חוק דרומי - שאלה לדיון

[s h o o s h a]

חוק דרומי - שאלה לדיון

בעקבות האירוע בו ירה שי דרורי למוות בפורץ שניסה לגנוב מחוותו בקר קמה סערה ציבורית רחבת היקף נגד מעצרו והאשמתו ברצח. בעקבות הסערה הציבורית שקמה לאחר מעצרו של החקלאי, מעלים מספר חברי כנסת הצעת חוק לפיה מי שפועל כנגד פורצים לשטחו יהיה פטור מהשלכות המעשה. חברי הכנסת שמעלים את ההצעה, יצחק אהרונוביץ, ישראל חסון, סופה לנדבר, סטס מיסז’ניקוב ואלכס מילר כולם מישראל ביתנו, מציעים אף להחיל את החוק רטרואקטיבית. משמעות הדבר הוא כי הפרקליטות לא תוכל להגיש כתב אישום כנגד דרומי. לפי הצעת החוק, בכל מקרה ניתן להרוג את הפורץ, ועל היורה אין כל חובה להוכיח כי היה במצב של סכנת חיים או שפעל מתוך הגנה עצמית. בכך למעשה יותר דמם של פורצים וגנבים. בנימוקים להצעת החוק מפרטים חברי הכנסת את הסיבות להצעה, אולם נמנעים מלציין במפורש את שמו של דרומי. המושג "ביתי הוא מבצרי" מככב כפתגם אנגלי בעל חשיבות מרובה, והוא מבוסס אף על ההלכה היהודית. לאחרונה התרבו בישראל גניבות חקלאיות ופריצות לבתים ובתי עסק הגורמים לנזקים רבים ומסכנים את החקלאות הכלכלה, ושלומם של אלו המנסים להתפרנס מהם. החוק הפלילי הקיים מגן על אדם שעשה מעשה להגנה עצמית או מתוך כורח, אך מסייג את ההגנה בסוג התגובה, תוצאותיה ועוד. "הצעת חוק באה לקבוע כי מי שעשה מעשה אשר היה יכול להיחשב כעבירה כנגד מסיג גבול בשעות הלילה והחשיכה, יחשב בכל מקרה כמי שפעל להגנתו העצמית ומתוך כורח ויהא משוחרר מאחריות פלילית, ללא שיהא עליו צורך להראות את יחסיות מעשיו כלפי הפולש. חשיבות הצעת החוק בהרתעת הגנבים והפולשים ובמתן בטחון אישי למתגוננים, ובמניעת פגיעה במתגונן ע"י מעצרו והעמדתו בפני הליכים משפטיים ארוכים", נכתב בהצעת החוק. הצעת החוק מעלה שאלות רבות ותהיות רבות לגבי מה שעלול להתרחש ולאנדרלמוסיה שעלולה לשטוף את המדינה. עולה ונשאלת השאלה: האם החוק המוצע טוב או שדרוש/ חובה להכניס בו סייגים ואם כן, אילו ואם לא, מדוע.

 

[s h o o s h a]

הגנה עצמית - מה זה?

הגנה עצמית היא הפעלה של כוח על-ידי האדם לשם הגנה על חייו או על גופו. זכותו של אדם לפעול מתוך הגנה עצמית מוכרת בחקיקה, ומבוטאת גם באמירה המפורסמת: "הקם להורגך, השכם להורגו" (על פי הגמרא במסכת ברכות דף נח עמוד א). בדיני נזיקין, מהווה זכות זו הגנה כנגד טענת "תקיפה". ישנם תנאים בחוק לשימוש בזכות זו (במידה סבירה, שאינה עולה על הנזק שצפה אותו המותקף ובתנאי שהאדם אכן האמין שהוא עומד להיות מותקף). כלומר, הפעלתה של הזכות להגנה עצמית צריכה להיעשות במידה הנכונה. כאשר פורץ מהווה סכנה לחייו של אדם, רשאי האדם לנקוט צעדים של הגנה עצמית, אף אם אלה יסתיימו במותו של הפורץ. אם הפורץ מהווה רק סכנה לרכוש, אין בכך הצדקה להריגתו, והריגה במקרה זה תיחשב לעברה פלילית. במישור הפלילי, ההגנה העצמית מהווה סייג לאחריות פלילית וכאשר היא תחול לא תוטל אחריות על הנאשם על אף שלכאורה ביצע פשע אלים. סייג זה הינו ירושת המשפט האנגלי במשפטנו. הוא עוגן בתחילה בסע' 18 לפקודת החוק הפלילי, 1936, ולאחר מכן בסע' 22 לחוק העונשין, 1977. בשנת 1994 תוקן חוק העונשין ונחקק סע' 34י' הקובע כי: "לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף תקיפה שלא כדין..."

 

[איש המערות]

אם כבר מצטטים בעניין אחריות פלילית

אזי הפסקה המלאה היא: "לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף תקיפה שלא כדין שנשקפה ממנה סכנה מוחשית לפגיעה בחייו, בגופו או ברכושו, שלו או של זולתו". בדיון שהתקיים בכנסת הסתייג שר המשפטים מהחוק כלשונו והביא דוגמאות לתאונות שעלולות להתרחש בעקבותיו עקב זיהוי שגוי של מי שחדר לשטח בתום לב כאילו פרץ לשטח. דעתי האישית היא שיש סכנה רבה במתן היתר גורף לפגוע בפורץ. היום יש אבסורד בכך שאם אגרש פורץ במכות והוא יגיש נגדי תלונה על תקיפה אני אהיה מואשם בתקיפה. יחד עם זאת, להגיע מכאן למתן היתר לירות בו למוות המרחק רב. נכון, יהיה צורך לפעול על פי הוראות פתיחה באש: קודם להזהיר, אח"כ לירות באויר, לאחר מכן ברגליים ורק בסוף במרכז הגוף. אבל תמיד ניתן לירות גם בסדר ההפוך ולטעון בחקירה שסדר הירי היה על פי ההוראות. הסכנה הגדולה איננה לפורצים אלא לקורבנות. אם היום פורץ יעדיף לברוח, הרי שלאחר החקיקה כל פריצה תהפוך לשוד אלים כי הפורצים יערכו באופן בו הם ינטרלו את הקורבנות בכל אמצעי כדי שהם לא יפגעו. זה יפגע גם באותם אזרחים שלא יחזיקו נשק כי את העובדה הזו הפורצים לא ידעו. יש צורך להקל בדין באופן משמעותי כלפי מי שהשתמש בכוח כדי להדוף פריצה ושוד, לרבות שימוש בירי. במקביל יש להעניש בצורה חריפה ובלתי מתחשבת בפורצים ועברייני רכוש אחרים. זה עשה נפלאות בניו יורק וזה יעשה נפלאות גם אצלנו. אבל מתן היתר גורף לאזרחים לירות בפורצים כמוהו כהעברת האחריות מגורמי האכיפה אל האזרחים ומעבר משלטון חוק (שטעון ייעול ושיפור ניכרים) לאנארכיה. היתרון היחידי למשטרה - הם יוכלו להתפנות לתת יותר דוחות.

 

[איש המערות]

מצאתי משהו קצת יותר מורחב

הסבר מורחב והתניות לנוסח החוק הקיים וטענות הגנה המוכרות בחוק הקיים מאפשרות לדון את מי שהגן על עצמו ועל רכושו לרבות הגנה עצמית, הגנת הצורך ואפילו טעות בעובדה, לאמור "חשבתי והאמנתי שהפורץ מחזיק נשק ועומד לירות בי". אין צורך להוסיף או לגרוע מהחוק הקיים אלא להביא את השופטים לתודעה שמי שבחר מלכתחילה לפגוע בזכויות של אדם אחר ע"י פריצה לשטחו, גניבת רכושו ותקיפת גופו, הפקיע מעצמו את זכויותיו, אשר כיום בית המשפט מקדש כאילו לא נפגעו כתוצאה מהעבירה הפלילית שביצע.

 

[שילה1]

חבל שהחוק שישראלי,המתבסס רובו

ככולו על החוק האנגלי,לא אימץ את הכלל הנהוג שם-"ביתי הוא מבצרי". אני דווקא בעד חוק דרומי,כולל הרחבתו לדירות בבתי מגורים. וזאת מדוע? בשל ריבוי עבירות התפרצות וגניבה,יש תחושה של חוסר בטחון אישי ורכושי.חוק דרומי מורחב,בתוספת ענישה מחמירה נוסח ג'וליאני,אולי ישפרו את המצב. אולי תגובתי מעט "מתלהמת",אך כנראה רק מי ש"סבל"נחת ידם של פורצים,מבין ללבו של דרומי.

 

[רואה עתיד]

תומך בחוק

זו הייתה רק שאלה של זמן עד שחוק ההגנה העצמית יעלה לדיון. אני לגמרי משוכנע שאם היינו חיים במדינה שבה רשויות אכיפת החוק, קרי המשטרה ובתי המשפט היו עושים מלאכתם נאמנה, לא היה צריך כלל לחשוב אפילו לחוקק חוק כזה. אבל כשחיי אדם ורכושו נעשים הפקר לשודדים ורוצחים סאדיסטיים מאין כמותם, האזרח התמים חייב להגן על עצמו, בני ביתו ורכושו. כמוני כמוך, גם אני לאור הנסיבות נאלץ לתמוך בחוק כזה וכלל לא חשוב מי העלה אותו. יחד אם זאת החוק צריך להיות מספיק ברור ולכלול את מרכיבי ההגנה העצמית כגון: אזהרה,ירי באוויר, ירי ברגליים ורק אח"כ ירי על מנת להרוג וזאת על מנת שלא יפגעו אזרחים תמימים שבאמת נקלעו למקום בטעות. כולי תקווה שיבוא יום במהרה בימינו ויפציע בשערינו אדם כמו ג'וליאני שיגרום לכך שלא יהיה עוד צורך לעגן חוק כזה.

 

[איש המערות]

הבעיה של רוב הקורבנות

הבעיה שרוב הקורבנות למעשי התעללות ושוד אלים הינם קשישים שלא יהיו מסוגלים להגן על עצמם גם במסגרת החוק החדש. אני עדיין טוען בתוקף כי הסיכון שפריצות יהפכו למעשי שוד אלימים וקורבנות הפריצה יהיו בסכנה גדולה מאד כי הפורצים ירצו לנטרל אותם על מנת לא להפגע או להתפס. החוק הקיים נותן את כל התשובות אבל המערכת לא רואה את זכויות הקורבן כעולות על זכויות התוקף (גם במקרי אונס והטרדה מינית). חקיקה לא אפקטיבית יש לנו די והותר. חבל להוסיף עליה עוד חקיקה לא אפקטיבית. יש להפעיל שיקול דעת וקשיחות באכיפת החקיקה הקיימת.

 

[רואה עתיד]

חשיבותו במסרים שבו

החוק המוצע הוא בראש וראשונה מסר. מסר לרשויות אכיפת החוק (משטרה ובתי המשפט) שעבודתם כושלת ויש צורך במציאת אלטרנטיבה. מסר לעבריינים שמעתה הם עלולים לשלם בחייהם על פגיעה בחפים מפשע. ומסר לקורבנות האלימות הגואה שדמם ורכושם אינם הפקר. סיכונים תמיד קיימים. אני מניח כמוך שחלק מהעבריינים "הקשים" לא ירתעו וינסו לנטרל את קורבנותיהם במהלך ביצוע הפשע. אך השאר כן עשוי לחשוב פעמיים אם הפשע באמת משתלם ובמידה וחסכנו בכך מעשי אלימות, דיינו. ולגבי הקשישים שבינינו. הקשישים של היום אינם הקשישים של פעם. אנו עדיין נוטים לשייך את ציבור הקשישים לניצולי שואה שאינם מסוגלים להגן על עצמם. אך רוב הקשישים של היום הם "צעירים" בסביבות גיל 60-70 שנלחמו במלחמות ישראל ויודעים כיצד לאחוז בנשק. ובכלל... בכדי לקבל רישיון לנשק יש צורך לעמוד בקריטריונים מחמירים ולבצע מטווחים תקופתיים בכדי לשמור על כושר. למען האמת, למרות חשיבותו, אני מעט פסימי אם החוק הזה בכלל יעבור את כל המכשולים העומדים בדרכו ויכנס בסופו של דבר לספר החוקים שלנו.

 

[rut2020]

הגנה עצמית

בזמן האחרון רבו מקרים של אלימות נוראית כלפי אזרחים, כל שבוע אנו מתבשרים על רצח !!! כל שבוע אנו שומעים על אלימות נוראית כלפי מבוגרים שמתקשים להגן על עצמם, כמעט כל יום אנו שומעים על גניבות רכב , באמצע היום תוך כדי נסיעה במקומות סואנים. נראה כאילו רשויות החוק אלה שאמורים להגן עלינו , נרדמו בשמירה או סתם לא עושים עבודתם נאמנה, אינני מאשימה כאן אני פשוט מציגה דברים כמו שהם נראים לנו האזרחים הפשוטים. אני עצמי גרה בהתיישבות הכפרית אני עדה כל הזמן לגנבות החקלאיות, אנשים ביישובים הסמוכים מגנו את המשקים שלהם כל מה שחסר זה רק כרטיס מגנטי וקוד זיהוי כדי להכנס לשכן לכוס קפה. כן חייבים ובהקדם לשנות את החוק ולתת לאזרח שעובד כל כך קשה להגן על רכושו גם בעיר וגם בכפר ויפה שעה אחת קודם.

 

[czar]

השאלות הן כבדות, ואחרות לדעתי

אין לי שום בעיה "להשחיל" כדור לפורץ שיסתובב בחדרי הילדים שבביתי, אין לי שום ויכוח עם עצמי שבמקרה וחלילה יריתי והרגתי פורץ באם הסכנה לי ולבני ביתי היתה פחותה מהנזק שגרמתי לפורץ, בני ביתי עדיפים תמיד, נכון שזה נשמע אלימות שכנגד, אבל למרות דעתי האישית אני לא לגמרי מסכים להפוך את זה לחוק או לא לגמרי חושב שזה נכון. יש תורות שמפענחות מי הם עברייני הרכוש, והם התחתית של עולם הפשע, הנמוכים ביותר, ואחד כזה ימות בשל מסכנותו??? אני לא משוכנע שיש הקבלה בין חייו לבין המעשה שהוא עשה אילו לא היווה איום על אלו שאני מופקד על ביטחונם. מצד שני שמעתי (נדמה לי חבר כנסת) ששאל, ומה יקרה לחייל שיטעה בניווט ויכנס לשטח חקלאי - בדרום זה מאד נפוץ באיזור נבטים דרום ונבטים צפון בשטחי הבדואים - תיאורטית מותר יהיה דמו. לדעתי יש לחדד את החוק הקיים בלבד, או לעדן או/ו לשפצר אותו. החוק כיום קובע שרמת הפגיעה באדם שממול תהיה שווה או נמוכה מהפגיעה שהוא היה עשוי לגרום לאנשים אשר אני מופקד על בטחונם, אולי כאן צריך לבוא מחוקק חכם ולנסח כך שיעשה שכל. אגב דרומי - אני לא לגמרי משוכנע שהוא נכלל בכל צורה לחוק החדש, הוא לא ישן ובמקרה בא לו פורץ, הוא ארב להם עם נשק (וכוונה) ושהגיעו....לא בדיוק התקשר למשטרה ובמגע הראשוני לא עשה "נוהל מעצר חשוד" ולא ירה לאוויר אפילו..... אישית, אני לא חושב שהוא נכנס לקטגורית החוק, אני מסכים שחייו נהיו גיהנום אבל מכאן ועד להגנה עצמית....המרחק גדול - זאת דעתי האישית מהנתונים שהתפרסמו.

 

[galitgali1]

דעתי

אני מאמינה שאנשים מן השורה לא ששים למצוא עצמם בבית המשפט או בכלא, גם אדם המחזיק ברשותו נשק ברשיון לא ימהר לירות, הוא לא יגיד לעצמו, אה יש חוק חדש אני יירה בו, זה מדובר במקרה ממש של סכנת נפשות - שזה שפרצו לו מרגיש שהוא בסיכון וזה גם מדובר על מקרה לאו דוקא שיש נשק למותקף אלא תוך כדי האבקות הפורץ יכול למות מהמאבק - וברור לכל אדם מן השורה - שיהיה מדובר בהליך שהוא עלול למצוא את עצמו אשם מכיון שירה בפורץ למרות שלא היה ממש בסכנה. לסיכום - אומנם זה יהיה מותר על פי חוק אבל כל בר דעת יודע שכל מקה לגופו והוא יכול למצוא עצמו אשם בכל מקרה למרות החוק - לאחר שישקלו כל הנסיבות. תשובתי? חייבים לתת לזה שפורצים אליו - הגנה - הגנה, משמע, להאבק בלי פחד שתוך כדי האבקות הפורץ עלול להפגע, להאבק ממקום שאתה רוצה להגן ולהתרכז במאבק בהגנה שלך.

 

[ben 911]

יש לקחת בחשבון את האפשרות שחוק כזה

אם יאושר, ישרת גורמים פליליים שינסו "להלבין" פשעי רצח בתואנה שהנרצח פלש לתחומם ולמעשה הם פעלו רק מתוך הגנה עצמית. אין שום בעיה לגרור את הגופה לתוך חזקה כלשהי. מה שנקרא "חיסול חשבונות", חוקי. זה לא פשוט, אני בטוח שהמחוקקים נותנים את דעתם על כל ההבטים.

 

[עידןגור]

חוק דרומי

באופן עקרוני אני תומך בחוק ובהחמרת העונשים לגנבים בשודדים מתוך מטרה להרתיעם. יחד עם זאת אני חושב שאסור להתיר את דמם בצורה חופשית שכזו אלא אכן עם מעין הוראות לפתיחה בירי. דבר אחרון שהוא קצת בעייתי לטעמי הוא מצב היפותטי שבו, נגיד, צמד חיילים נאבד בניווט ונכנס לתוך חווה שכזו... מה יקרה אז כאשר יירו בהם בטעות?

 

[czar]

באחת מהמדינות בארהב

(לא זוכר איפה קראתי) היתה רמת פשיעה מאד גבוהה. שינו שם את החוק פחות או יותר ככה, ומבלי להכנס לדקויות של ימים או שבועות, אלא הרעיון. פורץ/גנב נתפס פעם אחת - מקבל עונש קל יחסית - חודש לשלושה חודשים בכלא ומוזהר אזהרה חמורה פעם שניה - חמש שנים בכלא פעם שניה 15 שנים בכלא ללא אפשרות לשיחרור מוקדם. לעשות משהו קיצוני הרבה יותר שיאכב ממש להיות עבריים רכוש, כך גם לגבי שאר העבירות צריך. במקום להעביר את השיקול לאזרחים, האם לירות או לא, בואו נשנה את שיטת הענישה כמו בתיאור הכללי לעיל. צריך לגרום שיכאב מאד מאד לעבריינים, היום על פריצה או גניבת רכב, אולי תקבל על תנאי, פעם שניה תקבל אולי שוב על תנאי ואם יחמירו איתך תקל שלושה חודשים.....ואם תהיה עבריין כבד, תקבל שנים ספורות, בהצעה שלי מעלה, אתה נותן לעבריינים להחליט על הנורמה, הוא יבין אחרי הפעם הראשונה שזה לא בדיחה ויוזהר, פעם שניה ינמק 5 שנים ויבין שעל הפעם הבאה הוא יחטוף שטוזה.....

 

[ghost7]

תומך בחוק!

נכון. צריך שיהיו מגבלות. ובמיוחד- לשמר המצב בו הסמכות לעונש היא בלעדית של בית המשפט. כלומר- גם ירי- לצורך מעצר. לא כעונש. אבל החשוב ביותר- סילוק האיסור הגורף על ירי, כשיש אופציות אחרות. כשאלו כוללות ויתור לגנב, או הסתלקות מדרכו. ודוגמה למצב האבסורדי כיום- קצין משטרה, שממליץ, בהרצאה למתנדבים (אני נכחתי), להשאיר את מפתחות הרכב במקום גלוי בבית, כדי שפורץ שמחפש אותם, לא יצטרך להתעכב, ובכך להגדיל הסיכוי (סיכון?) לעמות פיזי. ואם זה העברין הראשון שנהרג, בשנים האחרונות (בעת הגנבה)- היו לא מעט מקרים של אזרחים שנהרגו בעת שניסו למנוע את גניבת רכבם, או "סתם" נקלעו לדרכם של הגנבים. בעיני- מצב בו הבטחת שלומם של עבריינים אלימים קודמת להבטחת שלומם (וגם רכושם) של אזרחים שומרי-חוק- זה אבסורד! בחלק מהמקרים שמניתי (שנהרגו אזרחים)- די היה בירי לצמיג כדי למנוע זאת. אבל- גם המשטרה כבולה ע"י מגבלות אלו! וכמו בנושא חוק המעצרים ה"חדש" ( כבר יש לו כמה שנים)- התרעות בתקשורת, וע"י שופטים ערניים- לא הועילו. היה הכרח בחקיקה מפורשת, שלא הותירה שיקול דעת בנושא, למערכות החוק והמשפט, שהתעלמו, עד אז, מהמצב. גם כאן- המצב האבסורדי הנוכחי- הוא תוצאת "שיקול הדעת" הפגום אליו הובילו אותן מערכות. דרושה חקיקה מפורשת, שתחייב אותן להתאים את שיקולי הדעת שלהן אליה, ולא להיפך!

 

[אדם אוהב וחושב]

הנסוח מפחיד

ברור, שצריך לבדוק את יחסיות מעשיו. אם עשה לפולש מעשה רע בהרבה משלו, למשל רצח, ענה או אנס אותו, מובן שעליו להענש.