חושך....
מאז שחברי נהרג הכול חשוך, מאפיל, תהום אינסופי. אני יושב וחושב ומנסה להבין מאיפה יגיע האור שיאיר לי קצת בנשמה. אני קנה שבור רצוץ ודרוס, כל דבר קטן פוגע בי, אין משהו שלא גורם לי לבכות בלילות. אני מתעורר בלילות מחלומות אימה ופחד. מתעורר בבוקר עם עיניים נפוחות וסימנים של דמעות. אין לי למי לפנות כי אני מכיר טוב את הראש של הפסיכולוגים, הקב"נים שפניתי אליהם להתייעץ איך לעזור לחיילים שלי אמרו לי שאני יכול להחליף אותם והם יכולים ללכת הביתה. תמיד הייתי הביישן שלא מדבר הרבה שלא מבקש שום דבר ילד הטוב ששותק כשדופקים אותו, למה זה מגיע לי? אני חי בסיוטים ולא יודע מה יהיה... למה אני כותב הרי אין לו יעד ...
מאז שחברי נהרג הכול חשוך, מאפיל, תהום אינסופי. אני יושב וחושב ומנסה להבין מאיפה יגיע האור שיאיר לי קצת בנשמה. אני קנה שבור רצוץ ודרוס, כל דבר קטן פוגע בי, אין משהו שלא גורם לי לבכות בלילות. אני מתעורר בלילות מחלומות אימה ופחד. מתעורר בבוקר עם עיניים נפוחות וסימנים של דמעות. אין לי למי לפנות כי אני מכיר טוב את הראש של הפסיכולוגים, הקב"נים שפניתי אליהם להתייעץ איך לעזור לחיילים שלי אמרו לי שאני יכול להחליף אותם והם יכולים ללכת הביתה. תמיד הייתי הביישן שלא מדבר הרבה שלא מבקש שום דבר ילד הטוב ששותק כשדופקים אותו, למה זה מגיע לי? אני חי בסיוטים ולא יודע מה יהיה... למה אני כותב הרי אין לו יעד ...