חוק הספאם

[ב ר ז י ל י]

חוק הספאם

אני יושב מול המחשב ומשוטט באינטרנט באתרים שונים המלאים פרסומות זה בסדר כי אני ביקשתי לראות את המסכים האלה.
אבל פעמים רבות עולים למחשב שלי מסכים המלאים פרסומות בלי שביקשתי לראותם, מי שהוא שולח לי אותם ללא בקשה, מפריע לי, גוזל את זמני ואת זכרון המחשב שלי.
האם חוק הספאם לא אוסר זאת?
למשל
(ב) לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת; פנייה חד-פעמית מטעם מפרסם לנמען שהוא בית עסק, באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן זה, המהווה הצעה להסכים לקבל דברי פרסומת מטעמו, לא תיחשב הפרה של הוראות סעיף זה. (ההדגשה שלי)

 

[רמת השרון]

לא ברור

מתי עולים למחשב שלך מסכים עם פרסומות? אם זה קורה סתם תוך כדי עבודה (לא בזמן גלישה ולא באימייל) אז יכול להיות שהתקנת איזו תוכנה חינמית שבזמן ההתקנה שלה הסכמת לקבלת פרסומות דרכה.

אם זה לא המצב, אז כנראה שהתנחלה אצלך במחשב (תוך התקנת תוכנה אחרת או דרך פרצה בנגנה שלך) תוכנה שמציגה את הפרסומות האלו. ברור שזה לא חוקי. נסה לחפש אותה באמצעות adaware

 

[ב ר ז י ל י]

הסבר

ראשית - מסכים עם פרסומות עולים תמיד - אלא אם יש לך שיטה (למשל) להעלות את המסך של תפוז ללא פרסומות (וזה בסדר, כי אני נכנס לאתרים שונים, כולל תפוז, מבחירה חפשית)
ומסכי פרסומת עולים תמיד בזמן גלישה, אני מניח שאתרים שונים שאני גולש בהם (אולי אפילו תפוז) מעלים אותם.
מה שאני רוצה לדעת - האם במידה וזה לא חוקי ניתן לתבוע לפי חוק הספאם ?

 

[dani666]

כמובן שיש שיטות : AdBlock ושאר חוסמים.

 

[dani666]

"חוק הספאם" הוא בעצם פיסקה ...

ב"חוק התקשורת". הפיסקה מדברת על "שיגור דבר פרסומת באמצעות מתקן בזק".

"מתקן בזק" - " מיתקן או התקן שנועד מעיקרו למטרות בזק, ולענין פרקים
ז' ו־ח' - מיתקן או התקן המשמש או המיועד לשמש לצרכי בזק והכל
לרבות ציוד קצה;"

כך שעל פניו (ובמידה ולא מדובר על תוכנות בעיתיות שהותקנו במחשב שלך) לפרשנות שלך יש בסיס. ובעייה.

הבעייה היא שאינך מחוייב להיכנס לאתר שמקבל את התשלום עבור הפרסום הנ'ל. בעצם הכניסה ניתן לראות את הסכמתך לקבלת הפרסומת (גם אם לא במפורש). אתה מבצע כאן פעולה אקטיבית שבעקבותיה מתקבלת הפרסומת. מכיוון שחובה עליך למזער נזקיך - צא מהאתר והפרסומת תפסק. בדיוק כמו שקובע החוק.

זה כמובן בנגוד למקרים שאתה מקבל שיחת טלפון/פקס/sms באופן יזום ע'י המפרסם ומבלי שאתה מבצע כל פעולה אקטיבית.

לא נראה לי שכדאי לך לתבוע על בסיס זה ...

 

[ב ר ז י ל י]

איני מדבר על הפרסומת שבתוך אתר

אני מדבר על אלו שיצרו לי מסכים חדשים ואיני יודע איז אתר יצר אותן, וגם אם אסגור את כל המסכים שפתחתי בעצמי - מסכי הפרסומת עדיין ישארו.
ואשר לעניין "מתקן בזק" - זה בהחלט מתקן כזה שכן זה מגיע באותה תשתית שמגיעות הודעות הטלפון והפקס.

 

[dani666]

הן מגיעות מהאתר

 

[tmbk]

תתקין POPUP BLOCKER וAD BLOCKER

לא יודע להפנות אותך לתכנה ספציפית כי אני לא יודע באיזה דפדפן אתה משתמש, אבל לכולם יש יכולות לחסום מסכים קופצים, ואפילו יותר מתוחכמים שיודעים לחסום פרסומות בתוך ד, האינטרנט עצמו.

 

[ב ר ז י ל י]

השאלה לא היתה איך לחסום

השאלה היתה לעניין החוקיות וסיכויי תביעה לפי חוק הספאם.

 

[tmbk]

קלוש

בהנחה שהדפים קופצים לך כשאתה גולש, אז בעצם מדובר במסר פרסומי שאתה מקבל מהאתר שבו אתה גולש, ולא מצד שלישי (אפילו אם האתר מפרסם מוצר של צד שלישי) ואתה מוזמן להפסיק לגלוש בו ותפסיק לקבל את המסרים. מעצם הגלישה באתר אתה מבקש לקבל ממנו מידע, אפילו אם מידע פרסומי ואפילו אם בחר לספק את המידע בחלון חדש. אתה כמובן רשאי להפסיק לגלוש באתר ויפסיקו לצוץ לך הפרסומות. בכל מקרה מי שאחראי זה בעל האתר ולא מי שמפרסם באתר. הוא זה שבוחר איך ומתי לספק לך את המידע, הוא זה שכותב את הקוד שמבצע זאת.

בכל מקרה למיתב ידיעתי (ואני לא עורך דין) חוק הספאם מדבר על פרסומות שמגיעות אליך בדחיפה, ולא פרסומות שאתה רואה על הדרך כשאתה משוטט באתרים, בכבישים, בחנויות, בערוצי טלוויזיה, או בכל מקום אחר שבו אתה עלול לראות פרסומות.

 

[יורם ליכטנשטיין]

חוק הספאם

אני חייב להודות שאני לא בטוח שאני מסכים עם יתר המגיבים.
חוק הספאם נועד בפועל למנוע הצפה דיגיטאלית שלנו בהודעות פרסומת שלא נתבקשו, לא עולות למפרסם דבר אך מכבידות על התנהלותנו.
אם נניח אותן מודעות עולות גם בגלישה סלולארית אזי נראה שחוק התקשורת בוודאי חל, ולדעתי ישנן נסיבות שבעקבותיהן ניתן לקבוע שחוק הספאם חל גם במצב שאתה מתאר, אבל הטענה היא מעניינת ולא פשוטה.

 

[עופר בן אברהם]

"חוק הספאם" נועד למנוע פרסומת בדוא"ל ובמסרון

אתה יכול ללמוד על כך מהמלה "נמען", שבהגדרת "הודעה אלקטרונית" (= הודעה/מכתב בדואר אלקטרוני) ו"הודעת מסר קצר" (= מסרון), שבסעיף 30א(א) לחוק התקשורת (בזק ושידורים).
למיטב ידיעתי והבנתי, סעיף 30א הנ"ל (המכונה בעגה המדוברת: "חוק הספאם") אינו חל על פרסומות קופצות בדפי אינטרנט, מה גם שאת אלה (כפי שכתב דני לפניי) אתה מסכים לקבל בעצם כניסתך לאתר.

 

[עופר בן אברהם]

נ"ב: וגם בפקס (אך לא על כך שאלת)

 

[יוביוב הירוק]

לאו דוקא

לטעמי המילה "נמען" לא משקפת מישהו ששמו נכתב על מעטפה עם בול, אלא כל מי שקיבל את דבר הפרסומת.

ושים לב להגדרת "הודעת מסר קצר". היא לא מתארת דוקא SMS, אלא מתאימה לכל הודעה שמועברת לציוד קצה, ובפרט לפופאפ שמועבר למחשבו של הנמען.

לעניות דעתי החוק מתאים לפופאפ. ובכל מקרה, צריך לפרש אותו לפי תכליתו. במיוחד לאור זאת שהוא עוסק בטכנולוגיה דינמית מאוד. אני מניח שבית המשפט יקבל שדרכי ספאם חדשות נוצרות עוד לפני שהדיו יבשה על החוק, כך שהדרכים המפורטות הן בגדר דוגמאות בלבד.

 

[עופר בן אברהם]

נמען

לטעמו של המילונאי אברהם אבן-שושן, מנוחתו עדן, נמען הוא האיש שאליו שלוח מכתב; ולדעתי, אילו רצה המחוקק להחיל את סעיף 30א לחוק גם על פרסומות קופצות, היה נוקט לעניין זה מונח ממוקד יותר מאשר "הודעה".
ועל כך ש"הודעת מסר קצר" היא מסרון אתה יכול ללמוד גם מההגדרה (המצומצמת יותר) שבסעיף 5ב(ו) לחוק (שהוא מאוחר יותר מסעיף 30א).

 

[עופר בן אברהם]

נ"ב

גם הסיפא של סעיף-קטן (ב), "פנייה חד-פעמית מטעם מפרסם לנמען שהוא בית עסק, באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן זה, המהווה הצעה להסכים לקבל דברי פרסומת מטעמו, לא תיחשב הפרה של הוראות סעיף זה", גם הוא מאשש את הטענה, שהסעיף אינו חל על פרסומת קופצת, משום שאותה אי-אפשר למען לבית עסק דווקא (כלומר: פרסומת קופצת אינה "אחת הדרכים האמורות בסעיף קטן זה").

 

[עופר בן אברהם]

ובאשר לסיפא של תגובתך

שהדרכים המפורטות בסעיף הן דוגמאות בלבד, לפי הניסוח, מדובר ברשימה סגורה של דרכים: "באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר".
אילו היה מדובר בדוגמאות, היה צריך להקדים להם ביטוי כגון: "בדרכים מעין אלה".

 

[עופר בן אברהם]

להקדים להם => להקדים להן