חוק יום הזיכרון

[רחל-נשמה]

חוק יום הזיכרון

חוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, התשכ"ג 1968 [תיקון אחרון 13/01/94] ------------------------------------------------------------------- 1-ד´ באייר-יום הזיכרון [תיקון: תשמ"א] (א)ד´ באייר הוא יום זיכרון גבורה ללוחמי צבא-הגנה לישראל שנתנו נפשם על הבטחת קיומה של מדינת ישראל וללוחמי מערכות ישראל שנפלו למען תקומת ישראל, להתייחדות עם זכרם ולהעלאת מעשי גבורתם. (ב) חל ד´ באייר בשישי בשבוע, יקויים יום הזכרון ביום ב´ באייר של אותה שנה. חל בחמישי בשבוע, יקויים יום הזיכרון ביום ג´ באייר של אותה שנה. 2. תחילתו של יום הזיכרון וסיומו. תחילתו של יום הזיכרון היא משקיעת החמה אור ליום ד´ באייר או ג´ באייר או ב´באייר, הכל לפי העניין, וסיומו עם צאת הכוכבים למחרתו. 3.דרכי קיום של יום הזיכרון ביום הזיכרון תהא בכל רחבי המדינה דומיה של שתי דקות בהן תשבות כל עבודה ותיפסק כל תנועה בדרכים: הדגלים על הבנינים הציבוריים יורדו לחצי התורן, יקוימו אזכרות ועצרות עם, ייערכו טכסי התיחדות במחנות צבא הגנה לישראל ובמוסדות חינוך, תוכניות השידורים יביעו את יחודו של היום. 4-.איסור עינוגים ציבוריים [תיקון:תשל"ח.תשמ"א] (א)ביום הזיכרון לא יקוימו עינוגים ציבוריים. (ב)בליל יום הזיכרון יהיו בתי קפה סגורים מתחילת יום הזיכרון ועד לזריחת השמש למחרתו. (ג)העובר על הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), דינו-קנס. (ד)לעניין סעיף זה , "עינוג ציבורי"-כמשמעותו בחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968.4א העדרות קרוב משפחה מעבודה [תיקון: תשנ"ד] (א)קרוב משפחה של חלל מערכות ישראל רשאי להעדר מעבודתו ביום הזיכרון, לעניין זה יראו עובד שנעדר מעבודתו כאילו עבד. (ב)לעניין סעיף זה, "קרוב משפחה"-הורים, הורי הורים, בן זוג, ילדים אחים ואחיות. 5 הוראות לקיום יום הזיכרון של הביטחון בהתייעצות עם המועצה הציבורית המיעצת שנתמנתה לעניין חוק בתי קברות צבאיים, תש"י -2 1950, רשאי להורות הוראות לקיום יום הזיכרון בהתאם לחוק זה. חוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968 [תיקון אחרון 17/3/98] פרק א-רישוי עסקים [תיקון: תשנ"ה] 3.עינוג ציבורי (א)בעסק של עינוג ציבורי תהא רשות הרישוי שלו לפי חוק זה רשאית להשתמש בסמכותה גם להתאמת ההיצרים מבחינת המבנה. (ב)"עינוג ציבורי"-הצגות של תיאטרון או קולנוע, קונצרט,דיסקוטק,מופעי מחול,קברט,קרקס,משחק או ספורט,וכל עינוג כיוצא באלה,בין שהם בתמורה ובין שלא בתמורה, למעט הרצאה או ויכוח שמטרתם העיקרית היא חינוכית , אף אם הם מלווים לצורך הדגמה הצגת תמונות או השמעת צלילים. אני מסכימה שקיים חופש הביטוי, ואף לדעתי עיקרון חשוב הוא. אין אני באה להעמיד את חופש הביטוי מול יום הזיכרון, ואין אני באה לאמר לאף אדם איך לנהוג באופן פרטי ביום כואב זה או לכפות את דעתי עליו. פשוט הבנתי ואולי בטעות שרשת האינטרנט , כמקום ציבורי כלולה בחוק יום הזיכרון. אומנם נכון צ"ט מעצם מהותו מתבסס על בחירה אישית להיכנס לאתר או שלא, אך גם קולנוע, תיאטרון וכו´ מעצם מהותם יש בהם בחירה אישית להיכנס לאולם או לא , ובכל זאת מדינת ישראל על דעת הרוב חוקקה את החוק. "חוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל". יתכן כי החוק לדעת חלק מהאנשים במדינה הוא פגיעה בדמוקרטיה, יתכן כי החוק גורם לחלק מהאנשים במדינה כפיה עליהם איך לחוש ולהעביר יום כואב זה ,אך רק הנחתי שהוא חל גם על הצט. מה דעתכם בנושא? שבוע טוב מרחל-נשמה נ.ב. אני מקווה שלא טעיתי בהעתקת החוק , אין להסתמך על הציטוט .

 

[עו~ד דורון זיסו]

אתר אינטרנט הוא בכלל מקום?

בואי נראה מה השאלות העולות וננסה לנתח אותן לאור כמה עקרונות. אין כמובן וויקוח מהו יום הזיכרון, ומה הוראות חוק יום הזכרון. טענתך היא, כי פעילות צ´אט היא אינוג ציבורי כמשמעות החוק, ולכן היא אסורה. ראשית, רשת האינטרנט איננה מקום. אחת הסוגיות הקשות במשפט האינטרנט הוא מהו המקום, תחשבי רגע על אתר שמספק נניח שרותי קזינו וירטואלי, דוגמא קלאסית למסחר אלקטרוני מהסוג המובהק, שכן הכל וירטואלי, ההצעה, הקיבול, וירטואליים, האתר אולי רשום בטונגה, השרת אולי יושב בקיימן, חשבון הבנק אליו משלמים אוליי באיי בבתולה, האתר כתוב בעברית והמנהל יושב במיימי ומנהל את הכל משם. וחברנו משה יושב בחדרה ומהמר. האם מר משה נמצא במקום ציבורי? האם הוא בטונגה, או באיי הבטולה. לא הוא לאהולך לשום מקום ולא יוצא מד´ אמותיו. עכשיו בואי נחזור לצאט העברי ביום הזכרון. הרשת איננה מקום וגם פורטל או אתר שמחזיק אתר שמספק שירותי צ´אט איננו מקום, לא מקום ציבורי ולא מקום פרטי. אם כבר, אז האתר הוא כלי תקשורת שנותן לך ולי שירותים. השירות שהאתר נותן הוא שירות של תקשורת, הוא מאפשר לי ולך ולהרבה מאד אנשים אחרים לתקשר בתקשורת מילולית כתובה סינכרונית. בצ´אט האתר איננו מספק לך שום תוכן, המשתתפים יוצרים את התוכן. אף משתתף לא הולך לשום מקום, כל אחד נשאר בביתו הנח או במשרדו או במקום עבודתו ומתקשר עם אנשים אחרים. התקשורת בצ´אט שונה מאייסיקיו או מטלפון, בכך שהתוכנה מאפשרת יצירת החדרים הציבוריים, כלומר ערוצי תקשורת בהם אין פרטיות וכל אחד יכול לראות את המסרים של כל האחרים. אך הערוץ הזה איננו אלא ערוץ תקשורת ולא מקום. החוק איננו אוסר אינוגים פרטיים. הוא לא אוסר לראות סרט בווידאו בבית, הוא לא אוסר לשמוע מוזיקה מCD וכיוצא בזה. החוק גם לא אוסר שקבוצת אנשים יתאספו בגן ציבורי ו"יעשו צחוקים". נכון, יש המון דברים מרגיזים, בדיוק כמו שמרגיז אותנו שאנשים מסויימים ולא אדיד מי, מחליטים לא לעמוד דום בזמן צפירת הדומייה, אבל עובדה היא שהחוק לא אוסר את זה ולא מטיל על כך עונש. נשאר לנו להתרגז וזו זכותנו, אבל החוק הפלילי נשאר אדיש.

 

[רחל-נשמה]

האם אתר אינטרנט הוא עינוג ציבורי?

זו השאלה המהותית. את המילה "מקום" אני הזכרתי בתגובתי בלי משים, אך קראתי את לשון החוק כפי שאני ציטטתי ומילה זו לא מוזכרת. בחוק רישוי עסקים סעיף 3 (א) כתוב: פרק א-רישוי עסקים [תיקון: תשנ"ה] 3.עינוג ציבורי (א)בעסק של עינוג ציבורי תהא רשות הרישוי שלו לפי חוק זה רשאית להשתמש בסמכותה גם להתאמת ההיצרים מבחינת המבנה. ההגדרה מדברת על עסק-עסק אינו דבר שחייב שיהיה לו "מקום"-מבנה-הוא יכול להיות גם על ידי רוכלות ברחוב , הוא יכול להיות מהבית.... האם בורסה היא מקום ציבורי? היום חבר בורסה כדי לסחור בבורסה יכול לא לצאת מהבית , בניגוד לעבר שהיה צריך להיות נוכחות פיזית. האם עצם העובדה שחבר הבורסה סוחר דרך האינטרנט , נואמר שהוא אינו עובד במקום ציבורי? האם בנקים הם מקום ציבורי? האם העובדה שהפעילות או השירות שהבנק נותן לך היום נעשית דרך האינטרנט , לא מטילה עליו אותם חוקים וכללים כמו ב"מקום הפיזי", האם בנק יסגר ביום הזיכרון, אבל דרך האינטרנט יתן שירות ביום הזיכרון? דבר נוסף בצט האתר לא נותן שום תוכן, אך הוא כן מינה אופים וקבע כללי התנהגות. האתר גם מחוייב לשמור על חוקי מדינת ישראל-כגון :חוק הגנת הפרטיות, חוק זכויות יוצרים וכו´...אז יש עליו חובות חוקיות מכח היותו נותן השירות, ולכן לדעתי יש עליו חובה גם לגבי חוק יום הזיכרון,כחברה ציבורית שנסחרת בבורסה עם כל המשתמע מחובות חברה ציבורית. מה ההבדל אם האתר היה נותן את אותו שירות צט, אבל כדי להשתמש בו, היו צריכים להתקבץ באיזה "מועדון מסויים " שרק שם נותנת החברה את שירותיה ביום הזיכרון , האם ההתיחסות הייתה אחרת? אני לא מצליחה להבין למה לפי לשון החוק "בהצגת תיאטרון", "בסרט קולנוע" אתה לא רואה "עינוג פרטי", אלא "עינוג ציבורי" , ואילו בצ"ט שהוא ציבורי אתה רואה "עינוג פרטי". החוק לא אוסר עלייך לראות סרט וידאו בביתך , אבל החוק כן אוסר על חברות הכבלים לשדר כרגיל, מה ההבדל בין כבלים לרשת האינטרנט? לכאורה לקבל את השירות של שניהם אתה לא יוצא מהבית....למה כבלים "עינוג ציבורי", אינטרנט "עינוג פרטי"? רחל-נשמה שלא תוותר כל כך מהר, כי זה מקומם אותי מאוד האמת.

 

[עו~ד דורון זיסו]

אל תוותרי

הבורסה והבנקים אינם עינוגים ציבוריים. גם בזק שמספקת קווי תקשורת אינה עינוג ציבורי. חברות הכבלים הינם כלי תקשורת שמספקים תכנים. עפ"י החוק, כלי התקשורת נדרשים להתאים את תוכניהם לאותו היום. היות וחברה שמחזיקה ומנהלת שרתים המספקים שירות צ´אט, אינם מספקים תוכן, כפי שחברת בזק אינה מספקת תוכן, אלא כלי תקשורת גרידא, גם החברות שמספקות צ´אט אינן נדרשות לספק תכנים על שרתי הצ´אט למרות שהדבר אפשרי. חברות הסלולר מספקות גם שירות תקשורת גרידא וגם תכנים ולכן הוראות החוק מחייבות אותן להתאים את התכנים לאותו היום. אני מניח ששמת לב שהפורטלים העבריים כן מתאימים את התכנים בערוצי התוכן, כך למשל מועלות כתבות ומוקמים ומועלים למרחב הוירטואלי פור5ומים בהם ניתן להדליק נרות וירטואליים ולכתוב הודעות מתאימות. אך הצ´אט איננו כלי להפצת תכנים מספקי תוכן לצרכנים אלא כלי המאפשר לצרכנים להתקשר ביניהם. אני חושב שכפי שאין בסיס חוקי לנתק את הטלפונים ביום הזיכרון מחשש שהתכנים המועברים בשיחות אינם הולמים, כך גם הצ´אט. אגב, סגירת הצ´אט תהווה מן הסתם גם פגיעה בזכות המעוגנת בחוק יסוד, קרי חופש העיסוק. המונח עינוג ציבורי הוא מונח משפטי מוגדר בחוק. חוק פלילי מפרשים פרשנות דווקנית ולא פרשנות מרחיבה.

 

[רחל-נשמה]

קיבלתי את דבריך ../images/Emo39.gif

האמת מקומם אותי ביום הזיכרון לא עצם פתיחת הצט, אבל הגעתי לזה בגלל תחילת הריב שלא יכולתי להלחם נגדם. אוסרים עלי בוואלה לדבר בכללי על תכנים שמכילים כאב ושכול אפילו לא ביום הזיכרון. למשל יום הזיכרון האחרון כשהתקרבנו לצפירה, במקרה הייתה לי שיחת טלפון אז רק שמי היה בצט, ובעצם (והם בדקו דרך המירק והאיפי), לא הייתי פעילה...פתאום מצאתי את עצמי נזרקת על ידי האופ , וחסומה עם באן. במקרה זה אחד האופים "הנורמלים" בצט, ולא הבנתי למה השנה מעיפים אותי....חזרתי לרגע בשם בדוי ואיפי חדש לצט, נכנסתי לפרטי של האופ שאלתי למה העפת אותי? קיבלתי תשובה: רחל העפתי אותך, כי אני מאוד מעריך את מה שאת מרגישה ביום הזה ותומך בך, אך בפרטי עבר מסר בין האנשים קיללו אותך כאלה קללות ואיחלו לך כאלה דברים,(כתזכורת לאותו יום זיכרון שהיה ריב בצט) בגלל הנאיביות שלך, והסכימו בינהם שאם את רק מעיזה לדבר עם מישהו בכללי על הנופלים, את מקבלת וירוס שיהרוס לך את המחשב לכמה ימים...אז זרקתי אותך כביכול כדי שלא יזיקו לך. בליל הסדר קצת לפני הייתי בצט, ובצט ישנם קבוע כמה ישראלים תושבי חול, פתאום זרמו הידיעות על הרצח המתועב בנתניה , באופן טבעי תושבי חול שאלו פרטים. כתבתי להם מה שאומרים בגלי צה"ל אחרי משפטים אחדים חטפתי קללות , ואהזהרה שאני מביאה את השכול לצט, וכנראה גם וירוס קטן כי למחרת האינטרנט לא נפתח לי, והיה צריך לפרמט מחשב. זה בעצם מה שקורה בוואלה, כל פעם שאני מנסה לנצל את זכותי לחופש ביטוי ולדבר עם אחד או שתיים שמעיזים להיות אמיצים ולא לפחד מחרם, אני נזרקת במקרה הטוב או חשופה לתוכנות הצפה שמקללות אותי ללא הפסקה, ו/או וירוס וכולם לא מעיזים לדבר. כל המצב הזה הביא אותי לקטנוניות על הצט, ועל החוק והאמת ירדתי מהם ושלום על ישראל..... סוג האנשים שהכרתי שם(חלקם) הם כאלה שחוק, עורכי דין, בתי משפט קטן עליהם....עדיף לפעמים לוותר. תודה רבה על הדיון רחל-נשמה

 

[רחל-נשמה]

ולמען הסר ספק

מי שמונע ממני חופש ביטוי זה לא החברה עצמה אלא המצוטטים עצמם, כאשר האופים לא יכולים ו/או לא רוצים להגן על זכות חופש הביטוי שלי...ולא החברה עצמה..למרות שהאופים או לפחות אחראי על האופים מתמנה מטעמה. אבל זה כבר לא חשוב לי , אני מוותרת על המאבקים והזכויות בצט חסר טעם. רחל-נשמה