1.על מה מדובר?
2.מי חוקק?
3.מאיזו שנה החוק בתוקף?
2.מי חוקק?
3.מאיזו שנה החוק בתוקף?
4. מה עם טלויזיה בשבת?1.על מה מדובר?
2.מי חוקק?
3.מאיזו שנה החוק בתוקף?
מה בין זה ל"חוק עזר עירוני"?4. מה עם טלויזיה בשבת?
יש לנו רק בזכות עתירתו של עו"ד יהודה רסלר שיהיה בריא, עבודה בשבת, רק לשם הנאת הציבור.
(אל תתחילו לי עם מלחמה ומצבי חרום),
לזכותו גם נסיונות להלחם באי גיוס בחורי ישיבות.
"מהומה סביב הסוגיה. בסופו של דבר החליטה ראש הממשלה גולדה מאיר להיענות באופן זמני לדרישת הדתיים, ולהקפיא את פתיחת השידורים בליל שבת. עו"ד יהודה רסלר עתר לבג"ץ בתביעה להורות לרשות השידור לשדר בשבת, אך נדחה בנימוק שאין ברשותו מקלט טלוויזיה ולכן אין הוא נפגע ישירות ממדיניות השלטונות. הוא צרף אליו את גיסו שיש לו מקלט, וביום שישי בשעות בין ערביים הגיעו לירושלים, לביתו של השופט צבי ברנזון שהיה שופט תורן. לאחר דיון של שלוש שעות בביתו – הוציא ברנזון צו על תנאי כנגד האיסור לשדר בשבת, והשידורים נפתחו כבר באותו ערב".
אם כך, אי אפשר לצעוק כפיה דתית על מקרה הבאחוק עזר עירוני, הוא חוק המתקבל ע"י רשות מקומית, באישור שר הפנים. בהיררכיה הוא דרגה אחת פחות מחוק, כלומר תקנות. כמובן לא יכול להיות בסתירה לשום חוק בספר החוקים. אפשר לתקוף אותו בבית משפט מחוזי. חוץ מזה הוא מחייב לכל דבר ועניין. תוקף החוק מרגע שפורסם.
אם כך, אי אפשר לצעוק כפיה דתית על מקרה הבא
שלושה מכתבים משפטיים שנשלחו לעירייה מטעם גורמים שונים דורשים ממנה לאכוף את חוק העזר האוסר מסחר בשבת ●
הלכת רחוק... חוקי נירברג.... ברוב ארצות העולם, יש חוקים המגבילים מסחר בימי מנוחה, כולל חגים. לדעתי בארץ היהודים יש לכך טעם נוסף. עניין תחרות לא הוגנת.הפליה לרעה של הסוחרים שומרי השבת.מצטער לקלקל את ההתלהבות שלך מהטיעון של עצמך, אבל אין שום קשר בין הדברים.
זה שמשהו נעשה לפי החוק, אין בכך לסתור שמדובר בכפייה דתית (אני לא מדבר דווקא על המקרה הזה, אלא בכלל).
דוגמה קלאסית זה נישואין בישראל. ניתן להינשא רק בחתונה דתית, וזו בהחלט כפייה דתית. החוק עצמו מכיל אלמנט של כפייה דתית.
הטיעון שלך הגיוני כמו שמישהו יאמר שאיסור מסוים אינו גזעני רק משום שהוא בחוק. לפי זה חוקי נירנברג לא היו גזעניים.
הלכת רחוק... חוקי נירברג.... ברוב ארצות העולם, יש חוקים המגבילים מסחר בימי מנוחה, כולל חגים. לדעתי בארץ היהודים יש לכך טעם נוסף. עניין תחרות לא הוגנת.הפליה לרעה של הסוחרים שומרי השבת.
לדעתי בארץ הגיעו לאיזה איזון. בתי קפה ומסעדות פתוחים. חנויות בשולי הערים.
יש עוד נקודה, לא ממש יודע, אבל משהו האוסר להעסיק יהודים בשבת. זה בחוקי עבודה. לא אוכפים את זה.
גם קודם היה ברור לי, אלא קצת הרחקת. זו דעתי.מקווה שעכשיו זה היה ברור
אכן יש לחוקים אלו מרכיבים סוציאליים ללא קשר לדת. בהם האפליה במסחר שציינת (והיה בבסיסו של פסק דין מפתח בסוגיה) והעניין שלא לכפות על יהודים עבודה בשבת. אגב רבים טוענים על כך שהבחירה צריכה להיות בידיהם, אך בדיוק על זה קבע בג"צ כבר לפני שנות דור שרוצים למנוע זאת, מאחר ועובדים רבים לא מסוגלים להגיד לא לבוס, אבל היו מעדיפים לשהות עם המשפחה ביום המנוחה השבועי הלאומי (למשל היום היחיד בשבוע בו ילדיו בחופש מביה"ס וכו').הלכת רחוק... חוקי נירברג.... ברוב ארצות העולם, יש חוקים המגבילים מסחר בימי מנוחה, כולל חגים. לדעתי בארץ היהודים יש לכך טעם נוסף. עניין תחרות לא הוגנת.הפליה לרעה של הסוחרים שומרי השבת.
לדעתי בארץ הגיעו לאיזה איזון. בתי קפה ומסעדות פתוחים. חנויות בשולי הערים.
יש עוד נקודה, לא ממש יודע, אבל משהו האוסר להעסיק יהודים בשבת. זה בחוקי עבודה. לא אוכפים את זה.
לא רק סוציאלי. אתה מסתובב ברחובות וינה, אתה יודע שזה יום ראשון. החנויות סגורות. שם גם בשביל האווירה וגם למנוע תחרות לא הוגנת.אכן יש לחוקים אלו מרכיבים סוציאליים ללא קשר לדת
הכנסתי את סוגיית התחרות ההוגנת תחת עניינים סוציאליים מטעמי נוחות. הכוונה הייתה לכל השיקולים שאינם קשורים לדת ו/או לכפיה דתית.לא רק סוציאלי. אתה מסתובב ברחובות וינה, אתה יודע שזה יום ראשון. החנויות סגורות. שם גם בשביל האווירה וגם למנוע תחרות לא הוגנת.
אצלינו נוסף גם עניין שחלק מהציבור מקבל על עצמו לא לעבוד בשבת.
היה קייזר, היהודים אהבו אותו, ושמו פראנצ יוזף יירום הודו. הוא החליט, לדעתי זה תקף עד היום, שקונדיטוריות במרכז תסגרנה בשעה מסויימת, כדי לתת יתרון לשכונות. היו לו עוד כל מני קטעים, למשל : בזמנו התפתחה העתונות הכתובה, אנשים רצו לקנות עתון ביום ראשון. פתח חניות מיוחדות, ,"טבק", ובתמורה שיפתחו ביום ראשון, קיבלו זכות למכור סיגריות ובולים. זה מקויים עד היום באוסטריה ובהרבה מדינות שהיו תחת שלטון האימפריה.
את הזיכיון נתן בעיקר לחיילים משוחררים, ששרתו הרבה זמן.
כל אחד יכול להתחתן איך שבא לו, ובכל דרך שיבחר, יהיה אלמנט של אמונה.מצטער לקלקל את ההתלהבות שלך מהטיעון של עצמך, אבל אין שום קשר בין הדברים.
זה שמשהו נעשה לפי החוק, אין בכך לסתור שמדובר בכפייה דתית (אני לא מדבר דווקא על המקרה הזה, אלא בכלל).
דוגמה קלאסית זה נישואין בישראל. ניתן להינשא רק בחתונה דתית, וזו בהחלט כפייה דתית. החוק עצמו מכיל אלמנט של כפייה דתית.
הטיעון שלך הגיוני כמו שמישהו יאמר שאיסור מסוים אינו גזעני רק משום שהוא בחוק. לפי זה חוקי נירנברג לא היו גזעניים.
לא. כל אחד יכול לעשות חגיגה עם טכסים כרצונו. זו לא חתונה. המדינה מכירה אך ורק בנישואים אורתודוכסיים. ברגע שמישהו שאיננו רב אורתודוכסי מנהל את הטכס הוא יכול להקריא את אותם הטקסטים בדיוק, לבצע שבירת כוס, לקרוא כתובה- עדיין זו לא חתונה בעיני המדינה.כל אחד יכול להתחתן איך שבא לו, ובכל דרך שיבחר, יהיה אלמנט של אמונה.
יכול לעשות, מירי אלוני חיתנה. מי שצריך חתונה לעיני המדינה יחתן לפי חוקי המדינה.לא. כל אחד יכול לעשות חגיגה עם טכסים כרצונו. זו לא חתונה. המדינה מכירה אך ורק בנישואים אורתודוכסיים. ברגע שמישהו שאיננו רב אורתודוכסי מנהל את הטכס הוא יכול להקריא את אותם הטקסטים בדיוק, לבצע שבירת כוס, לקרוא כתובה- עדיין זו לא חתונה בעיני המדינה.
מירי אלוני עשתה טכס שהמשתתפים קראו לו חתונה. הוא לא. הזוג לא נחשב נשוי, משרד הפנים לא ישנה את הרישום שלהם מרווקים, אלמנים או גרושים לנשואים. זה שאנשים קוראים למשהו שהם עושים בשם כלשהו עדיין לא הופך אותו לכזה.יכול לעשות, מירי אלוני חיתנה. מי שצריך חתונה לעיני המדינה יחתן לפי חוקי המדינה.
לגבי נישואים בישראל. אם מדובר בנישואים שנעשו בחו"ל, המדינה מכירה גם באירועים שאינם כאלה (בתנאים מסוימים).המדינה מכירה אך ורק בנישואים אורתודוכסיים.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.