חוק מכר (דירות) ביו"ש - הייתכן להתחמק ממנו?

מר טווס

New member
חוק מכר (דירות) ביו"ש - הייתכן להתחמק ממנו?

שלום,
יש קבלן, הבונה יחידות דיור אי שם ביו"ש, ומנסה להימנע בכל מחיר מלהזכיר בחוזה את חוק המכר (דירות), תקופת הבדק ותקופות האחריות שנזכרות בו וכו'.

יכול להיות שזה קביל מבחינה משפטית?
הקרקע פרטית (בעלות ישראלית), כל הצדדים לעסקה ישראלים - יכול להיות שזה חוקי לא להכיר בחוזה בחוק מכר דירות בגלל שהשטח נמצא ביו"ש?

אשמח מאוד לשמוע ממי שמבין בזה. תודה!
 
"חוק המכר דירות" הוחל גם ביו"ש...וכדאי להזכיר זאת גם ליזם.

כבר כתבתי כאן לא מעט על העובדה שיו"ש מעולם לא סופחה למדינת ישראל , הסכמי השלום עוד "הרחיבו את היריעה" של תחומי ה"אפור" בשל העובדה שבשטחי יו"ש עפ"י החוק הבינלאומי [אמנת האג] ה"ריבון" הוא המפקד הצבאי, הבסיס התחוקתי הוא ירדני/בריטי/עות'מאני כשהריבון [אלוף הפיקוד] חותם על צוים המעדכנים פקודות ירדניות מלפני 1967.

מכך יוצא שחלקים מהחוק הישראלי אינם תקפים ביו"ש.
מאידך וכדי למנוע מצב בו תושבים ישראלים הגרים ביו"ש יתחמקו ממטלות מיסוי שונות, מיסי עיריה, חוקי התעבורה...וחוקים בסיסיים בכלל, נקבעו כללים והוצאו צוים התקפים באיזורים ביו"ש בהם קיימת שליטה של הריבון [צה"ל] והותאמו פחות או יותר לחוק בישראל.

בשנים האחרונות היו לא מעט נסיונות של "אמנה" [גוף התיישבותי רשמי] של "גוש אמונים" לטעון בנוגע לאי קיומו של חוק מכר דירות בתחומי איו"ש בטענות הסותרות את מגמת ההתיישבות היהודית ביו"ש...כי בסופו של עניין, הכל מתחיל ומסתיים בכסף.

יזמים שונים שבונים ביו"ש אימצו טענות אלו והחלו להוציא מחוזה המכר מחוייבות לבצע תיקונים בבניינים /דירות שבנו בישובי יו"ש, לא כולם כמובן נשענו על טיעון זה, אבל...לא מעט יזמים פשוט "מחקו" תחומים שברורים מעליהם בחוק המכר.

אבל...כשהחלו לצוץ בעיות של נזילות, תקלות, רמת ציוד סניטרי לקוי , החלו להגיע תביעות דיירים נגד יזמים, בתי המשפט נענו לאתגר ו...הכלילו את חוק המכר כולו בתוך אחריות היזם גם אם אינה מופיעה בחוזה.

ראו לדוגמה בתקציר הליך שכזה בפס"ד - ע"א 39022-06-14 9, שטיינר ואח' נ' אלטרוביץ' ואח' [ביה"מ המחוזי חיפה כבית-משפט לערעורים] 31 דצמ' 2014 :
עם כניסתם לדירה ביישוב אלפי מנשה הבחינו רוכשיה כי בדירה יש ליקויים שונים, לרבות ליקויים באיטום, בגג, בשקיעת רצפת המרפסת, במדרגות פנים ועוד. כן הבחינו כי מכלולים שונים בדירה אינם תואמים את התקן והמקובל בדירות מגורים. אבחנתם נתמכה על חוות דעת מומחה הנדסי.

המוכר [היזם] טענו נגד תחולת חוק המכר (דירות) בנימוק שתחולתו הגיאוגרפית של החוק מוגבלת לשטח מדינת ישראל ועל כן הוא אינו חל באלפי מנשה. הרחבת התחולה יכולה להיעשות לטענתם רק מכוחה של הסכמה מפורשת וכזאת אין בנמצא.

בית המשפט פסק כי כי חוק המכר (דירות) חל על העסקה. למסקנה זו ניתן להגיע במספר דרכים:
תחולה מכוח חקיקה מפורשת,
תחולה מכוח הסכמה מכללא,
ותחולה מכוח חזקת "שוויון הדינים".

היישוב אלפי מנשה מצוי באזור יהודה ושומרון, לא סופח למדינת ישראל וחוקי המדינה לא הוחלו בו. הנורמות השולטות באזור הן הנורמות המשפטיות ששררו בו בעת השלטון הירדני ובכפוף לשינויים שחלו על פי צווי המפקד הצבאי שבממשל הצבאי הישראלי.

המפקד הצבאי הוציא צו ותקנות ניהול מועצות מקומיות – יהודה ושומרון, שהסדירו את ענייני תושבי ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון והחילו עליהם, בשורה של עניינים, את דיני מדינת ישראל. התקנון ונספחיו מאמצים, בשינויים המחוייבים, שורת חיקוקים ישראליים, שהוחלו בתחומי המועצות המקומיות באזור יו"ש. בכלל חיקוקים אלה ובמסגרת נספח מספר 10 שעניינו "דיני צרכנות, תעשייה ומסחר", מצוי גם חוק המכר (דירות).

בפסק דין נוסף שניתן בשנת 2012 ולאחר שהוגשה לתיק גם עמדת היועץ המשפטי לממשלה, קבע בית המשפט כי לבית המשפט בישראל יש סמכות לדון בתובענה כאמור.

המסקנה מהאמור הינה כי לחוק המכר (דירות) תחולה ישירה על עסקה למכירת דירה באזור לרבות ביישוב אלפי מנשה וכי מכוח צו הניהול והתקנון מוסמך בית המשפט בישראל לבחון תקפה של עסקה שנערכה באזור על פי הוראות החוק.
ניתן להגיע לאותה המסקנה בבחינת כוונת הצדדים המפורשת להחיל על ההסכם את כל חוקי החוזים במשפט הישראלי. בהסכם המכר הפנו הצדדים למספר חוקים ובהם חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג- 1973, חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א- 1970 וחוק המכר, התשכ"ח- 1968. הוראה זו הכלולה בהסכם המכר כלולה בפרק בדבר הפרות ולתרופות. הצדדים התייחסו לדין הישראלי גם בפרק הדן בחובות המס. אין בהסכם כל הוראה מפורשת לגבי ברירת הדין שיחול על ההסכם ביניהם.

המסקנה מתחזקת בקביעת קיום חזקה עובדתית כי צדדים ישראלים המתקשרים בעסקת מכר דירה המצויה באזור יו"ש מתכוונים להחיל עליה את כל הוראות דיני החוזים הישראלים ולא את הדין הירדני, אלא אם ציינו אחרת.
חזקה זו מבוססת על השכל הישר ועל ההיגיון ודומה כי יש מקום לאמצה כל עוד לא הובאו ראיות לסתירתה.[כלומר...שנתב במפורש שהדין הירדני יחול בחוזה זה]

בית המשפט מוסיף דרך נוספת: קיום חזקת "שוויון הדינים", שמשמעה כי מקום שבו נטען לתחולת דין זר, ודין זה לא הוכח, רשאי בית המשפט להניח כי הדין הזר זהה לדין הקיים.

המוכרים לא הוכיחו בבית משפט קמא את הדין הזר החל לטענתם, ובמצב כזה חלה חזקת "שוויון הדינים" ובית המשפט רשאי לפסוק לפי הדין הישראלי ואף לחייב את המוכר בפיצויים בגין ליקויי בנייה.
פסה"ד במלואו - ע"א 39022-06-14
https://www.psakdin.co.il/Court/ע-א...ory.item0.lcLevel2=2246&Search=1#.WX5GWhXysdU


==========================================================================
פרל דוד, סלולרי - 052-8964914
 

מר טווס

New member
הנה הניסוח מהחוזה שקיבלתי:

1. כל פגם וליקוי במבנה הנובע מבנייה לקויה ו/או שימוש בחומרים לקויים שיתגלה במשך שנה ממועד המסירה (להלן: "שנת האחריות") יתוקן ע"י הקבלן המבצע לפי דרישת הרוכש.

2. פרט לאחריות ולהתחייבויות הקבלן המבצע לביצוע תיקון הליקויים על פי הוראות סעיף קטן זה לעיל, אין ולא תחול על החברה ו/או הקבלן המבצע כל אחריות ו/או חבות נוספת כלשהי בקשר לליקויים כלשהם ו/או לתיקונם.


הייתכן לכתוב כך בחוזה? זה לא מנוגד לחלוטין לחוק מכר (דירות)?
 
למעלה