חורבן בית שני

[זהב טה ו ר]

חורבן בית שני

בארה"ב טוענים ש 2/3 מנישואין שניים נדונים לגרושין
בבריטניה טוענים שמדובר רק ב- 1/3
ללמ"ס בישראל אין נתונים לגבי נישואים שניים.

מה דעתכם? האם לזוגיות בפרק ב' או עם מישהו שהוא בפרק ב' יש סיכוי רב יותר לשרוד? סיכוי נמוך יותר? או שזה באמת לא משנה?

 

[mother cat]

הייתי רוצה להאמין שלנשואין שניים יש סיכוי טוב להצליח

כי אחרת זה מראה שאנחנו לא לומדים מטעויות...

 

[kisslali]

תמיד נישאר לקוות

לפי מה שכתוב כאן
http://www.nrg.co.il/online/17/ART2/340/687.html

הסיכויים של פרק ב׳ אכן נמוכים ולדעתי זה הכי הגיוני בעולם, קודם כל כי בפרק ב׳ יש תיקים כבדים בנוסף לקשיים הרגילים בנישואים, בנוסף אני חושבת שאנחנו לא לומדים מטעויות וגם שמי שעשה את זה פעם אחת ושרד, הרבה פחות חושש ונרתע מלפרק בית ומשפחה.
את החלק האחרון אני אומרת גם על אלמנים/ות.

אני חושבת שזה שונה אם שני בני הזוג בפרק ב׳ או רק אחד מהם, גם שלפרק ב׳ עם רווקה סיכויים טובים יותר מאשר עם רווק. בקיצור יש לא מעט גורמים משפיעים.

הכי חשוב זה להאמין שאצלינו זה יצליח כי אנחנו היוצאות מן הכלל )))

ללי

 

[ornme]

וגם כי הגענו לקשר יותר בוגרים ושקולים, ומודעים

לתוצאות של התנתקות מבן זוג, אבל, מצד שני -
אין לנו ביטוח נגד טעויות חדשות, כאלו שעדיין לא עשינו, ואנחנו יודעים שאנחנו יכולים לשרוד ניתוק, וברוב הפרקי ב' יש פחות תלות כלכלית (קראתי על זה, רוב האנשים נכנסים לפרק ב' עם הסכמי ממון והפרדת רכוש) וקל יותר להפרד מבחינת ההשלכות הכלכליות.
אז...
אני מאמינה שלפרק ב' שלי יש סיכוי להצליח כי אני עובדת על ההצלחה הזו, כי האיש שלי עובד על ההצלחה הזו, ואנחנו

מחזיקים אצבעות שיצליח לנו.
ואולי גם ההזדקנות מוסיפה משהו לקשר שלנו... תלות מסוג אחר...

 

[מ י ר י 2 2]

אני חושבת

שזוגיות בפרק ב' מביאה איתה הרבה יותר קשיים אוביקטיביים מאשר בפרק א'
ואז השאלה היא העבודה שעושה כל אחד מבני הזוג, ושניהם ביחד, על מנת להתמודד עם הקשיים האלה
צריך לעשות עבודה עצמית עוד לפני בחירת בן הזוג על מנת לא לחזור על טעויות ולא לעשות חדשות
ואחר כך הרבה עבודה תוך כדי להפריד מה שלי מה שלו, איך מתנהלים סביב הנושאים הכל כך רגישים של הילדים
יש הרבה אנשים שלא עושים את העבודה הנדרשת, מה שמביא כנראה ליותר כשלונות
אבל מי שעושה אותה מקבל זוגיות מדהימה ובשלה

 

[כוכבית101]

נישואין גרושין כפונקציה של גיל.

אנשים נישאים בארץ בסביבות גיל 20 עד 30, אנשים צעירים, בתחילת דרכם לאחר צבא או לימודים, הם כפופים להרבה שינויים ולא תמיד שינויים אלו באים ביחד או בהקבלה בתוספת הקשיים האוביקטיבים של ילדים וכלכלה ישנם הרבה קטליזטורים שיכולים לגרום לגירושין.
מעבר לגיל 35 החיים מתיצבים יותר, העבודה נהיית קבועה , הלחץ הכלכלי פוחת ואז מה שאתה רואה זה בדרך כלל מה שאתה מקבל, לא יהיו שינויים בולטים.
התוספת של בגרות נפשית ונסיון חיים מביאים אותנו לבחירות טובות יותר וסכויי הצלחה טובים יותר.
אז לפרק ב לדעתי יש סכוי טוב יותר.

 

[zeevtam]

כמו שהסיכוי של מי שהיגר פעם אחת הרבה יותר גבוה לעשות זאת שוב

כך בגירושין,כנ"ל לגבי בגידות.
סוג הפעולות שנחשבות מאוד מפחידות ומי שכבר מתנסה בהם ומבין שזה אפשרי הסיכוי שיעשה זאת שוב גדל.
&nbsp
&nbsp

 

[זהב טה ו ר]

היתרון בפרק ב

זה שתאורטית אתה אמור כבר לבוא עם הרבה יותר "חכמת חיים" בתחום הזוגיות.
גם אם רק צד אחד נמצא בפרק ב', ולשני זה פרק א', תאורטית לפחות צד אחד "כבר היה שם" ולכן, שוב תאורטית, אמור להיות יותר שקול.
&nbsp
לגבי אלו שאומרים שמי שחי לבד פוסט-זוגיות כבר יודע שהוא מסוגל לבד, ולכן פחות חושש לפרק - מה עם האלמנט של "מה יגידו"?
"פעם שניה שהיא מתגרשת - היא בטח דפוקה" "האשה הראשונה נפטרה, השניה ברחה. האיש עושה מזל רע"
ואל תגידו שזה לא משפיע

 

[XמXלה]

היי זהב

לא הייתי כאן המון זמן! ברכות על הניהול של הפורום

 

[זהב טה ו ר]

חזרת אלינו?

אני מקווה שמכל הסיבות הנכונות

 

[XמXלה]

אין סיבה מיוחדת

גלשתי כאן בעיקר מהעבודה וסיימתי שם, לא עבדתי תקופה ועכשיו אני עובדת בחו"ל לכמה חודשים
&nbsp