חוק הלב

[ayala4u]

חוק הלב

אמיר, קראתי את דבריך באתר בעיון. מתוך ליווי של תהליכים של שינוי קריירה למדת שלתהליך צמיחה אין מודל ולא יכולה להיות חוקיות, מלבד שני חוקים. חוק ראשון – חוק הלב. רק אדם הלומד להקשיב לליבו יוכל לזהות ולדבוק בדרך המשמעותית לו. החוק השני - לעולם לא מאוחר מדי. עם החוק השני - אין לי בעיה ואני בהחלט ישמתי אותו. בגיל 32 מצאתי את הפינה שלי. אך בעניין החוק הראשון - חוק הלב. כמו שכתבת, גם אני מתברכת באפשרות להתייחס לעבודה לא רק כפרנסה, אלא גם כערוץ לגילוי ופיתוח אישי. אני עוסקת באמת ובתמים בכמה דברים שבחרתי ואני אוהבת. אני לא רצה סביב השעון ואני עושה מה שטוב לי ונוח לי ונותן לי סיפוק. הכל טוב ויפה, אבל... האם הצלחה לא נמדדת בהשגים כספיים? בפועל אני מוצאת עצמי נזקקת לעבודה נוספת חסרת חשיבות, כדי שארגיש שאני גם מפרנסת. אני מוצאת שלא מספיק לעשות את מה שנותן לך "אור". עשיה כזו טובה למי שאינו מפרנס עיקרי/יחידי. אשמח להתייחסות.

 

[אמירדרור]

עוד על הקשבה פנימה

פעמים רבות אנו מופעלים בחשיבה, בתקשורת, בהתנהגות,שלנו מתוך דפוסים לא מודעים של הישרדות, לא ממש חושבים הצלחה, יותר "איך לעבור את זה בשלום". כדי לעלות על דרך שמאפשרת הגשמה עצמית מלאה אנחנו צריכים לזהות הנחות מוצא לגבי נושאים כמו : כסף, הצלחה, ביטחון, זכות למימוש אישי ועוד נקודות שלפעמים חוסמות או תוקעות אותנו בלי שנדע לזהות, ואז גם לא נדע להפשיר, למוסס, לנקות או כל פעולת צמיחה שנדרשת שם. הלמידה הרגשית, נכון יותר הלמידה של היכולת העצמאית להכיר ולהבין את עצמי - אין לה תחליף והיא מלווה את התהליך לאורך כל הדרך. ההקשבה מתחדדת ועולים במהלך העבודה עוד ועוד מקומות שדורשים מאיתנו תשומת לב, מתוך כך אנחנו מפתחים את הכוחות לזוז הלאה, לשים גבולות, לוותר כדי להקדיש יותר לדבר החשוב, לאזן בין משימות חיים, וכו´ הבוקר השבתי לאביבה בשרשור שהתחיל בהודעה "נמאס לי" של מטרופוליס, תקראי את שתי ההודעות האחרונות לאט, ממש לאט, יש שם שיחה מאד רלוונטית. אני מניח שפתחת נושא זה ולא המשכת את שרשור "אמנות ניהול הזמן" מתוך התגובה שלי וההצעה להביא דבר אישי, היית חסרה לי ההתייחסות שלך. רציתי לומר עוד דבר לגבי עבודה שאינה ממש הבחירה המושלמת, כמו שאת מתארת, לפעמים אנחנו נמצאים בעבודה מסיבות שאנחנו לא מודעים להן, יש לנו מה ללמוד על עצמנו, אנחנו צריכים להביא איזו שהיא תרומה למקום, לאנשים, יש לנו מה שנקרא ביוגה "קארמה" וחשוב לנסות ולשאול : מה אני צריך ללמוד, מה אני צריך לשרת בעבודה שאני עושה שם".

 

[arcidea]

השאלה שלך עוזרת לי מאוד

קראתי את השירשור הקודם עם אמיר לגבי ניהול זמן. אני לא חושבת שאני באיזהשהי עמדה לתת עצות- 1. כי אני עובדת לבד 2. אני מפרנסת רק את עצמי. טווח האחריות שלי מאוד מצומצם וזה מאפשר לי לטעות ולהתנסות יותר בקלות. מה שאני יכולה לומר, זה שפעם היתה תקופה בה הייתי אחראית על ניהול עסק של 30 עובדים העוסקים בעבודה יצירתית והשאלות ששאלת היו בראש סדר מעייני. כל צוות ההנהלה עשה מאמץ מאוד מיוחד למצוא מודל "עונתי"- שמתחשב ומתאם ביןהעונתיות של כל גורם במערכת ומנסה להרוויח כסף תוך כדי- לא לשרוד- להיות רווחי. המודל נכשל, בסוף נכנס מנכ"ל מנהל כספים שלא מעניין אותו יצירתיות או סתיו ואביב, הרבה אנשים עזבו אבל העסק התחיל לעשות כסף. האם זה אומר שזה בלתי אפשרי? לא יודעת. זה אומר שלא הצלחנו. לגבי שאלתך- האם ההצלחה נמדדת בכסף- זאת שאלה שרק את יכולה לענות עליה. לפי הקריטריונים שלך- האם רווחיות היא המטרה העליונה? זה לגטימי באותה מידה לענות גם כן וגם לא. אפשרי לחלוטין שהמימוש העצמי שלך מקבל סיפוק משפע כלכלי. מאודדדדדדד לא נוח לי לגלות, שכרגע בשבילי, שפע כלכלי נמצא בפריוריטי לא מוביל. זה קשה. אולי זה ישמע מוזר- אבל אני עוסקת הרבה באסטרולוגיה, קצת נומרולוגיה ועוד כל מיני שיטות סימבוליזם (אגב, אני משלבת אותם כטכניקות בעבודה) שעוזרות לי להבין את הסיפור של עצמי. אני לא מחפשת שם אמת. אלא שיקוף של הסיפור שאני בוחרת לספר לעצמי. תבדקי- אולי את מספר 8 במקרה, או עם נוכחות מוגברת של מזלות אדמה.. ואז הנטייה שלך למצוא סיפוק בחומריות היא חלק מובן מחוק הלב שלך. אם תרצי- אני אשמח להפנות לכמה אתרים "רציניים" בתחום. צריך לזכור שמה שחשוב זה לא מה כתוב אלא איך את מפרשת את זה ואיזה הקשרים את מוצאת לחייך. בהצלחה. לי את נשמעת מאוד קשובה לחוק הלב של עצמך.