חורים שחורים ופרדוקס המידע
ישנם שתי גישות לתיאור המצב בו חלקיק נופל לתוך חור שחור.גישה אחת אומרת שהחלקיק ימשיך בתנועתו כאשר יעבור את אופק האירועים יכנס לתחום שבו זמנו נעצר,ואף מידע חיצוני לא יוכל להגיע אליו.הגישה השניה אומרת שהחלקיק יתאדה בכל הספקטרום של מצבים הקוונטיים מאופק האירועים בצורה של קרינת הוקינג.יש המראים ששתי הגישות האלה הם שוות תוקף כגון הדואליות של חלקיק-גל.והמצב של החלקיק בעצם נקבע על ידי סוג של ניסוי שמבצעים.לפי עיקרון ההולוגרפי כל המידע ביקום נמצא על פני המרחב.לכן מבחינה עקרונית למרות שלא ניתן להסיק מידע על החלקיק מקרינת הוקינג ,יש אפשרות לקבל מידע מתוך אופק האירועים עצמו.זה הוא תיאור מתמטי של החור השחור. במציאות החורים השחורים הם לא שחורים בכלל.הם פולטים קרינה מדיסקית הספיחה ומתוך ענן הגזים העוטף אותם.השאלה הנשאלת היא איזה אחוז מהקרינה הזאת היא קרינת הוקינג והאם כל המידע שמתקבל בפועל מהקרינה הכללית מאפשרת לדעת אינפורמציה לגבי החלקיק
ישנם שתי גישות לתיאור המצב בו חלקיק נופל לתוך חור שחור.גישה אחת אומרת שהחלקיק ימשיך בתנועתו כאשר יעבור את אופק האירועים יכנס לתחום שבו זמנו נעצר,ואף מידע חיצוני לא יוכל להגיע אליו.הגישה השניה אומרת שהחלקיק יתאדה בכל הספקטרום של מצבים הקוונטיים מאופק האירועים בצורה של קרינת הוקינג.יש המראים ששתי הגישות האלה הם שוות תוקף כגון הדואליות של חלקיק-גל.והמצב של החלקיק בעצם נקבע על ידי סוג של ניסוי שמבצעים.לפי עיקרון ההולוגרפי כל המידע ביקום נמצא על פני המרחב.לכן מבחינה עקרונית למרות שלא ניתן להסיק מידע על החלקיק מקרינת הוקינג ,יש אפשרות לקבל מידע מתוך אופק האירועים עצמו.זה הוא תיאור מתמטי של החור השחור. במציאות החורים השחורים הם לא שחורים בכלל.הם פולטים קרינה מדיסקית הספיחה ומתוך ענן הגזים העוטף אותם.השאלה הנשאלת היא איזה אחוז מהקרינה הזאת היא קרינת הוקינג והאם כל המידע שמתקבל בפועל מהקרינה הכללית מאפשרת לדעת אינפורמציה לגבי החלקיק
