חורף בטיילת בתל אביב. (סיפור מפרי עטי)
"הלילה והבוקר ירדו הגשמים הראשונים"
חורף בטיילת בת"א.
חורף קשה היה אותה שנה
הרוח הצליפה בחוזקה. הגשם ירד ברציפות בטיפות ענקיות. קור כלבים.
הייתי לבד בבית בשעות הערב. השתגעתי מהבדידות.
שמתי על עצמי ארבע שכבות בגדים ומעיל גשם ויצאתי לרחוב.
הלכתי לכוון הטיילת בת"א דרך רחוב פרישמן .
בחוץ לא היה כלב.
הגעתי לשפת הים, מתעטף במעילי, ורועד מקור הצצתי לצדדים.
ראיתי דמות יושבת על ספסל, ופניה לכוון הים.
השתוממתי מה זו עושה במזג האוויר הנוראי השורר בחוץ.
מהסקרנות, התקרבתי והצצתי בה.
זו היתה אשה. כבת ארבעים. מכונסת ומכווצת בעצמה.
עטופה בסמרטוטים מכוסים בניילון להגנה מהגשם.
לאור פנסי מכונית חולפת הצלחתי להבחין בתווי פניה.
יפה היתה. עיניים גדולות בוהקות וחוקרות, ותווי פנים נעימות.
לא יכולתי להוציא מילה.
כל האירוע נראה לי הזוי. ישבתי לידה. קרוב. רגלינו נגעו - לא נגעו אלה באלה.חשתי תחושת בטן שהיא מבקשת את קירבתי.
נגעתי בידה. היא נרעדה ולפתה את כף ידי.
הכל ללא מילה.
הקפתי בידי השנייה את מותנייה. היא נענתה ונצמדה אלי.
הבטתי בפניה. קשה היה להבחין אם בכתה או טיפות הגשם זלפו מעיניה.
מתוך תחושה מוזרה של שותפות גורל הידקתי את אחיזתי בה
והדמעות החלו לזלוג מעיני כמעיין נובע ומשחרר.
שוב, לא הייתי לבד !!!
גידי.
_____________
"הלילה והבוקר ירדו הגשמים הראשונים"
חורף בטיילת בת"א.
חורף קשה היה אותה שנה
הרוח הצליפה בחוזקה. הגשם ירד ברציפות בטיפות ענקיות. קור כלבים.
הייתי לבד בבית בשעות הערב. השתגעתי מהבדידות.
שמתי על עצמי ארבע שכבות בגדים ומעיל גשם ויצאתי לרחוב.
הלכתי לכוון הטיילת בת"א דרך רחוב פרישמן .
בחוץ לא היה כלב.
הגעתי לשפת הים, מתעטף במעילי, ורועד מקור הצצתי לצדדים.
ראיתי דמות יושבת על ספסל, ופניה לכוון הים.
השתוממתי מה זו עושה במזג האוויר הנוראי השורר בחוץ.
מהסקרנות, התקרבתי והצצתי בה.
זו היתה אשה. כבת ארבעים. מכונסת ומכווצת בעצמה.
עטופה בסמרטוטים מכוסים בניילון להגנה מהגשם.
לאור פנסי מכונית חולפת הצלחתי להבחין בתווי פניה.
יפה היתה. עיניים גדולות בוהקות וחוקרות, ותווי פנים נעימות.
לא יכולתי להוציא מילה.
כל האירוע נראה לי הזוי. ישבתי לידה. קרוב. רגלינו נגעו - לא נגעו אלה באלה.חשתי תחושת בטן שהיא מבקשת את קירבתי.
נגעתי בידה. היא נרעדה ולפתה את כף ידי.
הכל ללא מילה.
הקפתי בידי השנייה את מותנייה. היא נענתה ונצמדה אלי.
הבטתי בפניה. קשה היה להבחין אם בכתה או טיפות הגשם זלפו מעיניה.
מתוך תחושה מוזרה של שותפות גורל הידקתי את אחיזתי בה
והדמעות החלו לזלוג מעיני כמעיין נובע ומשחרר.
שוב, לא הייתי לבד !!!
גידי.
_____________
