חורף בעבודה

[אשה מרציפן]

חורף בעבודה

אחרי תקופה מהוססת נראה שהחורף הגיע "על אמת". בעבודות זמניות התקופה הזאת ידועה כבעייתית, בעיקר במשמרות בוקר - כשעבדתי בקד"מ היה ידוע שאם יש הדרכה או פעילות בבוקר גשום, כדאי לקחת בחשבון שלא מעט אנשים יעדרו. במקומות אחרים ידוע שיש בעיה של איחורים - אם בגלל שקשה יותר לצאת מהמיטה בבוקר חורפי ואם כי במדינה שלנו ברגע שיש קצת גשם כל מערך התחבורה יוצא מאיזון.

איך החורף משפיע על הווי העבודה אצלכם? איך אתם מתמודדים עם הקור בעבודה? מרגישים הבדל בין ימים גשומים ל"רגילים"?

 

[trilliane]

אני עובדת כיום בעיקר מהבית

אז אני יוצאת מהפוך הישר אל מפזר החום הנאמן שלי (לא להיט בחשבון החשמל, אבל אני מוכנה לשלם את המחיר). כשאני צריכה לצאת ביום גשום (ובחודש האחרון היו לא מעט כאלה בחיפה

) זה די מבאס כי אני מגיעה חצי רטובה וזמן הנסיעה גדל ואנשים מעצבנים לא יודעים לנהוג... יש כאלה שברגע שיורדות שתי טיפות מיד עוברים לנסוע 20 קמ"ש. לו לפחות היו עושים זאת בנתיב הימני! השבוע נהגתי אחרי רכב שהחליט לנסוע במרכז הכביש על שני נתיבים (מסומנים, למען הסר הספק) לאורך רחוב שלם (ראשי!)

.

אני שמחה שכרגע אני לא נאלצת לנסוע באוטובוסים כי הם מחניקים במיוחד בחורף וממש קשה לי לנשום. אבל גם ברכב פרטי זה לא תמיד נחמד; אני גרה ברחוב ראשי ובשבוע שעבר, לפני שהספקתי להיכנס לכיסא הנהג עברה לידי מכונית במהירות והשפריצה עליי בטירוף...

עוד לא התחלתי את הנסיעה וכבר כל הרגליים שלי היו רטובות.

והשבוע בזמן שניסיתי לקפל את המטרייה ולהיכנס לרכב בגשם שוטף בא משב רוח ועיקם לי אותה לגמרי... בדרך חזרה כבר ויתרתי על המטרייה ופשוט רצתי לרכב (בגשם). השילוב של רוח וגשם קטלני למטריות, אך לצערי לא ממש נדיר על הכרמל... (ואז נשאלת השאלה מי יסבול יותר – המטרייה או אני?

כך או כך זה lose-lose).

לא אוהבת חורף.

 

[אשה מרציפן]

בחורף אני נוהגת לקחת קבוע גרביים להחלפה

ולפעמים גם מטריה רזרבית - הסיפור של הרוח מוכר גם בחלקים אחרים בארץ. גרביים להחלפה זה must בימים מסויימים.

 

[trilliane]

הגרביים נשארו יבשים (הודות למגפיים של קרוקס)

אבל כל המכנסיים שלי נרטבו... אני לא לוקחת איתי מלתחה שלמה להחלפה, כמובן. למזלי לבשת טיץ מתחת אז לא קפאתי מקור וגם הפעלתי מזגן על הרגליים כדי לנסות לייבש עד כמה שאפשר, אבל היה די מבאס להתחיל את הנסיעה כשאני כבר רטובה.

מטרייה זו נקודה בעייתית אצלי. אני לא משתמשת במטריות הקטנות המתקפלות, הן עדינות מדי; כשהתעצלתי להיסחב עם מטרייה "אמיתית" פשוט הרגתי אותן ברצף...

לא משנה איזה סוג קניתי, אף מטרייה מתקפלת לא החזיקה לי יותר משימוש אחד-שניים והן לא זולות מספיק לשימוש חד-פעמי

. גם המטריות הרגילות (אלה שבד"כ משתמשים בהן תלמידי בי"ס) קטנות מדי ומשאירות אותי (ואת התיק) רטובים מסביב, בפרט כשיש רוח (ורוב הזמן יש). כדי להישאר יבשה אני משתמשת רק במטריות ענקיות (מהסוג שקונים לזוג) ורובן חזקות יחסית ושורדות את הרוח כל עוד היא לא עצבנית מדי. כמובן, זו לא מטרייה שאפשר להחזיק בתיק לגיבוי... יש ברכב מטרייה לחירום, אבל אם הרוח עצבנית וכבר הרסה לי אחת אני לא אהרוס את השנייה...

(הן לא זולות).

בקיצור, אין פתרון קסם; אני פשוט משתדלת לא לצאת בגשם שוטף (כי אז אין שום סיכוי להישאר יבשה) עד כמה שאפשר (הבעיה כמובן שלא תמיד אפשר). בחמישי האחרון לא הייתה כאן דקה של הפוגה... סופות ברקים ורעמים וגשם שוטף שלא נפסק לרגע, לכל היותר נחלש לטפטוף מדי פעם. שונאת ימים כאלה

(הם גורמים לי לרצות לגור באילת

). אני אוהבת את חיפה, פשוט מחכה שייגמר כבר החורף...

 

[Alm0st Happy]

לא בדיוק משפיע..

אולי קצת יותר איחורים, מהסיבות שטריליאן ציינה.
ניסיתי לארגן מפזר חום למשרד, אבל מסתבר שאלה לא הדברים הכי בטיחותיים בעולם והמנהלים קצת פחדו שזה יתפוצץ וישרוף את כל הבניין. אז בינתיים אנחנו פשוט לובשים הרבה שכבות ומעלים את הטמפרטורה של המזגן למקסימום.
אם כבר, למרות שנאתי העזה לחורף אני חייבת לציין לטובתו שהוא מפחית את העבודה שלנו בכל מיני מובנים (שיהיה משעמם מידי ואאוטינג מידי לפרט).
אה, וגם הבאתי לי נעלי בית ממש מגניבות וחורפיות שיחממו את רגליי במשמרות לילה

 

[rasmus girl1]

להיות עם נעלי בית בעבודה

לא מזמן חלמתי שאני הולכת למכללה עם טרנינג ונעלי בית