ועד שבג"ץ יפסול גם את הפיגול החקיקתי הזה – אין שום אפשרות אחרת – יחלפו עוד כמה שנים טובות.
והינה הושגה המטרה- החרדים יקבלו את מה שהם רוצים , השתמטות.
זה מה שאמר כ"ץ בפרזנטציה החגיגית שלו בוועדת החוק והביטחון:
"ההסדר נועד להיות הסדר קבע שיאזן בין ערך שירות הביטחון, ערך השוויון וערך לימוד התורה".
ולמי שלא הבין את נקודת המוצא שלו, הבהיר שר הביטחון כי עקרונות היסוד של החוק הם
"הבטחת גיוס ושילוב הציבור החרדי בשירות משמעותי תוך הקפדה על אורח חייהם, ושמירה על עולם התורה היהודי".
זו הגדרה מדאיגה. היא מעלה את "ערך לימוד התורה" לאותה מדרגה חוקתית של זכות היסוד לשוויון.
זו הקבלה שמקובלת בפוליטיקה, אך אין לה קיום במדרג המשפטי החוקתי:
הזכות לשוויון היא זכות יסוד חוקתית המעוגנת כחלק מכבוד האדם בחוק יסוד.
לימוד תורה עדיין אינו מעוגן בחוק יסוד.
שר הביטחון גם רוקן מתוכן את הצהרת צה"ל בדבר יכולת לוגיסטית לקלוט מתגייסים חרדים ללא הגבלה החל מיולי 2026,
תוך שהוא מפריד בין "היכולת לקלוט" לבין "לגייס".
למערכת הפוליטית בישראל לוקח שנים על שנים לגבש הסדר חקיקתי חדש בנושא גיוס החרדים לצה"ל,
כשההסדר הקודם קורס. זו אינה אכיפה אפקטיבית, אלא ההיפך מזה.
כ"ץ הוסיף והצהיר על עיקרון נוסף: ההסדר החקיקתי יכלול סנקציות אישיות, כלכליות, וגם סנקציות מוסדיות על הישיבות.
"מי שלא ילמד ולא ישרת, עליו צריך להטיל סנקציות".
עם זאת, הוא לא מדבר על סנקציות המופעלות על כל צעיר ישראלי החייב בגיוס ובוחר שלא להתייצב –
כגון הכרזה כנפקד ובהמשך כעריק, שוטרים צבאיים המגיעים לדלת, ובמידת הצורך גם מעצר ומאסר.
הסנקציות האלה שמורות לציבור המשרת בלבד, לא לחרדים.
הוא לא מדבר על סנקציות המופעלות על כל צעיר ישראלי החייב בגיוס ובוחר שלא להתייצב,
אלא על סנקציות כלכליות,
ועיקרן אימוץ המצב החוקי הקיים לשלול ממי שאינו משרת הטבות כספיות כגון השתתפות בסבסוד מעונות יום.
שר הביטחון גם רוקן מתוכן את הצהרת צה"ל בדבר יכולת לוגיסטית לקלוט מתגייסים חרדים ללא הגבלה החל מיולי 2026,
תוך שהוא מפריד בין "היכולת לקלוט" לבין "לגייס".
במילים אחרות, מבחינתו יש להתחשב בכך שהצעירים החרדים מתעלמים מצווי הגיוס, בהוראת הרבנים.
"יש חשיבות בעיניי לקדם חקיקה שמבוססת על הידברות והסכמה, גם של מנהיגי ציבור חרדי",
נאלץ כ"ץ להודות, "היעדים צריכים להיות ריאליים ולשקף את היחס הנכון בין הרצון ואפשרי".
ניתוח משפטי ראשוני:
עקרון השוויון נפגע אנושות.
הצעת החוק הזו ממשיכה ליישם שתי מערכות נורמטיביות כלפי ציבורים שונים במדינת ישראל.
הצעת החוק של כ"ץ אינה מרפאת את הפגם, אלא רק מציגה גרסה חדשה שלו, בחלוף עשור.
באותו פסק דין סיכמה נשיאת בית המשפט העליון דאז, מרים נאור, את הוראות החוק (הקודם),
באופן המתלבש כמו כפפה גם על המצב הנוכחי: "ניתן פשוט לומר – עוד חוזר הניגון, או – אותה הגברת בשינוי אדרת".
[URL unfurl="true"]https://www.zman.co.il/554412/[/URL]
והינה הושגה המטרה- החרדים יקבלו את מה שהם רוצים , השתמטות.
זה מה שאמר כ"ץ בפרזנטציה החגיגית שלו בוועדת החוק והביטחון:
"ההסדר נועד להיות הסדר קבע שיאזן בין ערך שירות הביטחון, ערך השוויון וערך לימוד התורה".
ולמי שלא הבין את נקודת המוצא שלו, הבהיר שר הביטחון כי עקרונות היסוד של החוק הם
"הבטחת גיוס ושילוב הציבור החרדי בשירות משמעותי תוך הקפדה על אורח חייהם, ושמירה על עולם התורה היהודי".
זו הגדרה מדאיגה. היא מעלה את "ערך לימוד התורה" לאותה מדרגה חוקתית של זכות היסוד לשוויון.
זו הקבלה שמקובלת בפוליטיקה, אך אין לה קיום במדרג המשפטי החוקתי:
הזכות לשוויון היא זכות יסוד חוקתית המעוגנת כחלק מכבוד האדם בחוק יסוד.
לימוד תורה עדיין אינו מעוגן בחוק יסוד.
שר הביטחון גם רוקן מתוכן את הצהרת צה"ל בדבר יכולת לוגיסטית לקלוט מתגייסים חרדים ללא הגבלה החל מיולי 2026,
תוך שהוא מפריד בין "היכולת לקלוט" לבין "לגייס".
למערכת הפוליטית בישראל לוקח שנים על שנים לגבש הסדר חקיקתי חדש בנושא גיוס החרדים לצה"ל,
כשההסדר הקודם קורס. זו אינה אכיפה אפקטיבית, אלא ההיפך מזה.
כ"ץ הוסיף והצהיר על עיקרון נוסף: ההסדר החקיקתי יכלול סנקציות אישיות, כלכליות, וגם סנקציות מוסדיות על הישיבות.
"מי שלא ילמד ולא ישרת, עליו צריך להטיל סנקציות".
עם זאת, הוא לא מדבר על סנקציות המופעלות על כל צעיר ישראלי החייב בגיוס ובוחר שלא להתייצב –
כגון הכרזה כנפקד ובהמשך כעריק, שוטרים צבאיים המגיעים לדלת, ובמידת הצורך גם מעצר ומאסר.
הסנקציות האלה שמורות לציבור המשרת בלבד, לא לחרדים.
הוא לא מדבר על סנקציות המופעלות על כל צעיר ישראלי החייב בגיוס ובוחר שלא להתייצב,
אלא על סנקציות כלכליות,
ועיקרן אימוץ המצב החוקי הקיים לשלול ממי שאינו משרת הטבות כספיות כגון השתתפות בסבסוד מעונות יום.
שר הביטחון גם רוקן מתוכן את הצהרת צה"ל בדבר יכולת לוגיסטית לקלוט מתגייסים חרדים ללא הגבלה החל מיולי 2026,
תוך שהוא מפריד בין "היכולת לקלוט" לבין "לגייס".
במילים אחרות, מבחינתו יש להתחשב בכך שהצעירים החרדים מתעלמים מצווי הגיוס, בהוראת הרבנים.
"יש חשיבות בעיניי לקדם חקיקה שמבוססת על הידברות והסכמה, גם של מנהיגי ציבור חרדי",
נאלץ כ"ץ להודות, "היעדים צריכים להיות ריאליים ולשקף את היחס הנכון בין הרצון ואפשרי".
ניתוח משפטי ראשוני:
עקרון השוויון נפגע אנושות.
הצעת החוק הזו ממשיכה ליישם שתי מערכות נורמטיביות כלפי ציבורים שונים במדינת ישראל.
הצעת החוק של כ"ץ אינה מרפאת את הפגם, אלא רק מציגה גרסה חדשה שלו, בחלוף עשור.
באותו פסק דין סיכמה נשיאת בית המשפט העליון דאז, מרים נאור, את הוראות החוק (הקודם),
באופן המתלבש כמו כפפה גם על המצב הנוכחי: "ניתן פשוט לומר – עוד חוזר הניגון, או – אותה הגברת בשינוי אדרת".
[URL unfurl="true"]https://www.zman.co.il/554412/[/URL]
.