר, מ-100% ל-65%. כל עוד לא יעבור גובה הכנסתו את הסכום של כ-3100 ש"ח (או 3,800 ש"ח לאקדמאיים) - תישאר לו קצבה בגובה של 60% לפחות. מעבר לסכומים אלו - תישלל קצבתו לחלוטין. המדרגות קיצוניות, והתוצאה היא שאם אני מצליחה לעבוד כ-6-7 שעות ביום, בשכר של כ-3300-3700 ש"ח לחודש, תישלל ממני הקצבה, כולל ההנחות במיסים, בדמי נסיעות ובתשלומים רפואיים העולים לכ-700 ש"ח בחודש, דבר שאינו מאפשר מחיה מינימלית. אינני מצליחה לעבוד יותר מ-6-7 שעות ביום (ניסיתי, זה קשה לי מידי בגלל מצבי), ואני אובדת עצות לגבי הדרך לממן את הטיפול הרפואי הנפשי בעלות של 1300 ש"ח בחודש (טיפול ציבורי חינם מסוג זה אינו קיים, ומה שקיים - אינו יעיל, והתוצאה: בתי החולים מפוצצים). רגע לפני הייאוש - יש לך הצעה מעשית עבורי, ואינפורמציה מעודדת על שינוי עתידי של החוק? (אגב, פקידים בכירים בביטוח הלאומי, המליצו לי - שלא לפרוטוקול כמובן - להשתדל ולהעלים הכנסות כמיטב יכולתי מהביטוח הלאומי, משיקולי פיקוח נפש של הצורך בטיפול הרפואי, אבל אני עובדת במקום מסודר, ואינני רואה עצה כיצד להעלים את הכנסותי מהביטו"ל).
אולי ידוע לך לגבי ההוראה שניתנה לפני מספר חודשים ע"י ראה"מ לביטוח הלאומי, לשנות את החוק לגבי גבול ההכנסה לנכים המקבלים קצבת נכות. המצב כיום הוא שנכה בעל נכות 50% רפואי (נפשי), המקבל 100% קצבת נכות בגין 75% ומעלה דרגת אי כושר, מותר לו להתפרנס עד גובה סכום הקצבה, ללא שיאבד את קצבתו. אם עבר במעט את גובה הקצבה, מתקצצת קצבתו במדרגה גבוהה ביותר, מ-100% ל-65%. כל עוד לא יעבור גובה הכנסתו את הסכום של כ-3100 ש"ח (או 3,800 ש"ח לאקדמאיים) - תישאר לו קצבה בגובה של 60% לפחות. מעבר לסכומים אלו - תישלל קצבתו לחלוטין. המדרגות קיצוניות, והתוצאה היא שאם אני מצליחה לעבוד כ-6-7 שעות ביום, בשכר של כ-3300-3700 ש"ח לחודש, תישלל ממני הקצבה, כולל ההנחות במיסים, בדמי נסיעות ובתשלומים רפואיים העולים לכ-700 ש"ח בחודש, דבר שאינו מאפשר מחיה מינימלית. אינני מצליחה לעבוד יותר מ-6-7 שעות ביום (ניסיתי, זה קשה לי מידי בגלל מצבי), ואני אובדת עצות לגבי הדרך לממן את הטיפול הרפואי הנפשי בעלות של 1300 ש"ח בחודש (טיפול ציבורי חינם מסוג זה אינו קיים, ומה שקיים - אינו יעיל, והתוצאה: בתי החולים מפוצצים). רגע לפני הייאוש - יש לך הצעה מעשית עבורי, ואינפורמציה מעודדת על שינוי עתידי של החוק? (אגב, פקידים בכירים בביטוח הלאומי, המליצו לי - שלא לפרוטוקול כמובן - להשתדל ולהעלים הכנסות כמיטב יכולתי מהביטוח הלאומי, משיקולי פיקוח נפש של הצורך בטיפול הרפואי, אבל אני עובדת במקום מסודר, ואינני רואה עצה כיצד להעלים את הכנסותי מהביטו"ל).