The Heretic
New member
חושבת שזה מתאים לפה
קודם כל שלום לחברי הפורום,
יש לי בעיה שמטרידה אותי הרבה זמן ונראלי שזה מתאים גם לפה.
אי אפשר להגיד שאני חסרת נסיון מיני, אבל אין לי שום אינטרקציה עם גברים ומה שהיה היה במזל ואנשים ונסיבות נדירות. אז בקיצור שנים לא הייתי עם גבר וגם לא אהיה בזמן הקרוב ו-גם לא רוצה.
דבר נוסף זה שיש לי אישיו מאד מרכזי בחיים שלקחתי מאד קשה את האהבות הנכזבות שהיו לי ומעבר לזה שאני לא מעונינת (כי אני לא מסוגלת) להיות עם גברים זה השפיע מאד על האופי שלי ועל כל החיים שלי, פשוט אני מודע לזה.
עכשיו הבעיה שלי היא שגם בגלל שיש לי דימוי עצמי נמוך יחסית, אני מוצאת את עצמי מקנאה בחברה הכי טובה שלי. בקטעים האלה אני לא מסוגלת לפרגן כלומר קשה לי להסתיר את המרמור... וזה מפריע לי כי אני אוהבת אותה, וזה לא קשור אליה, אבל קשה לי להתמודד עם קנאה. זה רגש מאד מאד הרסני.
כמו שאמרתי למעלה, כרגע הנושא של הגברים בחיי לא מטריד אותי למרות שבקצב הזה האופק לא נראה מזהיר, אבל מה שמפריע לי זה הקטע של הקנאה היוקדת...
יש לכם משהו להגיד?
קודם כל שלום לחברי הפורום,
יש לי בעיה שמטרידה אותי הרבה זמן ונראלי שזה מתאים גם לפה.
אי אפשר להגיד שאני חסרת נסיון מיני, אבל אין לי שום אינטרקציה עם גברים ומה שהיה היה במזל ואנשים ונסיבות נדירות. אז בקיצור שנים לא הייתי עם גבר וגם לא אהיה בזמן הקרוב ו-גם לא רוצה.
דבר נוסף זה שיש לי אישיו מאד מרכזי בחיים שלקחתי מאד קשה את האהבות הנכזבות שהיו לי ומעבר לזה שאני לא מעונינת (כי אני לא מסוגלת) להיות עם גברים זה השפיע מאד על האופי שלי ועל כל החיים שלי, פשוט אני מודע לזה.
עכשיו הבעיה שלי היא שגם בגלל שיש לי דימוי עצמי נמוך יחסית, אני מוצאת את עצמי מקנאה בחברה הכי טובה שלי. בקטעים האלה אני לא מסוגלת לפרגן כלומר קשה לי להסתיר את המרמור... וזה מפריע לי כי אני אוהבת אותה, וזה לא קשור אליה, אבל קשה לי להתמודד עם קנאה. זה רגש מאד מאד הרסני.
כמו שאמרתי למעלה, כרגע הנושא של הגברים בחיי לא מטריד אותי למרות שבקצב הזה האופק לא נראה מזהיר, אבל מה שמפריע לי זה הקטע של הקנאה היוקדת...
יש לכם משהו להגיד?