חוק נגישות אתרי אינטרנט

  • פותח הנושא arps
  • פורסם בתאריך

arps

New member
חוק נגישות אתרי אינטרנט

אז לא הבנתי, ואשמח לקבל קצת מידע משפטי בנושא.

האם כיום כל חשמלאי לדוגמא שמקים אתר אינטרנט חדש ולא הנגיש אותו חשוף לתביעה משפטית?
האם בונה האתר שהקים לו את האתר חשוף גם הוא?
האם סעיף משפטי בחוזה בין החשמלאי לבונה האתר בו מצוין בפירוש שהאתר אינו מודגש והמזמין רשאי לבצע את ההתאמה על חשבונו יגן על בונה האתר?

לא ברור לי מאיפה העסקים הקטנים ימצאו את הכסף להתאים את האתרים הישנים שלהם.
שלא לדבר על בלוגים של "דיאטנית" שהקימה בעצמה למשל.
 
נגישות

רצ"ב התקנות.
ישנו פרק זמן של 36 חדשים כדי להתאים את האתרים לדרישת התקנות.
מי שמזמין אתר לאחר כניסת התקנות לתוקף, צריך לדאוג ההזמין אתר נגיש.
רצ"ב כגם מאמר כללי.
התקנות ארוכות אך רובן לא עוסק באינטרנט.
איגוד האינטרנט הישראלי פירסם מאמר הסבר שהוא מלא קישורים.
תקרא את זה, זה נותן תשובות.
באותה מידה אתה יכול לשאול אותי מאיפה החשמלאי והדיאטנית יקחו כסף לפיסטוקים. זו לא בעיה משפטית.
 

arps

New member
תודה, שאלה לגבי האחריות

האם סעיף משפטי בחוזה בין החשמלאי לבונה האתר בו מצוין בפירוש שהאתר אינו מודגש והמזמין רשאי לבצע את ההתאמה על חשבונו יגן על בונה האתר?

האם יש חובה להנגיש גם מערכות ותוכנות אינטרנט? לדוגמה האתר http://www.invoice4u.co.il/ מספק תוכנה להנפקת חשבוניות מס אינטרנטית, האם עפ התקנות הם חייבים להנגיש גם את המערכת עצמה או רק את האתר שלהם?

ל2 השאלות הללו לא הצלחתי לקבל מענה מקריאה של התקנות.
 

gady18

New member
מה קורה עם

סתם אתר פרטי או בלוג או סרט ביוטיוב
כלומר היכן הגבול
 

John the Savage

New member
מי כפוף לחוק

החוק קובע שיש להתאים לתקנות הנגישות כל אתר המספק שירות ציבורי, או מידע עבור שירות ציבורי. כך שבשביל להבין אם אתר כלשהו כפוף לתקנות יש להבין קודם כל מה מוגדר כשירות ציבורי. שירות ציבורי בהקשר הזה מוגדר בסעיף 19י' בחוק שוויון לאנשים עם מוגבלויות:
http://www.nevo.co.il/law_html/law01/p214m2_001.htm#Seif36

"שירות ציבורי" – אחד מאלה:

(1) שירות הניתן לציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו בידי גוף ציבורי או במקום ציבורי כהגדרתו בסימן ג';

(2) שירות מהשירותים המפורטים בתוספת השניה המיועד לכלל הציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו.


"מקום ציבורי" מוגדר קודם לכן בסימן ג', סעיף 19ז', בתור:
"מקום ציבורי" – אחד מאלה:

(1) מקום או חלק ממקום, המפורט בתוספת הראשונה, העומד לשימושו של כלל הציבור או חלק בלתי מסוים ממנו;

(2) מקום שבו ניתן שירות ציבורי כהגדרתו בסעיף 19י;


טוב, לא יודע מי כתב את החוק הזה, אבל בטוח שהוא לא ממש למד לוגיקה או מדעי המחשב (הגדרה מעגלית: סעיף 19י' מפנה לסעיף 19ז',ו-19ז' מפנה ל-19י'). לא נורא. העקרון עדיין מובן. בסוף החוק מופיעות התוספת הראשונה והשניה שמפרטות אילו שירותים נחשבים לשירותים ציבוריים ואילו מקומות נחשבים למקומות ציבוריים. הרשימה קצת ארוכה מידי בכדי לגזור ולהדביק בהודעה כאן, אבל אפשר להציץ בקישור שצירפתי.

על פי ההגדרה הזו וסוגי המקומות והשירותים המופיעים בתוספת הראשונה והשניה, לא ניראה שהחשמלאי שלך כפוף לחוק*, לפחות על פי ההבנה שלי את החוק.

* רק קח בחשבון שאני לא עו"ד ואין לראות בנאמר כאן יעוץ משפטי.
 

arps

New member
האם לדעתך חנות וירטואלית

נופלת בהגדרה "מסחר"?
 
מקום

קחו בחשבון שבפסיקה הישראלית קיים ויכוח משמעותי האם אתר אינטרנט הוא "מקום" ובמרבית המקרים אותם אני מכיר נפסק שלא. אתר אינטרנט אינו מקום פיזי. ה"בעיה" היא ההפניה לשירותים שהיא כוללת הרבה מהשירותים הניתנים על ידי אתרי אינטרנט ויתכן שמכוח סעיף זה החוק יחול על אתרים. עם זאת גם אז, אם אתר אינו מקום אז אולי סעיף קטן 2 לא מתקיים והחוק והתקנות בכלל אינם חלים על אתר אינטרנט. אבל כרגע מוקדם מכדי לדעת. פרשנות שלי עלולה להיות שונה מזו של בית המשפט. הבעיה תהיה לראשון שישפט בנושא זה...
 

arps

New member
מפחיד

נכון להיום אני יודע בפירוש לפחות על 7 עסקים לבניית אתרים שהחליטו שהם לא מקימים אתרי אינטרנט לעסקים יותר בארץ.
גם אני באופן אישי, נכון להיום, לא מקבל הזמנות, הסיכון גדול מדי.
 
מה שברור

הוא שהתקנות לא חלות רק על גופים ציבוריים, אלא על כל אתר המציע שירות לציבור.
מצד שני, אתה יכול לספר על יד אחת את האתרים המותאמים. יש רשימה באיגוד האינטרנט.
אפילות משרדי הממשלה לא התאימו את האתר. יש 3 שנים לזה.
כשאתה בונה אתר, לא תמיד אתה יודע אם האתר ישמש לשירות לציבור, אבל אני מסכים שאם האתר של בית עסק, רוב הסיכויים שכן.
אני חושב שהדרך שלך קצת קיצונית ויש דרכים להשתחרר מאחריות להתאמה בדרך חוזית.
אם אתה מקבל מספיק הזמנות תוך ויתור על כל המגזר העיסקי והציבוי הישראלי, אשרייך.
 
דורון

נקודה שלא ברורה לי. למיטב הבנתי וקריאתי, מדובר באתר המציע שירות לציבור ב"מקום" כלשהו, לא?
איני זוכר את לשון החוק ולא התעמקתי מדי, אבל למיטב זכרוני ניתן לעקוב אחר שרשרת ההפניות באופן שלא יחול על אתר אינטרנט כי לא מבוצע במקום ספציפי. מקום פיזי.
אבל באמת צריך לקרוא שוב. איני בטוח
 
יורם

שיהיה ברור:
התקנות הן חדשות. הן מודפסות על 64 עמודים.
אפילו לא הספקתי לקרוא את כל הקובץ.
התמקדתי בתקנות העוסקות במידע, ובעיקר בתקנה 35 העוסקת באתרי אינטרנט.
מצאתי כי החובה להתאים היא די גורפת. לא מצאתי סייג או פטור כמתואר על ידך, יכול להיות שהוא קיים, אני טרם הספיקותי למצוא אותו.
בינתיים אף אחד לא נתן לי תקציב מחקר ולא הזמין אצלי חוו"ד בנושא, אז בינתיים לא מתעמק.
איפה אתה רואה את ההגבלה למקום?
 

John the Savage

New member
על פי החלקים בחוק שציטטתי בהודעה למעלה

ניראה שזה לא חייב להיות מקום. ההגדרה של "שירות ציבורי" מספקת שלוש אפשרויות: או שמדובר בגוף ציבורי, או בשירות הניתן במקום ציבורי, או שירות מהשירותים המפורטים בתוספת השניה.

כלומר, גם אם זה לא גוף ציבורי, וגם לא "מקום ציבורי" (בהנחה שאתר אינטרנט אכן לא נחשב מקום), עדיין ההגדרה בסעיף מס' 2 עומדת בעינה, ואתרים המספקים שירותים על פי התוספת השניה יחוייבו להתאמה לחוק.
 
המשך

ג'ון.לשם אני מפנה " שירות ציבורי שניתן במקום ציבורי". למיטב זכרוני הפסיקה בנושאי הימורים קבעה שלאתר אינטרנט אין מקום פיזי ולכן יש סמכות גם במדינת ישראל. אנלוגיה מכאן מלמדת אותי שגם אם זה שירות הרי הוא לא ניתן ב"מקום" ציבורי. אבל זו פרשנות עילגת שלי.
וכמובן שתוספת שניה מרחיבה מאוד...
דורון - זו בעיקר תקוותי. לא ממקום ספציפי אבל נתתי לכם דוגמא אפשרית לסיבה מדוע חשבתי כך.
וגם אני עוד לא צלללתי לעומק.
 
צריך להעמיק לחקור

גה'ון, אני הייתי בודק קודם כל את סמכות מתקין התקנות. האם החוק מסמיך את מתקין התקנות להסדיר את מה שהוא מתיימר להסדיר.
יורם, לא רואה הגיון בהבחנה. אספקת חשמל ניתנת נראית לי שירות ציבורי, והיא ניתנת גם במקומות ציבוריים וגם במקומות אחרים. כנ"ל שירותי תקשורת.
שירות לציבור נראה לי הגדרה יותר רחבה משירות ציבורי. אבל עדיין יש גם שירותים אישיים. עו"ד למשל, נותר שירותים אישיים.אבל האתר שלו יכול לספק מידע לציבור אודות השירותים האישיים.
נראה לי שמתקין התקנות עשה עבודה די גרועה כאן.
 

arps

New member
לדעתי

.
לעסק פלוני יש נכס (בית), והבית ממוקם בארהב, לדעתי מדינת ישראל לא יכולה לחייב את העסק להנגיש את הבית אלה אם בארהב זה מחייב על פי חוק, וזאת מהסיבה שלדעתי לישראל אין יכולת לחוקק חוקים בנוגע לנכסים שממוקמים מחוץ לגבולותיה.
גם אם בבית בארהב מדברים עברית, וגם אם בבית בארהב יש מצלמה שמצלמת את כל מה שקורה בפנים ומשדרת אותו באינטרנט בין היתר לגולשים ישראלים.

ולענייננו, אתר אינטרנט הוא הרי נכס של העסק נכון - על כך אין ויכוח, במידה והנכס ממוקם על גבי שרתים בארהב, לטעמי אין המדינה יכולה לקבוע מה יכול או לא יכול להיות באתר. אלה אם תחוקק חוק שבעל עסק ישראלי לא רשאי להחזיק נכסים מסוג מסויים במקום מסויים, או אלה אם תחוקק חוק שמחייב ספקיות לחסום בישראל אתרי אינטרט שלא עומדים בתקנות כך וכך.

מה דעתכם?

---
דבר נוסף, לגבי עניין המקום,
תוכלו להשכיל אותי בדיני הוצאה לפועל וכדומה - במידה וחייב חייב כספים, וברשות החייב אתר אינטרנט, כאשר רוצים להוציא צו תפיסה או עיקול לאתר האינטרנט שלו, איך מתמודדים עם הנושא מבחינת המקום?
בדרכ מעקלים לחייב את הבית בכתובת כך וכך, כשמעקלים אתר אינטרנט?
 

John the Savage

New member
ניראה שהתקנות הן בהתאם

לסעיף 19יב בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מגבלות (תיקון מס' 2, 2005):

19יב. (א) לענין שירותים ציבוריים, יקבע שר המשפטים הוראות בדבר התאמות הנגישות הנדרשות, בין בדרך כלל ובין לסוגים של שירותים ציבוריים, כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות נגישות באופן סביר; תקנות לפי סעיף זה יכללו, בין השאר, הוראות בדבר נגישות מידע המופק במסגרת שירות ציבורי, וכן בדבר התקנת אמצעי עזר והספקת שירותי עזר.

כך שניראה שהסמכות קיימת. בחלק הזה בחוק (סימן ד'), לא ראיתי בשום מקום בו מחוייב שיהיה זה מקום ציבורי. חלק זה בחוק עוסק כולו בשירות ציבורי, על פי ההגדרה בסעיף 19י'.

אבל בלי קשר לזה, אני מסכים לחלוטין שניראה שמתקין התקנות עשה עבודה גרועה. אני מעריך את הכוונות החיוביות שמאחורי התקנות שאמורים לשר את החיים לאנשים עם מוגבלויות, אבל כל הכוונות הטובות לא מצדיקות תקנות שמותירות את בוני האתרים ובעלי העסקים עם המון בלבול וחוסר בהירות.
 

arps

New member
שירות ציבורי

מחפש ברשת ומחפש שוב ושוב מידע האם אכן אתר אינטרנט הוא מקום, והאם חנות וירטואלית נופלת בפסיקה הישראלית תחת מסחר, בנתיים ללא תוצאות לצערי.
לטעמי חשמלאי שמקים אתר לא נופל תחת שום קטגוריה, כי בוודאי אין שם מסחר (לטעמי).
 
לאחר בדיקה

סעיף 19 י לחוק שוויון הזדמנויות לבעלי מוגבלות קובע מהו שירותי ציבורי, וזה אחד מאלה: "שירות הניתן לציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו בידי גוף ציבורי או במקום ציבורי כהגדרתו בסימן ג'" או "שירות מהשירותים המפורטים בתוספת השניה המיועד לכלל הציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו".
שירות ציבורי: שירות בריאות, בידור, שירות חינוך, השכלה או פנאי, שירות רווחה, ספורט, תיירות, אוטובוסים, רכבות, תובלה אווירית, אניות, מוניות והשכרת רכב או כל שירות תחבורה, תרבות, הארחה, מסחר, דת, אנרגיה, בזק, בנקאות, אשראי, ביטוח, פנסיה או כל שירות פיננסי.
 
למעלה